הצדיק הרב מרדכי שלום איפרגן זצ"ל- נולד ב-י' סיוון ה'תש"א (1941) בקזבלנקה שבמרוקו. במרוקו שימש ככתב בעיתון "לריזין מרוקאן", ובהמשך עבר לאוסטרליה. בגיל 33 עלה לארץ. באותם הימים הגיע לאוזניו שמעו של מרן רבי ישראל יעקב קניבסקי זצ"ל, בעל ה"קהילות יעקב", הסטייפלר זיע"א. הסטייפלר, כדרכו בקודש, גער בו וגירש את רבינו מביתו. הרב עמד נבוך מחוץ לביתו ותהה מדוע מרן הסטייפלר גירש אותו. אחד מבאי ביתו של מרן 'קהילות יעקב' הבחין בו והציע לו להיכנס שוב ולשאול מדוע הרב גירש אותו מביתו. הרב איפרגן נכנס שוב אל הסטייפלר וסיפר לו שנפשו איוותה ללמוד תורה. הסטייפלר חייך לעברו לנוכח העזתו ועקשנותו להיכנס בשנית לאחר שגירש אותו ואמר לו: "אם תלמד תורה בהתמדה וברצינות, אז אחרי מותי תהיה יותר מפורסם ממני ותוכל לברך יהודים!".
רבינו הקדיש את חייו ללימוד התורה ולזיכוי הרבים. הרב נכנס לכולל בישיבת דיסקין של הרב רוטנשטיין בגבעת שאול בירושלים, שם הסתגר כעשר שנים רצופות והקדיש את ימיו ולילותיו ללימוד התורה בהתלהבות ובהתמדה. ברכת הסטייפלר התקיימה בו. רבו, הרב רוטנשטיין, הבחין ביכולותיו המופלאות של תלמידו ובכושר הדיבור שלו ושלח אותו לדרוש ברחבי הארץ. כך זכה לכינוי "הדרשן הירושלמי". בלילות היה מכתת את רגליו ברחבי הארץ ובכל יום מסר כמה שיעורים. כיתת את רגליו יומם ולילה, בשבתות ובחגים. גם ביום הכיפורים ובליל הסדר לא ויתר על מסירת שיעורי תורה. אחד ממקורביו סיפר בעת ההלוויה: "שנה אחת התלוויתי לרב ביום כיפור לתשע דרשות ברחבי לוד מקצה לקצה".
הקים כ־30 מוסדות חינוך בישראל תחת השם "שובה ישראל – עם כל הנשמה". בלוד הקים שלושה כוללים שבהם לומדים אברכים הפועלים בעיר לחיזוקם ולחונכותם של ילדים ובני נוער בסיכון. היה מוכר בציבור הרחב כפועל ישועות, ורבים היו מבקשים את עצותיו, את הקשבתו ובעיקר את ברכתו. נודע כמומחה בפירוק שמות ובהכנסת ברכה, מזל ותקווה בהם. היה אוהב כל אחד ואחד מעם ישראל בצורה מופלאה, וברכותיו היו מתקיימות.
ביום י"ז בטבת ה'תשפ"ב (2021) נפטר בנו הגדול, ר' יונתן. כאשר רבינו היה בדרכו לסדרת דרשות בדימונה ובבאר שבע, חש ברע, אולם סירב לוותר והגיע בשארית כוחותיו למסור את דרשותיו. לאחר סדרת בדיקות התברר כי בגופו מקננת המחלה הנוראה. למרות זאת התגבר כארי והשתדל להמשיך בסדר יומו הרגיל והתובעני של זיכוי הרבים ומתן ברכות ועצות. כחמשת אלפים ניסים פלאיים שהתחוללו בזכות תפילותיו וגזירותיו הקדושות נאספו בארבעה ספרים. נפטר ב-כ"ח תשרי ה'תשפ"ג (2022), בגיל 81. ציונו בהר המנוחות בירושלים.
אביו: ר' יעקב. אימו: מרת מרים. מילדיו: ר' יונתן (נפטר בחיי רבינו), ר' משה (ממלא מקום אביו). מרבותיו: הרב רוטשטיין.
פעם הגיעו לפניו נציגים של בני משפחה פילנטרופים מפורסמים באנגליה אשר סכסוך ירושה של עשרות מיליוני שטרלינג היו מוקפאים בחשבון הבנק בשל הסכסוך שנמשך מעל שלושים שנה. הרב הבטיח להם שתוך שנה הכל יסתדר בתנאי שיקבלו על עצמם לסייע ולו במעט לכולל הצדיק משטפנשט. אכן הפלא העצום התרחש כעבור מחצית השנה העולם היהודי עצר נשמתו כשהתברר שהסכסוך בא אל פתרונו וכספי הירושה חולקו לכל היורשים כפי שהבטיח.
רבינו היה מבטל מחלות ללא מורא ופחד. "אין לך שום דבר", היה אומר בביטחון. למשל "מרים - מחלות רעות ילכו מיד", וכן על זה הדרך. כאשר נאמרו הדברים, מקורביו חששו מה יהיה אם חלילה לא יהיה כדבריו. אולם הרב ביטל את החששות: "אני לא רק מברך, אני מתחייב לכם" היה אומר בבטחה. אולם לאחר שהתחייב היה מקבל על עצמו תעניות ותפילות למען התגשמות הבטחותיו. לפעמים גם היה נוקב בתאריך בו תחול הישועה.
פעם היה שכן שהתנכל לפעילות מוסדות שטפנשט. היה זה ביום ל"ג בעומר. הרב אמר כי עד ראש השנה השכן יעזוב את המקום. הדבר היה מופרך ותלוש מהמציאות, לקראת ההילולא של הצדיק משטפנשט ב-כ"א תמוז אנשי המוסד פנו אל הרב ושאלו: "מה יהיה, השכן ממשיך להציק ולהפריע!".
הרב חשב לרגע ופתאום אמר: "אני אשב על הארץ בתפילה ארבעים יום עד שיעזוב את המקום". ביום הארבעים בדיוק, השכם בבוקר השכן המציק נקש על דלת המשרד. לפתע שינה את עורו והודיע כי הוא עוזב את המקום במהרה. הנוכחים שצפו במתרחש לא האמינו למשמע אוזניהם, כאשר בדקו בפתק הקוויטל שכתבו לרב התברר כי זה היום הארבעים בדיוק!
גברת מרים. פ. סיפרה: נכדתי בת עשרה חודשים גילו לה ל"ע גידול בריאה. היא היתה צריכה לעבור ניתוח. התקשרתי לרב. הצדיק אמר למרוח את השמן שקיבלתי מהשכנה (השמן הגיע ממך). מרחתי על הצד של התינוקת והכל נעלם. הילדה החלימה!
אישה אחת סיפרה: הלכתי אל הרב כדי לקבל ברכה. ביקשתי להיפקד בילדים. הרב ביקש ממני שאקבל על עצמי לברך את ברכת המזון וקיבלתי זאת על עצמי. הרב בירך. בזכות קבלה זו זכיתי לתאומים: בן ובת- רבקה ויצחק.
גברת ליזה מספרת: בוקר אחת קמתי כולי מתגרדת ומלאה פצעים ונפיחויות בכל איזורי הגוף. משעה לשעה המצב החמיר: ידיים, רגליים, פנים, גב, אצבעות אפילו בתוך העיניים. ביקרתי אצל רופאים אבל הבעיה לא עברה. חברה שמכירה את הרב ראתה אותי בוקר אחד בוכה ברחוב. היא לקחה אותי מיד לרב. הצדיק בירך אותי ונתן לי את השמן. הוא הבטיח שבתוך יומיים הכל יעבור. אחרי פחות מיומיים שמרחתי את השמן, הכל נעלם כלא היה.