(יז) ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע: (כז) ותבא אל איש הא-להים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש הא-להים הרפה לה כי נפשה מרה לה וי-הוה העלים ממני ולא הגיד לי: (לעיל ביאר) לא חש (אלישע) לזה (לטענתה שחדל להיות לה ארח כנשים), כי נקל בעיני ה': א: להחזירה לנערותה, שתהיה ראויה להריון, ב: ושיהיה בן. ועל ב' הדברים הוא אומר: א: ותהר האשה, ב: ותלד בן כו'.
ובזה יתיישב מאמרם ז"ל, באומרם על ויגש גחזי להדפה, להוד יופיה, כי (אפשר להקשות, אשר מה נתחדש אצל גיחזי, אשר) למה לא בערה בו אש יופיה כל הימים אשר היה בביתה? ו(מן הסתם ראה אותה כאשר) היה קורא לה לבוא אל העליה, (לעניני צרכי הבית, עבור רבו אלישע), כי-אם, שם, בהר, לפני קהל עדת ישראל, לעיני כל קהל העם!
אך הוא, כי עתה, מעת בישרה הנביא, חזרה לנערותה, ותגלה הוד יופיה, כאשר בתחילה.