מאא"ז הגה"ק ר' איציק'ל האמבורגער זצ"ל – אבי אמו של הרה"ק מראשפיץ
הפיכת סדום בשבת
"בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ" (בראשית יז, כו). איתא במדרש: מכאן שאנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא. והוא פליאה.
ונראה לפרש. דהנה דרשו חז"ל במדרש: "בעצם היום הזה" – בעיצומו של שבוע, כלומר באמצע השבוע, שהוא יום ד' – שיש שלשה ימים לפניו ושלשה ימים לאחריו – נימול. וכמו שאמרו חז"ל (בבא מציעא פו ע"ב), אמר רבי חמא בר חנינא: יום ג' למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו; ובתוך כך "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" (בראשית יח, ב). נמצא שהמלאכים באו אל אברהם ביום ו', והפיכת סדום היתה למחרתו כידוע; נמצא שהפיכת סדום היתה בשבת.
ולכאורה קשה, איך חילל המלאך את השבת והפך את סדום? הא גם מיתת בית דין קיימא לן דאין מיתת בית דין דוחה שבת (סנהדרין לה ע"ב), ואיך הפך את סדום בשבת?
ואולם באמת לא קשה כלל. דהא הטעם שמיתת בית דין אינה דוחה שבת, אף דלכאורה הוה ליה מקלקל, וכל המקלקלין פטורין (שבת קו ע"א) – הטעם משום דהוי תיקון גברא, דעל ידי המיתה יש לו חלק לעולם הבא, כי מיתתו כפרתו. ואולם אנשי סדום, שבאמת אין להם חלק לעולם הבא, ואין כאן שום תיקון במיתתם – אם כן חזר לכללו, דכל המקלקלין פטורין, ואין כאן חילול שבת כלל.
ולפי זה מובן המדרש שפיר, שמזה שנאמר "בעצם היום הזה נימול אברהם" מוכח דאנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא. שהרי "בעצם היום הזה" הוא בעיצומו של שבוע, שהוא יום ד', אם כן הפיכת סדום היתה בשבת כנ"ל. ואם נאמר דאנשי סדום יש להם חלק לעולם הבא, נמצא דמיתתם הוה תיקון להם – אם כן איך הפך המלאך את סדום בשבת, הא גם מיתת בית דין אינה דוחה שבת? ועל כרחך נשמע מזה דאין להם חלק לעולם הבא, ושפיר הפך את סדום בשבת, כי כל המקלקלין פטורין, ודו"ק.
ספר פני אריה, לנכדו הג"ר ארי' לייבוש הורוויץ אב"ד סטאניסלאב (נדפס תרל"ז). ובקונטרס הוספה לספר דרכי חיים (תשכ"ב) מביא זה בשם אא"ז הדברי חיים מצאנז, בשם קובץ הבאר שנה ג (סיון תרפ"ה, ח"ג סי' יא), והוא פלא כי שנה ג מתחיל מסי' עו, אך מצאתי מאמר זה בשנה ד (כסליו תרפ"ז, סי' צג), בשם פנחס שו"ב בראנער משעברשין.