"באותה שנה שלמדתי בעיירה", סיפר רבי אליה, "התכנסו בעיר רופאים רבים מרחבי היבשת. הנהלת בית החולים העתיק הזמינה פרופסורים מפורסמים, בעיקר מוורשא, שיחקרו פלא רפואי אפוף מסתורין שהתרחש בין קורות הבניין"

מה גילו טובי הרופאים מוורשא בין קורות העץ של בית החולים העתיק בלומז'ה, מה לחש יהודי עני באוזנה של פרתו שנמכרה לגוי, ומדוע קבע ה'חפץ חיים' שאברך צעיר תרם 100 מיטות לבית החולים

הרב בנימין בירנצוויג

"וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ" (בראשית ו', י"ב)

תגלית נוראה מתגלה לנו בפסוק זה לפי ביאורו של רש"י, שכתב שאף הבהמות והעופות השחיתו את דרכם בגלל מעשי בני האדם. לא יאומן עד כמה גדולה השפעת מעשי האדם על כל הסובב אותו, עד שגם הבהמות והחיות מתקלקלות ומושפעות ממעשיו המקולקלים.

יתרה מזו, מצינו שאף הדומם מושפע ממעשי האדם. הגר"א ב'אבן שלמה' (פ"ה) כותב שהראשונים, בעת שהתקבצו להשרות שכינה בישראל, היו עושים זאת תחת האילנות, מעשה ידי הקב"ה, ולא בבית שהוא מעשה ידי אדם, שמא נבנה שלא בכוונת קדושה ויושפעו ממנו. ותלמידו, מרן הגר"ח מוולוז'ין זיע"א, היה אומר שהלומדים בספרים שהודפסו על ידי אדם שאינו הגון לא יראו הצלחה בלימודם, כי השפעת מעשה האדם מגיעה גם אל הדומם. מבהיל כל רעיון.

ידועים גם דבריו של מרן ה'אור ישראל' מסלנט זיע"א, שבכוחו של יהודי הלומד תורה בווילנא להשפיע שבפריז לא יחלל יהודי את השבת, וכן להיפך רח"ל. נורא למתבונן עד כמה גדולה השפעת מעשה האדם על כל הסובבים אותו, מאדם ועד בהמה ודומם, ואף למרחקים.

ואם במעשה רע כך, הרי מידה טובה מרובה ממידת פורענות, ומעשה טוב בכוחו לשנות ולהשפיע על הסובבים כפל כפליים.

בין הקורות

המגיד הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל ('חומש המגידים') היה מביא מעשה נפלא שסיפר לו מרן רבי אליהו לופיאן זצ"ל, מימי נעוריו כשלמד בישיבת לומז'ה. בעיר התנוסס בניין מפואר של בית חולים עתיק, בנוי מעצים גדולים ועבים. הוא נבנה שנים רבות קודם לכן, ואיש לא ידע את גילו המדויק, שכן אפילו זקני העיר לא זכרו מתי הוקם.

"באותה שנה שלמדתי בעיירה", סיפר רבי אליה, "התכנסו בעיר רופאים רבים מרחבי היבשת. הנהלת בית החולים העתיק הזמינה פרופסורים מפורסמים, בעיקר מוורשא, שיבואו לשהות בלומז'ה ויחקרו פלא רפואי אפוף מסתורין שהתרחש בין קורות הבניין".

חולים שאושפזו זמן ממושך והחלימו ממחלתם, חלו לפתע במחלה אחרת, חדשה. חולה נכנס עם מחלת מעיים, הבריא ממנה, וכשכבר עמד לצאת פקדה אותו מחלת כבד. אדם צעיר נכנס עם אולקוס, החלים, ולפתע, רגע לפני שעזב את בית הרפואה, נדבק בחיידק אחר ומסוכן.

התופעה העגומה נבדקה במשך תקופה ארוכה ונמצאה נכונה, והנהלת בית החולים נאלצה להזעיק רופאים מפורסמים שיפתרו את התעלומה.

טובי הרופאים מוורשא בדקו, חקרו, העמיקו והתייעצו ימים רבים, ולבסוף הגיעו למסקנה: הבניין ישן מאוד ולא חודש בו דבר. במשך השנים שהו בין כתליו אלפים ורבבות חולים, וחיידקים שונים ומשונים ממחלותיהם נבלעו בדפנות העץ. מהם עברו המחלות אל כל המתאשפזים.

המושל הממונה על לומז'ה שמע על מסקנת הרופאים ודן בדבר בכובד ראש. ימים מועטים חלפו, והתקבלה החלטה להרוס את הבניין הגדול. ביום המיועד התאספו תושבי העיר לחזות במחזה הנדיר. לאחר שהבניין נהרס על כל חלקיו, נשכרו פועלים רבים שהוציאו את העצים, האבנים וכל הפסולת אל מחוץ לעיר, ושרפו אותם כליל.

אוויר מורעל

בנקודה זו שתק מרן רבי אליהו... אחר כך הגביה את קולו והמשיך: "אם במחלות הגוף כך, קל וחומר במחלות הנפש. חיידקי טומאה במקום כלשהו בכוחם להרעיל את האוויר במחלות רוחניות. יש ארצות שיש בהן תאווה גדולה לכסף, יש אזורים שהאוויר בהם מורעל בתאוות האוכל, כל מקום לפי החיידקים הרוחניים שבו. כך גם בית שהתגוררו בו אנשים שחיללו שבת וכדומה: המקום אינו נקי. הוא הושפע ממעשי בני האדם שהיו בו, וההשפעה ממשיכה הלאה.

וזה מה שאמרה תורה בפרשתנו, 'וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים', עד שגם החיות והבהמות קלקלו את דרכן, כדברי רש"י. כאשר האוויר מורעל, ההשפעה מרחיקה לכת ומגיעה גם אל החיות והבהמות".

סיים רבי שלום זצ"ל: שומה עלינו להתבונן עד כמה רבה רעת האדם בהשפעת מעשיו הרעים על כל הסובב אותו, ועד כמה יש להיזהר בכל מעשה ומעשה.

בהמתן של צדיקים

ואם בהמות דור המבול השחיתו את דרכן בעקבות מעשי בני האדם, הרי שבהמתם של צדיקים מושפעת מקדושת בעליה.

הגמרא במסכת חולין (ז, א) מספרת על חמורו של התנא האלוקי רבי פנחס בן יאיר, שנגנב בידי ליסטים. שלושה ימים עמד החמור אצל הגנבים ולא טעם מאומה. חששו הליסטים שימות ויסריח במקום מחבואם, ושילחוהו לדרכו. החמור הלך עד שהגיע אל פתח ביתו של רבי פנחס, ושם עמד ונער בקולו.

"פתחו לו לעלוב הזה, שכבר שלושה ימים לא טעם דבר", אמר רבי פנחס. פתחו לו והניחו לפניו שעורים, אך החמור לא נגע בהם. "שמא אינם מתוקנים?" שאל רבי פנחס. התברר שאכן לא הופרשו מהם מעשרות. תיקנו את השעורים על ידי מעשר, ומיד אכל החמור.

ובמדרש (פסיקתא רבתי, פרשה יד) מסופר על יהודי שהייתה לו פרה חורשת. ירד היהודי מנכסיו, ונאלץ למכור את פרתו לגוי. ששת ימי המעשה חרשה הפרה כהרגלה, אך בשבת רבצה תחת העול ולא זזה ממקומה, ואף שהכה אותה הגוי, לא קמה.

בא הגוי אל היהודי ותבע: "קח את פרתך, היא אינה רוצה לעבוד". הבין היהודי מה אירע, הלך עם הגוי אל השדה ולחש באוזנה של הפרה: "פרה פרה, כשהיית ברשותי היית חורשת בימות החול ושובתת בשבת. עכשיו שגרמו עוונותיי ואת ברשות הגוי, בבקשה ממך, עמדי וחרשי". מיד קמה הפרה והחלה לחרוש.

נבהל הגוי ואמר: "אם בהמה שאין בה דעה ואין בה דיבור מכירה את בוראה, אני שבראני הקב"ה בצלמו ונתן בי דעת, לא אכיר את בוראי?" הלך ונתגייר, ולמד תורה עד שזכה להיקרא רבי יוחנן בן תורתא, על שם הפרה שבזכותה בא תחת כנפי השכינה.

הנה כי כן, השפעת מעשי האדם מגיעה עד הבהמה שבאורוותו. בדור המבול הביאה לקלקול, ובביתו של צדיק היא מביאה לקידוש שם שמים.

מיטות שלא יהיו

ידוע ומפורסם המעשה במרן ה'חפץ חיים' זצ"ל, שכינס פעם את נכבדי העיירה ועשיריה לאסיפה, ובה נערכה מגבית לבניית בית חולים. כל עשיר תרם כמה מיטות: האחד חמש, השני עשר, והגדיל לעשות הגביר הגדול שתרם 20 מיטות. כל תורם זכה לברכתו החמה של ה'חפץ חיים'.

במהלך ההתרמה נכנס אברך למקום האסיפה, וניגש ישירות אל ה'חפץ חיים' ובפיו שאלה דחופה. ה'חפץ חיים' קיבלו בחמימות גדולה ואף הושיבו לצידו. כמה מן הגבירים חשו עלבון מן היחס החם שזכה לו האברך, ואחד מהם אף העז פניו והתריס: "כבוד הרב, כמה מיטות תרם האברך הזה לבית החולים?!"

"הוא תרם 100 מיטות", השיבו ה'חפץ חיים' על אתר.

הזדעק הגביר: "היתכן? 100 מיטות? מניין לו סכום עתק כזה?"

ענה ה'חפץ חיים': "כל אחד מכם תרם מיטות לבית החולים, שבהן יוכלו החולים להתאשפז. אבל האברך הזה תרם 100 מיטות שלא יהיו. בזכות לימוד התורה שלו, 100 אנשים לא יחלו ולא יזדקקו כלל למיטת אשפוז".

דברים אלה יסודם בגמרא. במסכת בבא בתרא (ח, א) נאמר "רבנן לא צריכי נטירותא", תלמידי חכמים אינם צריכים שמירה, ולכן פטורים הם מלהשתתף בהוצאות בניית חומת העיר, שכן תורתם היא המגינה עליהם. ובדברי ה'חפץ חיים' למדנו שהגנה זו אינה נעצרת בלומד עצמו. היא פורשת את כנפיה על כל העיר, ושומרת על בריאותם של יושביה עוד לפני שנזקקו לרופא.

השפעת הלומד תורה, שהיא למעלה מכל ההשפעות, מועילה לכל הסובבים אותו, שלא יחלו ושיהיו בריאים.

זה לעומת זה: כשם שבכוח מעשיו הרעים של האדם להשפיע רע על כל הסובב אותו, כך בכוח מעשיו הטובים להשפיע טוב על כל סביבותיו.