איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות, כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין [עצות] כיצד להמשיך קדושתו יתברך, והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו.
(ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז)
להרגיל עצמנו להכיר שצריכים אנו רחמי שמים
הצדיק צריך לעבור נסיונות. אולם אנשים פשוטים כערכנו, אין אנו מרגישים את הקב"ה. אנו מרגישים את החושך והאפילה. עלינו לצעוק להשי"ת כאשר נופלים לידי התאוות והמידות הרעות, או הכעס. אך עם זאת, אין להישבר משום נפילה, הן קטנה והן גדולה, שהרי הכל עניין של אמונה.
מה היא העצה? העצה הוא שעלינו להרגיל את עצמנו להכיר שצריכים אנו רחמי שמים על כל דבר קטן כגדול. אולם כעת אנו "מטפסים על הקירות", וצועקים, ונופלים, ושוב מתחילים, על ידי 'סיבה' כלשהי הבאה עלינו. יש להילחם, והקב"ה ינהיג אותנו שנכיר שבכל רגע ורגע צריכים אנו רחמי ה'. יש לו, לקב"ה, הרבה דרכים להציל את האדם מהכל. הלחץ מביא את האדם אל הצעקה, שיצעק אליו ית'. כאשר תהיה לנו בהירות, ונכיר ונדע מה הוא הפגם שאנו פוגמים, זה יביא אותנו אל הלחץ. מה שהאדם איננו בלחץ מהפגמים שלו, הרי זה משום שהוא מזלזל בהם. אכן כשהאדם חי באמונה, הוא מקבל לחץ וצועק לקב"ה, וה' שומע תפילה ועוזר.
(יום שלישי ל' תשרי תשע"ו)