גוט שבת, שבת שלום והגוט חודש וחודש טוב
ידידכם
משה יוסף שטרן
די שטערקסטע סגולה, פאר אלע פראבלעמען
פארוואס האב איך פראבלעמען אין שטוב?
פארוואס גייט מיר אזוי שווער מיט פרנסה?
פארוואס האב איך צער גידול בנים?
פארוואס קען די דאקטור מיר נישט העלפן?
פארוואס האב איך נישט קיין מזל?
תירוץ!
ווייל די מקטריגים לאזען נישט אז מיינע תפילות זאלען נתקבל ווערען
וואס איז די עצה? זיך איינצוקויפען מליצי יושר!
זייט מקיים די צוואה פון די זרע שמשון, פלאצקע גאון, אבני נזר, ילקוט סופר, צדקת הצדיק, לב העברי, רבי יוסף ענגיל, רעננה רב, און ר' יחזקאל אברמסקי, ר' זבולון המבורגר זצ"ל וואס האבען מבטיח געווען צו זיין מליצי יושר פאר ווער עס וועט פארשפרייטען אדער לערנען זייערע ספרים.
זרע שמשון
רבי שמשון חיים ב"ר נחמן מיכאל נחמני זצ"ל
הבטיח למי שילמוד בספרו: "ובפרט תתענגו על ענגם... בשכר זה יראה זרע ויאריך ימים... שיהיו ענפיו נראים כגפן פוריא... סמך אשמרה לעולם... וישבעו נכסים... וברכה תבוא על ראשו..."
מלא העומר
רבי ארי' לייב ב"ר משה צינץ זצ"ל ביקום קודם פטירתו שיתנו לו דף ורשם בשארית כוחותיו:
מי שישתדל בהדפסת ספרי תהיה לו למליץ, וע"כ העתיק רבו צדוק הכהן מלובלין וז"ל: הבטיח הגאון שיעשה טובה לכל המשתדלים והמסייעים בהוצאת חיבוריו לאור, וכן יהיה באמת ובטוח יהיה למליץ יושר למעיינים בה. (הקדמה למלא העומר)
אבני נזר
רבי אברהם ב"ר זאב נחום בורנשטיין זצ"ל
הבטיח קודם פטירתו:
אם ילמדו בספרים שלי, אהיה למליץ בעדו כמו בחיים, ואף יותר מזה. (ארץ צבי להגה"ק מקוז'יגלוב עה"ת עמוד רמ"ב) וכ"כ הקסם משמואל: ובטוח יהיה למליץ יושר למעיינים בה.
ילקוט סופר
רבי יוסף לייב ב"ר אליעזר זוסמאן סופר זצ"ל
כתב בצוואתו: למי שישתדל אי שם ויפרסם דברי תורתי... אזי אביט בעצמי להמליץ טוב בעדו לפני אל חי, ואם יבואו על קברי ויתפללו ויאמרו איזה מעורר תהלים ג"כ אשתדל אם אז יהי' פנאי שומע קול בכיות עמו ישראל ברחמים ואצטדק ותפילתי עמהם לטוב להם כל הימים.
לב העברי
רבי עקיבא יוסף ב"ר יחיאל שלעזינגער זצ"ל כתב בצוואתו:
בקשתי שטוחה שישתדלו להדפיס ספרים שלי, ואני תפילה לאחרית, עקבי לבי אל ה' בין בחיי בעוה"ז, ובעה"ב אם יהיה בכוחי, אקוה שלא להיות כפויי טובה ח"ו, ובעולם האמת אקוה כי לא יבושו בי תומכי.
אמרי יחזקאל
רבי יחזקאל ב"ר מרדכי זלמן אברמסקי זצ"ל:
תנאי שקדם למעשה: תנאי קודם לכל דבר שילמוד בספרי הלכות הברירות... שבעוה"ר מאת הצער הזה נשבר לבי לרסיסים... וכל מי שילמוד בספריי הלכות דאיסור והיתר וספרי נחלת יחזקאל, אזכה להליץ טוב עבורו, מלווים לא ימישו מזרעך.
אתון דאורייתא
העיד חתנו הגאון רבי יצחק מנחם מארגנשטרן זצ"ל בלספדו:
רבינו בטרם עלה השמימה הבטיח כל מי שיסייע בהדפסת החיבורים שלו יהיה לו למליץ יושר בעולם העליון
בן לאשרי
רבי יצחק ב"ר אשר אנשיל כ"ץ זצ"ל מדעברצין זצ"ל בספרו:
הנני מוסר מודעה שהחלטתי להתפלל בלי נדר בכל יום על כל אלה שיעיינו בספרי, ויגידו בשמי דברי תורה לאחרים שישמיעו מכל אלה שצריכים ישועה בעוה"ז ובעוה"ב, וכל הלומד בספרי יזכה ליורש, והצלחה בכל טוב, בזה ובבא יסורו גדולה בבית לכל הדורות.
צדקת הצדיק
רבי יעקב רבינוביץ זצ"ל אב"ד קודם פטירתו שהמבטיח כמו הבטחת בעל מלא העומר שמי שידפיס דבריו יהיה לו למליץ יושר
שערי זבולון
רבי זבולון ב"ר אברהם משה המבורגר זצ"ל
הבטיח במה פעמים שיעשה טובה ומליץ טוב למי שיעשה טובה לנשמתו, ומר הרות על מצבתו
לע"נ הרה"ק המקובל המלוב"ז ר' רפאל ב"ר אברהם רים זי"ע
ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. הקשו המפרשים מדוע הוצרך נח לטרוח בבניית התיבה ולדור בתוכה במשך כל תקופת המבול, הרי הקב"ה היה יכול להצילו גם באופנים אחרים, דהנה בשעת בניית התיבה אמר הקב"ה לנח שרוצה להביא מבול ורק הוא יהיה ניצול, בכדי שישמעו בני דורו מה שאמר לו הקב"ה ואולי ישובו בתשובה וכמש"ש רש"י, ברם לא האמינו לדברי נח, דאמרו דאם הקב"ה רוצה להציל את נח, לא היה צריך להטריחו בבניית התיבה, דהיה יכול לילך לארץ ישראל, דשם לא היה מבול, או באופן אחר של הצלה. לכן בשעת כניסתו לתיבה שהיה לעיני כולם, כמ"ש חז"ל עה"פ "בעצם היום הזה בא נח", חזר הכתוב ואמר "כי אותך ראיתי צדיק לפני", והיינו להוכיח על פניהם מומם ולהודיע להם על טעותם, שדוקא מפני שהוא צדיק הטריחו הקב"ה לבנות תיבה, משום שאם היה בא לארץ ישראל וניצול, היו אומרים שנה בעצמו לא היה כדי להנצל, אלא זכותה דארץ ישראל גרם, או שהיו אומרים שמזכרח היה שיישאר אחד אדם לקיים המין והעולם, לכך דייק הכתוב לומר "בא אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה", שלכך הטרחתי אותך לבנות תיבה, כדי שהכל יהיו יודעים דסיבת הצלתך הוא משום שאתה צדיק, ולא מפני שום טעמים אחרים.
עוד י"ל, שאכן יש כאן נתינת טעם מדוע מצילו דוקא באופן זה, כי רצה הקב"ה לעשות לנח ניסים בתיבה (עי' שמור"ד א, א), ושידעו הכל כי הוא ראוי לניסים, דהנה אמרו בב"מ (דף קו.): רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר, ובא זאב וטרף, ובא ארי ודרס, אין אומרים אילו היה שם היה מציל, אלא אומדין אותו, אם יכול להציל - חייב, ואם לאו - פטור. ואמאי, נימא בעל הבית לרועה: אי היית התם - הוה מקיים בי [בדרך נס] גם את הארי גם הדב הכה עבדך, משום דאמרינן ליה לרועה: אי הוית חזי לכך הוה מתרחיש לך ניסא - הוה מיתרחיש לך ניסא גבי דוזא, דמנזיין עזיי דודי בקרנייהו (-שהדובים הביאו את העיזים בקרניהם), ונימא הבעל הבית לרועה: נהי דלניסא רבא לא חזית, לניסא זוטא חזית. והקשה בחוות יאיר שם: מאי שנא ארי ודוב מניסא דדוזא? ותירץ דלניסא זוטא מצי למימר, אבל לניסא רבא אין בעל הבית יכול למימר דחזית לניסא רבא, שגם משה רבינו ע"ה לא נעשה לו נס גדול רק ע"י תחבולות. ולפי"ז י"ל שפרש שנאמר לנח "בא אתה וכל ביתך אל התיבה", שאני רוצה לעשות לך ניסים, והטעם שאני מצילך באופן זה ע"י תיבה, היינו משום ד"כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה", משום דהיית ראוי לנס קטן ע"י תחבולה, אבל לא לנס גדול ע"י שתינצל בארץ ישראל, ע"כ.
מליצי יושר מולד מגיד פשע זי"ט מנדב פאר "מליצי יושר" 718-510-0560 [email protected]