מלוקט משיחות קודש תשובות לשאלות שנשאלו לכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
התחלת הגשמים-והתחדשות בכל יום
שאל השואל:
האיך ניתן להתחדש את כל נפשי כשיש לי עבר ארוך כל כך בעוה"ר?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
כל זמן שלא היה אדם הראשון בעולם לא ירדו גשמים ולא צמח מאומה, הדשאים וכל הצמחים היו על הפתח עד אשר בא אדם הראשון והתפלל עליהם, וזהו שפירש רש"י (ב, ה) וז"ל: "טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ" - עדיין לא היה בארץ כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם, וכל עשב השדה עדיין לא צמח, ובשלישי שכתוב "וַתּוֹצֵא" - לא יצאו אלא על פתח הקרקע עמדו, עד יום הששי. ולמה "כי לא המטיר". ומה טעם "לֹא המטיר" לפי שאדם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, ואין מכיר בטובתן של גשמים. וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים", עכ"ל רש"י.
מדמצינו שיש התחדשות בכל יום בטבע הבריאה שהיא החיצוניות, מכל שכן שיש התחדשות בכל נפש ישראל, בכל יום בכח התורה. כן יזכה אותנו השי"ת לצמיחה להתחדשות בכח התורה.
(ליל שישי פ' חיי שרה תשע"ח)
(*)
רוח נכון חדש בקרבי
דוד המע"ה אמר: "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי" (תהלים נא, יב), שתהא התחדשות. ומה היא ההתחדשות? ההתחדשות היא הנקיות.
למה הדבר דומה? לבית שהיה מלוכלך ואחר כך ניקוהו וטיהרוהו, ואז הכל רואים שנהיה 'בית חדש'. זו היא ההתחדשות: להיות נקי, בבחינת יוסף, דהיינו: שמירת הברית. איך זוכה האדם להתחדשות הזאת בשמירת הברית? מבאר ה'שפת אמת', שהדרך לכך היא על ידי שלא יהיה אצל האדם שום מעשה נפרד מפנימיות חיות השי"ת שיש בו. בכל דבר בו האדם עוסק, צריך שיחשוב שיש בזה חיות השי"ת, ושיהא דבוק בפנימיות. מי שהוא דבוק לפנימיות, אין לו שום מיצר, ויודע שכל ההסתרה אינה אלא מבחוץ. אבל הפנימיות היא מהשי"ת והכל לטובה.
אכן, לזה צריך אמונה: שתהא האמונה קבועה בלב האדם, שידע ויאמין כי הכל חיות השי"ת. האמונה היא הדביקות בשורש, דביקות אל חיות ה'.
(כ"ה תשרי תשע"ח)