ואמר ונשים לו שם מטה כו', הוא מה שכתבנו כי עיקר מה שרצתה לחדש לו עתה היה המטה במה ישכב, על כן הקדימה עם היות מציאותה מאוחר לכל שאר הדברים הנאמרים באמת,
וע"ד האמת, הם ד' תקוני שכינתא, כי הבינה (היא הבין), כי נהורת שכינתא עמיה (עם אלישע) שרי (ובזה באופן א' נתיישב קושיא ה: מה ענין ארבעה דברים אלו מטה ושולחן וכסא ומנורה?)
עוד כיונה, כי הפרישה העליה ההיא לכבוד, כמו הסוכה של מצוה, שאין מכניסין בה אלא דברים נאים מצעות נאות וכסא ומנורה ומטה לישן בה, וכלים בלתי נאים חוץ לסוכה, ועל דרך זה אמרה, ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה, כלומר, אך לא שאר כלים של תשמיש וכל שאר שאינו של כבוד (ובזה באופן ב' נתיישב קושיא ה: מה ענין ארבעה דברים אלו מטה ושולחן וכסא ומנורה?)