איתא בפסחים (קטו:) בלע מצה - יצא. קשה קצת, הא בעינן טעם מצה. ועיין רשב"ם (שם ד"ה בלע מצה) דכתב, דרק לכתחלה בעינן טעם מצה. וצריך עיון מברכות (לח:) דאפילו בדיעבד אין יוצאין במצה מבושלת, משום דבעינן טעם מצה וליכא.
ומצאתי בשו"ת רדב"ז (ח"ג סימן אלף י) דכתב, דאין לטבול מצה בחרוסת, משום דהחרוסת מבטל לטעם מצה, ואף על גב דבלע מצה יצא, מכל מקום מצה הראויה לטעום בה טעם מצה בעינן, וכדאמרינן בעלמא דכל הראוי לבילה - אין בילה מעכבת בו, וכל שאינו ראוי לבילה - בילה מעכבת בו (יבמות קד:; מנחות קג:), עכ"ל. ובזה מיושבת גם כן הנ"ל קושיא ממצה מבושלת.