ווארטים לפרשת השבוע
בסייד
ווארטים לפרשת השבוע
פרשת כי תבא תשפ''ו
כו א. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך. יש לעיין מדוע רק את הארץ ייחס למקריב (מארצך) ואילו את פרי האדמה נקט בסתמא ולא פרי אדמתך? ויייל, אומר רבי צדקה חוצין, עייפ הרמביים בביכורים ב יד. שכתב שהלוקח פירות תלושים ולאחמ
כקנה הקרקע הוא מביא ביכורים. ואייכ יייל דזה כוונת הפסוק: ולקחת מראשית כל פרי האדמה אף שהיא לא שלו, ואם אחייכ קנה קרקע אז זה נחשב לתביא מארצך ולכן צריך להביא ביכורים.
כו ב. ולקחת מראשית כל פרי האדמה. יש להקשות הרי שבעת המינים הם פרי העץ ומה טעם כתב פרי האדמה? וייל, אומר הפרדס יוסף, שכשמניח את הגמי על הפירות (דין הנחת הגמי (חוט אדום) הוא מיד כשמבכר) הוא עדיין בוסר ואז מברכים עליו בורא פרי האדמה.
כו ה. ארמי אובד אבי וירד מצרימה. יש להקשות מה הקשר בין רמאות לבן לירידת בנייי למצרים? ויייל דהנה כל ירידת בנייי למצרים היא משום יוסף, ויוסף עצמו ירד למצרים משום שאחיו קנאו בו. ואם יוסף היה בכור לא היו מקנאים בו כי בכור נוטל פי שנים, ולולי רמאות לבן יוסף יכול היה להיות הבכור, כי יעקב היה נישא לרחל בלבד. ובגלל רמאות לבן התגלגלה השנאה ליוסף וכו'. מהרייי בירב. עוד יייל, אומר השלייה, שכוונת הפסוק ארמי שהוא לבן, הוא אובד אבי, תמיד הוא רצה לאבד את יעקב, והראיה לכך הוא וירד למצרים ושם ייעץ לפרעה להרוג את ישראל ולזרקם לים.
כו ה. וענית ואמרת. אומר רשייי שעושה זה בהרמת קול. וקשה עייז הא איתא בברכות לא. דהמגביה קולו בתפילה הרי הוא מקטני אמונה, כי הוא כאילו אומר שאין הקב
