והיא אמרה במותו, אלכה לי אל הנביא, כי מאי דלא הוה (לה בן כלל), הוה (בכוחו, שיולד) על ידו, (א"כ), מאי דהוה (ומת), לא כל שכן (שבכוחו להחיותו).
ועשתה בחכמה, להסתיר דבר, ושלא להזכיר עליו שם מות, כי הדבור מזיק בענינים כאלו, לבלתי יתקן.
וכן הנביא (אלישע) דיבר, 'נפשה מרה לה' (שגם הוא נזהר מלהזכיר עליו בדיבורן, שם מות)
ו(אע"פ אשר) באומד הדעת נתן אל לבו, כי מת הילד.
ואמר, וה' העלים ממני, ולא הגיד לי, כלומר העלים ממני, טרם יהיה. ולא הוגד לי אחר העשותו. כלומר, וטוב הוא, כי אוכל לתקן, כיון שלא הגיד, שהוא מת, פן (ע"י ההגדה) תוחלט מיתתו, ויאבד תיקונו.
(כח) ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי: וכן היא לא אמרה, מת הילד, כי-אם, השאלתי כו', הלא אמרתי, אל תשלה אותי, ולא אמרה, כי מת הילד, בל הוציא מפיה תואר זה, בל יצא עליו שם מות.
מדאגה פן יטעון אלישע אשר מיתת הילד נגרם מסטרא דנוקבא, ממנה, הפריכה הטענה בהוכיחה שהילד הוא מסטרא דדוכרא, מן אלישע
ותאמר השאלתי בן כו'. הנה כתבנו בשם חכמי האמת, כי כל בן הבא מסטרא דנוקבא אינו מתקיים, ובזה, כי מיראתה, פן יאמר לה הנביא, 'מה אעשה לך, ועל היולדו מצדך, לא נתקיים'
על כן פתח דבריה היה, השאלתי בן מאת אדני? כלומר, לא מסטרא דנוקבא ייקרא, כי לא שאלתיו ממך, כי-אם, אתה מעצמך אמרת לי, ואם כן מסטרא דדכורא (שלכם אלישע), ייקרא.
(יג) ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו... (טו-יז)... ותעמד בפתח... ויאמר... כעת חיה... ותאמר אל אדני איש הא-להים אל תכזב בשפחתך. ותהר האשה... (כה-כו)... ויאמר אל גיחזי... רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך... (כח-ל) ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי: ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתיבידךולךכיתמצאאישלאתברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמתמשענתיעל פני הנער: ותאמר אם הנער חי י-הוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה: (לא-לד) וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץהנער: ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו: ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל י-הוה: ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד: (לה-לו) וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו: ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך: (לז) ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשאאתבנהותצא: