וזהו, מדי עברו יסור שמה לאכל לחם, כלומר, אך, לא לשכב עמה (באותו בית), כי-אם במקום אחר (ובזה נתיישב קושיא ב: למה מאז והלאה, יסור שמה לאכול, והלא יותר דרך ארץ היה, לבלתי התמיד מאליו?)
אז ראתה כי זה, הוא טלטלה גבר (טילטול גדול)
(ט) ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש א-להים קדוש הוא עבר עלינו תמיד: על כן ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש א-להים קדוש הוא, כלומר כי בלחם אשר הוא אוכל ראיתי אור פניו נוסף אל השמועה, והוא עובר עלינו שהוא דרך העברה בלבד לאכול ולא ללון, ואילו היה קצת פעמים במקרה החרשתי אך הוא תמיד (ובזה נתיישב קושיא ג. הנה נא ידעתי כי איש א-להים קדוש הוא, והנה רז"ל בקשו טעמים אשר אינן בפשט הכתובים!)
(י) נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה: לכן נעשה נא עלית קיר קטנה כו' והיה בבואו אלינו יסור שמה, כי לא תהיה העברה כאשר עד כה, כי-אם ביאה ללון, כי גם בלילה ישכב בה, וגם לא יצטרך לבוא הביתה אלינו, מקום אנשים ונשים, כי-אם יסור שמה מעצמו.
ויהיה ענין עלית קיר, כדרך שרים לעשות עליה שאין לה גג, כי-אם כמין אהל משופע מדפין מתוקנין, טובים בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים, כי מטר לא ניתך בתוכה, כי ישפע וירד סביב, ועל כן, עלית קיר תקרא, כמאמרם ז"ל בגמרא, סוכה שעשאה כמין צריף או כמין אהל פסולה, מפני שאין לה גג שכולה קיר אחד, ועל כן, לזאת תקרא עלית קיר (ובזה נתיישב קושיא ד: נעשה נא עלית קיר, האם לא היה לה אלא קיר אחד?)