מאא"ז הגה"ק ר' שמחה כ"ץ ראפפורט זצ"ל
אב"ד דובלין – זקינו של הדברי חיים
תרעומת שרה בדרך ממה נפשך
"וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ" (בראשית טז, ה). פירש רש"י: כשהתפללת עליך, למה לא התפללת עלי; ועוד, שאתה שומע בזיוני ושותק. וקשה, מאי זה לשון "ועוד".
ויש לתרץ, דאיתא בגמרא (ב"ב טז ע"א) דפנינה לשם שמים נתכוונה, לכך הקניטה את חנה, כדי שתתפלל חנה על עצמה. ואיתא במדרש (בראשית רבה פנ"ג ס"ו): "וה' פקד את שרה" – בדין היה לה להפקד, כדכתיב (במדבר ה, כח) "ונקתה ונזרעה זרע", והיא יצאה מפרעה ומאבימלך נקיה, בדין שתזרע זרע. אם כן, לא היה רגלים לומר שנתכוונה לשם שמים, כדי שתתפלל שרה על עצמה, כמו פנינה; שהרי שרה אינה צריכה לתפלה, דבדין היה לה להפקד.
והכי קאמרה: "חמסי עליך" – כשהתפללת על עצמך, מכל מקום לא התפללת עלי. ואם תאמר שאינך צריך להתפלל, דבדין נפקדת, שיצאתי נקיה מפרעה וכו' – "ועוד, שאתה שומע בזיוני ושותק". דאין לומר דהגר נתכוונה לשם שמים, להקניט אותי כדי שאתפלל, כמו גבי פנינה; דהא לפי דעתך אין צריך להתפלל עלי, דבדין נפקדת. וממה נפשך, תרעומת עליך.