ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח. יש לרמז דהנה שנו חכמים בלשון המשנה שהתורה נקנית במ"ח מעלות ומלכות נקנית בשלשים מעלות.
והנה יעקב אבינו ע"ה ביקש מאת השי"ת, ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, וכמו כן אנו מבקשים על הפרנסה הכלולה בלחם, כמ"ש, נותן לחם לכל בשר.
והיינו, כי כבר נודע בהא דאמרו ז"ל, 'אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח'.
והקשה באלשי"ך איזה מהן נקדים?
ותירץ דזה הוא הויכוח בין הקב"ה לישראל, כי הקב"ה אומר אם אין תורה אין קמח. ואנו אומרים אם אין קמח אין תורה, שמקודם ישפיע לנו הקב"ה פרנסה וכל הצטרכות כדי שנוכל לישב על באלשיך הק'(תהלים ד:ו:ומשלי ג:א).
ועל דרך זה פירשו בספרים הפסוק, טוב לחסות בד' מבטוח באדם, היינו, שהדרך היותר טוב הוא אשר האדם התורה מתוך הרחבה. ע' יבטח בד', היינו, שילמוד מקודם ויבטח על ד' שישפיע לו פרנסה, מבטוח באדם, ממה שיבטח הקב"ה באדם, להשפיע לו מקודם רב טוב, ואח"כ ילמוד תורה.
אמנם באמת עתה מחמת כובד הגלות ועמל הפרנסה אי אפשר לאדם לישב על התורה בלתי יקדים לו השי"ת כל מיני טובות הגשמיות.
וזה נרמז בשם לח"ם, כי אות למ"ד הרומז למלכות, הוא שלחן של מלכים ועשירות רב,הוא,יהיה מקודם,
ואח"כ נוכל לעסוק בתורה הנקנית במ"ח מעלות, ורמוז באתוון ח"ם של תיבת לח"ם, כי-אם אין קמח אין תורה.
אבל טוב לחסות בד', ע"כ יש לרמז בתיבת מל"ח דרך חדש לעבודת השי"ת, היינו, שהאדם יתחיל ללמוד התורה הנרמז באותיות מ"ח מן מל"ח, ואות ראשונה היא מ'.
וכאשר יתחיל ללמוד ממילא ישפיע לו השי"ת שפע רב ושלחן של מלכים הרמוז באות ל' מתיבת מל"ח (כי תיכף אחר אות מ', והתחיל ללמוד, מגיע אות ל', הפרנסה, אף שעדיין לא סיים עבודת לימודו עד אות ח', וזה) בכדי שיוכל לבצע מעשהו ויעסוק בתורה תמיד.
וזה מרמז אות ח' של מל"ח, בסוד אני ראשון ואני אחרון, ובאמצע שפע הפרנסה וכל טוב.
וזהו,ותבט אשתו מאחריו, היינו, הכנס"י שנקראת אשה, צופה ומביטה בדורות האחרונים,ותהי נציב מלח,
היינו, שדרך כזה הוא דבר המתקיים כמומלח וכן הוא ראוי ונכון: