ספה"ק אור המאיר מרבה"ק ר' זאב וואלף מזיטאמיר
וישכם אברהם בבוקר כו' ויבקע עצי עולה כו'. הנה נודע בכל דור ודור, כאשר הכינו את לבם לדרוש ה' ויחודו - לערך הכרתם, גורמים יחודו יתברך.
ותחלת העבודה פתח אברהם אבינו עליו השלום הנקרא 'אזרח', א' זרח, 16 זריחה ראשונה בעולם, להראות לנו בחינת ואופני עבודת הבורא ורמיזות התורה.
ויבקע עצי עולה, כלומר, הוא, עם בחינת עבודתו אז, התחיל לבקוע עצי העולה העתידה להיות בזמן המקדש.
כי השכל נותן: להיותו התגלות ראשונה, להראות להנבראים עבודת הבורא, מוכרח לומר, שרמז לנו עצם העבודה מאז, עד לעתיד, עם כל פעולותיו, הכל עשה בתחתון, ורמז בעליון.
וכמו דאיתא באלשיך על פסוק, וישם אותו על המזבח ממעל לעצים, ותוכן הדברים, מזבח תחתון היה באמת גשמי מעצים הגשמיים, אמנם עיקר מחשבתו של אברהם עליו השלום, לעשות בתחתון, ולרמוז בעליון, מזבח העליון, רוחניות אור בהיר הוא,
וזהו, וישם אותו על המזבח, העליון שהוא רוחני אשר ממעל לעצים, היינו למזבח העצים התחתון שהוא גשמי.
(ולש"ק האלשיך פכ"ב: ט) ויבאו אל המקום אשר אמר לו הא-להים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים:
הנה אחר אומרו, ויערוך את העצים שהוא על המזבח, אם כן, היה די יאמר, 'וישב אותו ממעל לעצים', וידוע כי על המזבח היה, ואם כן, אומרו על המזבח הוא מיותר!
אך, לזה נזכיר מאמרם ז"ל, באומרם, ממעל לעצים, מכוון כנגד כסא הכבוד, כד"א 'שרפים עומדיםממעללו'.
והוא, כי הוקשה למו, שהיה לו לומר, 'על העצים'!
אך, היה לגזרה שוה.
ועל דרך זה יתכן, במה שידענו - והזכרנוהו למעלה - כי המקריב במזבח של מטה, כאילו מקריב במזבח של בית המקדש של מעלה, כי נגדו הוא.
וזה יאמר, הנה, ויבן שם אברהם את המזבח,שם, על ההר.
אך דע איפה, כי כאשר שם אותו, לא בלבד על מזבח זה, הושם, כי- אם, על אותו המזבח אשר הוא ממעל לעצים, הוא המזבח שבמקדש של מעלה, ולא בלבד על המזבח שתחת לעצים.
ובזה (השתא דאתית להודעת חז"ל, אשר שם אותו על המזבח שלמעלה, אז) מבלי הגזרה שוה (גם כן) יאמר הענין (ואפשר לפרש) כפשוטו, כי שם אותו על המזבח, שהוא ממעל לעצים, ולא (רק) על אשר מתחת לעצים.
והטיב אשר דבר באומרו, ממעל ולא 'על העצים', לרמוז על מה שהוא ממעל ברחוק שהוא העליון (עכל"ק האלשיך)
(המשך ס' אור המאיר)ונמצא, התחיל להראות אז, ובקע את בחינה העתידה, לרמז, בבקיעת עצי עולה העתידה להיות בזמן המקדש.
ובאמת איתא, שעפרו של יצחק צבור לפניו ית', מדור לדור, עד ביאת הגואל.
והנה, אחרי שהשיג את בחינה העתידה להיות, עם פעלו ומעבדו בבקיעת עצי עולה, מאי כתיב,ויקח את עצי העולהכו', ירצה לרמוז, מה שהיה תחלה רק בחינת בקיע לבד, המורה התחלת התגלות מהעלם אל הגלוי, וכמוזכר, ויבקע עצי עולה, ואחר כך, ויקח את עצי העולה, ממש, עצים כמשמעם, להיות, שבאו אז לכלל גילוי גשמי, מהעלם אורות רוחניים ובהירים, לכלל העולה על מזבח העצים, ורמז אז, להראות לבאי עולם, בחינת עבודתם, עד ביאת משיחינו, אמן: