מלוקט משיחות מלוה מלכה ושאר דברות קודש מכ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין זיע"א הי"ד
י"ד חשון
הרה"ק ר' אברהם אלימלך מקרלין זיע"א היה כאן בארץ הקודש בשנת תרצ"ט זמן קצר לפני פרוץ המלחמה הנוראה וידע מראש כל אשר עומד להתרחש – פחד נורא, והלך להתפלל במקומות הקדושים וכמו כן נסע למירון בתפילות גדולות ובבכיות עצומות. ואחר כל זאת אמר "לא פעלנו כלום חשבנו שניפול כולם לא עלה בידינו לפעול מאומה" זה גילה אז שיהדות פולין אבודה רחמנא ליצלן – דברים נוראים. שאלו החסידים למה אם כן הרבי חוזר הביתה לפולין והלא זה פיקוח נפש. ענה להם חז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא אוהב אדם המצוי ומשתתף עם הציבור בין בזמן שיש הרווחה ובין בזמן צרה רחמנא ליצלן והקדוש ברוך הוא שונא את מי שבשעת הרווחה נמצא עם הציבור ואילו כשיש צרה הוא בורח.
והוסיף ואמר הנה כל ימיי השתדלתי שהקב"ה יאהב אותי היאך אוכל כעת לעשות דבר כזה, לברוח בזמן כל כך קשה, כאשר חז"ל מעידים שהקדוש ברוך הוא שונא את האדם הזה – הפורש מן הציבור, על כן הנני חוזר לשם לפולין איך וויל גיין צוזאמען מיט זיי, ואכן נהרג על קידוש ה' הי"ד.
כאשר היה הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין זי"ע בעיה"ק ירושלים תובב"א, בחג השבועות תרצ"ט, הלך הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלונים (רבי מוט׳ל) זי"ע לבקרו. פנה אליו רבי מוט׳ל ושאל אותו: זקנכם הקדוש רבי אהרן הגדול זי"ע החזיר לצור מחצבתם שמונים אלף בעלי תשובה, ואיה אפה הם בעלי התשובה שלכם?
השיב לו הרה"ק רבי אברהם אלימלך זי"ע: הנה אז, בימי זקני, היו בעלי עבירה שנפלו אחר תאוות לבם הרע, ולימדם זקני עונג וחיות בעבודת הבורא ית"ש, והיה להם זה כנגד זה וחזרו למוטב. אבל בעלי עבירה שכיום, שנפלו במינות אפיקורסות ודעות כוזבות ר"ל, מסופקני אם זקני הק׳ היה מחזירם בתשובה.
[והוסיף כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א וסיים]: אכן, בעת הזאת רואות עינינו שרבים רבים חוזרים בתשובה, ושב המצב לקדמותו כמאז, מעטים מאד הם אלו אשר ניתן לכנותם בשם מינים ואפיקורסים. רוב רובם של אלו שאינם שומרים תו"מ, אינם עושים אלא מחוסר ידיעה, או מחמת אינטרסים, ולא מפני שמינים ואפיקורסים הם.