נערך מספרו החדש של הרב שליט"א פניני בית לוי - חלק ג'
כְּתַב בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו". אוֹמֵר עַל כָּךְ רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ: מַה פֵּרוּשׁ "בְּדֹרֹתָיו"? יֵשׁ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי וְיֵשׁ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח. יֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי שֶׁדַּוְקָא בְּדוֹרוֹתָיו הָיָה צַדִּיק וְאִם הָיָה בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים - לֹא הָיָה נֶחְשָׁב כְּלוּם, וְיֵשׁ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח, אֲדַרַבָּה, גַּם בִּגְלַל שֶׁהָיָה צַדִּיק בְּדוֹר שֶׁל רְשָׁעִים, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאִם הָיָה בְּדוֹר צַדִּיק וַדַּאי שֶׁהָיָה בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר. אִם הוּא הָיָה עִם צַדִּיקִים מִסְּתָמָא הֵם הָיוּ מַשְׁפִּיעִים עָלָיו.
לִכְאוֹרָה צָרִיךְ לְהָבִין, אִם אֲנַחְנוּ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִשְׁבָח זֶה מוּבָן, לָכֵן הַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת "בְּדוֹרֹתָיו", דְּהַיְנוּ שֶׁבְּדוֹרוֹתָיו הָיָה צַדִּיק וְכָל שֶׁכֵּן בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים, אֲבָל אִם חַזַ"ל דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי, לִכְאוֹרָה לָמָּה כְּתוּבָה הַמִּלָּה "בְּדֹרֹתָיו"? מָה הַתּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר? הֲרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כָּתְבָה עַל נֹחַ: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים", מָה הָרוּוַח בְּכָךְ שֶׁכְּתוּבָה הַמִּלָּה "בְּדֹרֹתָיו" אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הֵעִידָה עָלָיו הַתּוֹרָה שֶׁהוּא צַדִּיק? הֲרֵי רָאוּי שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לִכְתֹּב: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים".
יֵשׁ כָּאן יְסוֹד גָּדוֹל. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כּוֹתֶבֶת אֶת הַמִּלָּה "בְּדֹרֹתָיו" כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאָדָם לֹא יַחְשֹׁב מָה הוּא כְּבָר יָכוֹל לְהוֹעִיל וּלְהַשְׁפִּיעַ, אֵיךְ יוּכַל לְחַזֵּק, מָה אֲנִי? שׁוּם דָּבָר! אִם גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי לֹא הִצְלִיחוּ, אֵיךְ אוּכַל לְחַזֵּק וּלְהַשְׁפִּיעַ? זוֹהִי עֵצָה שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמְּנַסֶּה לְהוֹבִיל אֶת הָאָדָם לְמַחְשָׁבָה שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר, שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ, שֶׁאֵין לוֹ הַשְׁפָּעָה, שֶׁהוּא לֹא כְּלִי הָרָאוּי לְחַזֵּק וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל הָעָם. הָאֱמֶת הִיא שֶׁכָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא מַעֲמִיד יָכוֹל לָתֵת כַּמָּה שֶׁהַקָּבָּ"ה חָנַן אוֹתוֹ, אִם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, אוֹ בְּמוּסָר, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה מִי הָיָה הַדּוֹר שֶׁלְּפָנָיו אוֹ אַחֲרָיו. הַקָּבָּ"ה רוֹצֶה אֶת הָאָדָם בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא, לְפִי הַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁיִּתֵּן, יְחַזֵּק וְיַשְׁפִּיעַ וְכֻלָּם יְכוֹלִים, אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לוֹמַר אֲנִי לֹא יָכוֹל, אֲנִי לֹא רָאוּי אוֹ לֹא זַכַּאי. וַדַּאי שֶׁלֹּא!
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה, וְיֵשׁ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִזְכּוֹת אֶת הָרַבִּים וּלְהַשְׁפִּיעַ. זֶה מַה שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה רוֹצָה. אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה עַל נֹחַ: תֵּדַע לְךָ, "צַדִּיק תָּמִים", אֲבָל לֹא סְתָם. "בְּדוֹרוֹתָיו" - בַּדּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ. לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּדוֹר שֶׁלּוֹ אֲנָשִׁים רְשָׁעִים וּגְזֵלָנִים, "מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס", וְאַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ בַּמֶּה אֲנִי יָכוֹל לְחַזֵּק? בַּמֶּה אֲנִי יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ אַדְּרַבָּה, הַקָּבָּ"ה שָׂם אוֹתְךָ בַּדּוֹר הַזֶּה כִּי תָּמִיד אַתָּה יָכוֹל לְהוֹעִיל. כָּל מִלָּה שֶׁתֹּאמַר יְכוֹלָה לְהַשְׁפִּיעַ. כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּרוּחָנִיּוּת כָּל דָּבָר אוֹ מִלָּה יֵשׁ לָהֶם מָקוֹם גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם. הַיּוֹם, בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא רַק יוֹרֵד מִיּוֹם לְיוֹם, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁדַּוְקָא כָּאן הַקָּבָּ"ה רוֹצֶה שֶׁכָּל אֶחָד יִשְׁתַּדֵּל בְּמַה שֶׁיָּכוֹל, גַּם אִם נִרְאֶה שֶׁהַמִּצְווֹת שֶׁלָּנוּ לֹא יְכוֹלוֹת לְהוֹעִיל.
רַבִּי חַיִּים וִיטַאל שָׁאַל אֶת מוֹרוֹ וְרַבּוֹ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ שְׁאֵלָה חֲזָקָה מְאֹד: רַבִּי, אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מַעֲשֶׂה עָלָיו הַגְּמָרָא שֶׁהִתְעַנָּה כְּלֵי סוֹף תַּעֲנִיּוֹת עַד שֶׁהִשְׁחִירוּ שִׁנָּיו, וְכָל זֶה בִּגְלַל שֶׁפָּרָתוֹ פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה יוֹצֵאת וְהָיְתָה רְצוּעָה בֵּין קַרְנֶיהָ, וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁזֹּאת לֹא הָיְתָה הַפָּרָה שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁל שְׁכֶנְתּוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא מָחָה בָּהּ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, וְעַל זֶה הִתְעַנָּה כָּל יָמָיו. שָׁאַל רַבִּי חַיִּים וִיטַאל אֶת רַבּוֹ הָאֲרִ"י, תְּקַנֵּן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים, הַאִם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִתְעַנּוֹת? אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִדְרָגוֹת כָּאֵלּוּ? מָה אֲנַחְנוּ שָׁוִים? הֲרֵי אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים עַל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים חֲמוּרִים וְלֹא יְכוֹלִים לְתַקֵּן! הַזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הֵם כִּמְעַט שׁוּם דָּבָר, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִגְרֹם עֵינַיִם אוֹ לִפְתֹּחַ פֶּה?
אָמַר לוֹ הָאֲרִ"י שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, לָכֵן הָיָה צָרִיךְ תַּעֲנִיּוֹת, סִגּוּפִים וַהֲכָנָה גְּדוֹלָה וּמְיֻחֶדֶת, אֲבָל בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהַ"חֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ", וְאֵין לָנוּ שׁוּם דָּבָר שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִתְפֹּס כְּאוֹר וּכְדָבָר חִיּוּבִי, בְּכָל פִּנָּה רוֹאִים חֹשֶׁךְ וְיֵשׁ הַרְבֵּה חֲטָאִים שֶׁלֹּא הָיוּ בַּעֲבָר, דַּוְקָא כָּאן אִם יָבוֹא יְהוּדִי וְיַעֲשֶׂה פְּעֻלָּה קְטַנָּה, הִיא תָּאִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם. אוֹמֵר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָנוּ לֹא צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת, מַסְפִּיקָה הָאֲנָחָה שֶׁיְּהוּדִי נֶאֱנָח לְאַחַר שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, הִיא כְּבָר מוֹחֶקֶת לוֹ אֶת כָּל הַחוֹבוֹת שֶׁלּוֹ! אֲנָחָה שֶׁל יְהוּדִי שָׁוָה אֶת כָּל הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. זֶה לְמַעְלָה מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ בַּיָּדַיִם. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים בִּפְעֻלָּה קְטַנָּה לְהָבִיא גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה לָעוֹלָם.
מוּבָא בְּסֵפֶר "סִימָנָא טָבָא" סִפּוּר מְרַגֵּשׁ. בִּישִׁיבַת "שֵׁבֶט סוֹפֵר", הֶחְלִיטוּ לְהוֹצִיא אֶת הַבַּחוּרִים לְקִבְרֵי צַדִּיקִים לְהִתְעוֹרֵר לִפְנֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל. לֹא סְתָם לְהִתְעוֹרֵר - חִזּוּק, תְּפִלּוֹת, קִבְרֵי צַדִּיקִים, רַשְׁבִּ"י, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, וְכִי מַאיש בַּעַל הַנֵּס. הֵם שָׂכְרוּ אוֹטוֹבּוּס, וּבַחֲזָרָה לַיְּשִׁיבָה נָסְעוּ וְהִתְפַּלְּלוּ. בַּדֶּרֶךְ חָזְרוּ מִטְּבֶרְיָה לִבְנֵי בְּרַק, מִקִּבְרוֹ שֶׁל רַשְׁבִּ"י, בַּפְּתוּלִים, הַנַּהָג מִהֵר וְלִפְנֵי הַפִּנָּה הָאוֹטוֹבּוּס הִתְהַפֵּךְ מֵהַמַּסְלוּל. הוּא אִבֵּד שְׁלִיטָה וְהָאוֹטוֹבּוּס נָפַל לִוְאָדִי רַבָּא. כֻּלָּם עָפוּ מֵהָאוֹטוֹבּוּס, וּכְשֶׁהוּא נֶעֱצַר לְאַחַר כַּמָּה גִּלְגּוּלִים, הִשְׂתָּרְרָה דִּמְמַת מָוֶת. לְאַחַר כַּמָּה רְגָעִים הֵבִינוּ שֶׁאָסוֹן גָּדוֹל פָּקַד אוֹתָם. חוּץ מֵהַנַּהָג שֶׁמָּצָא אֶת מוֹתוֹ, שְׁלֹשָׁה מִבַּחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה מֵתוּ וְהַרְבֵּה נִפְצְעוּ בִּדְרָגוֹת שׁוֹנוֹת.
לְאֶחָד מֵהַבַּחוּרִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ קָרְאוּ מָרְדְּכַי פּוֹלָק, עָלָיו גּוֹלָל, שֶׁהָיָה עוֹבֵד אֶת ה' בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת לֹא רַק בַּלִּמּוּד. הָיוּ לוֹ הַנְהָגוֹת מְיֻחָדוֹת, לְמָשָׁל הָיָה לוֹ פִּנְקָס שֶׁבּוֹ עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם. הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְכָל מִי שֶׁשָּׁמַע עַל הָאָסוֹן הַנּוֹרָאי הַזֶּה. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁבַּחוּרִים כָּאֵלּוּ עָלוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה?! לְאוֹתוֹ בָּחוּר הָיָה חָבֵר טוֹב בַּשֵּׁם זְאֵב הֶלֶר, מִמַּכּוֹת שׁוֹנוֹת, לֹא הִגִּיעַ זְאֵב לַטִּיּוּל, וּכְשֶׁהוּא שָׁמַע עַל הָאָבְדָן שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה הַחַבְרוּתָא שֶׁלּוֹ, מָרְדְּכַי פּוֹלָק, לֹא הָיְתָה לוֹ מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ וְהָיָה מִצְטַעֵר הַרְבֵּה עַל כָּךְ. אֵיךְ בָּנִי עָלָה וְעִלּוּי כָּזֶה, אָחוּז תְּפִלָּה בְּקִבְרֵי הָרַשְׁבִּ"י, נִקְטְפוּ בִּדְמִי יְמֵיהֶם? כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה בְּיָדוֹ הַיְּכֹלֶת, סִיֵּם יוֹם שֶׁל תַּעֲנִיּוֹת בְּבִכְיוֹת.
לַיְלָה אֶחָד לְאַחַר שֶׁנִּרְדַּם מִתּוֹךְ בְּכִי, הִגִּיעַ אֵלָיו חֲבֵרוֹ מָרְדְּכַי פּוֹלָק בַּחֲלוֹם כְּשֶׁהוּא מֵאִיר חוֹרִים וְאָמַר לוֹ: "הִגַּעְתִּי אֵלֶיךָ כִּי רָאִיתִי שֶׁאַתָּה בְּצַעַר גָּדוֹל וְרָצִיתִי לְעוֹדֵד אוֹתְךָ וּלְנַחֵם אוֹתְךָ. דַּע לְךָ שֶׁאֲנִי נִמְצָא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד. כְּשֶׁעָלִיתִי לַשָּׁמַיִם הָלַכְתִּי יָשָׁר לִשְׁבָתוֹ שֶׁל רַשְׁבִּ"י, פָּתְחוּ לִי אֶת הַשַּׁעַר וְנִכְנַסְתִּי. כִּמְעַט אַף אֶחָד לֹא רַשַׁאי לְהִכָּנֵס לְשָׁם, אֲבָל אֲנִי זָכִיתִי. הָיִיתִי רָגִיל בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם, לִקְרֹא שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, וּבִזְכוּת זֶה הִכְנִיסוּ אוֹתִי לִישִׁיבָתוֹ שֶׁל רַשְׁבִּ"י, שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתִי מַמָּשׁ. בָּרוּךְ הַשֵּׁם טוֹב לִי, אַל תִּצְטַעֵר".
לִפְנֵי שֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ שָׁאַל אוֹתוֹ זְאֵב שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת: "כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁלֹּא דָּנוּ אוֹתְךָ עַל מַעֲשֶׂיךָ? כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם יֵשׁ מִשְׁפָּט וְעֹנֶשׁ?" אָמַר לוֹ: "כֵּיוָן שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה יָשָׁר וְגָדוֹל, וּבִפְרָט שֶׁהָיִיתִי בָּחוּר צָעִיר, נִגְזְרָה עָלַי מִיתָה מְשֻׁנָּה, וְכָךְ נִמְחֲלוּ כָּל עֲווֹנוֹתַי וְנִכְנַסְתִּי יָשָׁר". וְהוֹסִיף: שְׁתֵּי הַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ עַל הַבַּחוּרִים, נִגְזְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְבַטְּלָן מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ צְרִיכִים כַּפָּרָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּבָּ"ה לָקַח אוֹתָם כְּקָרְבַּן כַּפָּרָה.
שָׁאַל הַבָּחוּר: "וּמָה עִם הַבַּחוּרִים הָאֲחֵרִים שֶׁנִּפְטְרוּ, מָה אִתָּם?" הֵשִׁיב לוֹ הֶחָבֵר: "יֵשׁ לוֹ לְכָל אֶחָד מָקוֹם, אֲבָל מֵעַל כֻּלָּם נִמְצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁמְּחַבֵּק אֶת מִי שֶׁלָּמַד אֶת פֵּרוּשׁוֹ!". וְהִמְשִׁיךְ וְאָמַר לוֹ: "תֵּדַע לְךָ, שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְאֹד מַחְשִׁיבִים כָּל קַבָּלָה קְטַנָּה, כָּל מַעֲשֶׂה טוֹב קָטָן שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ! לֹא מְזַלְזְלִים בְּשׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ קַבָּלָה קְטַנָּה שֶׁל הַנְהָגָה טוֹבָה!".
וְהוֹסִיף שָׁם סִפּוּר מְרַגֵּשׁ: אִשָּׁה אַחַת שֶׁבְּנָהּ חָלָה וְהֻצְרַךְ לְנִתּוּחַ מְסֻכָּן, עָשְׂתָה עַל עַצְמָהּ קַבָּלָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת עֲשָׂרָה יָמִים קֹדֶם הַזְּמַן, כְּדֵי לְקַבֵּל שַׁבָּת מֻקְדָּם, וּבִזְכוּת זֹאת יָצָא הַיֶּלֶד מִכְּלַל סַכָּנָה וְהִבְרִיא לַחֲלוּטִין, לְלֹא נִתּוּחַ!
רוֹאִים מִכָּאן יְסוֹד עָצוּם: אֵין לְזַלְזֵל בְּשׁוּם מַעֲשֶׂה טוֹב, כָּל מַעֲשֶׂה קָטָן, כָּל קַבָּלָה טוֹבָה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, יְכוֹלָה לְבַקֵּעַ רְקִיעִים וְלִפְעֹל גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת בַּשָּׁמַיִם! בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה קָטָן יָכוֹל לִפְעֹל יְשׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת.
בברכת שבת שלום, הרב אברהם עטיה