חג הסוכות
ענווה בסוכה
למה מצות הסכך להיות מגדולי קרקע (סוכה יא.).
כי בסוכה אנו ממשיכים עלינו השראת השכינה, כמו שאומרים ביהי רצון לכניסת הסוכה 'ותשרה שכינתך בינינו', ואין זה אלא על ידי ענווה ורוח נמוכה, כמו שכתוב (ישעי' נז, טו) 'אשכון ואת דכא ושפל רוח', על זה הרמז גדולי קרקע, כענין 'ונפשי כעפר לכל תהיה' (בתפילת אלוקי נצור), ועל ידי זה יפרוש עלינו זיו שכינתו.
(דברי ישראל)
שמחה כפולה בסוכות
ושמחת בחגך וגו', והיית אך שמח (דברים טז, יד – טו).
מצינו בסוכות שהוא כנגד יעקב אבינו ע"ה, כדכתיב ביה (בראשית לג, יז) 'ולמקנהו עשה סוכות' (טור או"ח סי' תיז), קרוי 'זמן שמחתינו'. ואף שהוא רמז לגלות, וכדאמרינן בתפילה שבכניסה לסוכה, 'ובזכות צאתי מביתי החוצה ודרך מצותיך ארוצה, יחשב לי זאת כאילו הרחקתי נדוד', מכל מקום נכפלה בו השמחה, כדכתיב 'ושמחת בחגך וגו', והיית אך שמח' (דברים טז, יד – טו).
והוא על דרך שביארנו (במק"א) בכפל השמחה שבברכת חתנים, 'שמח תשמח רעים האהובים', הראשונה להעברת העצבות והשניה לעצם השמחה. וכן בחג הסוכות שהוא כנגד הגלות צריך להרבות בשמחה ולכופלה. ובר מן דין על ידה ניצולים מכל צרות הגלות, וכמאמר הס"ק מקאזמיר זצוק"ל עה"כ (ישעי' נה, יב) 'כי בשמחה תצאו', שמכוח השמחה תצאו מכל צרה וצוקה.
(נחלת דן)
הושענא רבא
הצפיה לגאולה
הענין שנקרא יום זה 'השענא רבא'.
הלא כל יום ויום משבעת ימי החג מבקשים על הישועה 'הושענא'. ובמה אנחנו מצפים להוושע ביום זה יותר מכל הימים. אלא כל הישועות אשר אנו מבקשים בימי חג, אינם נחשבים אלא קטנות, אם הן בעת היותינו בגלות. רק ביום השביעי של חג, שאז הוא אושפיזא דדוד מלכא משיחא, מה שאנו מבקשים על הישועה, היא לשוב לארצינו ולנחלתינו ויקים כסא דוד על מכונו, ויקים לנו סוכת דוד הנופלת, הרי זו ישועה רבה, לכך נקרא יום 'השענא רבא'.
(אמרי שאול)
פרשת וזאת הברכה
שכר כפול – ללומד ולמפרנס
שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך (לג, יח).
איתא באבות (פ"ה מ"י): 'האומר שלי שלך ושלך שלי עם הארץ'. ופירשו בספה"ק אם אחד מפרנס תלמיד חכם, וסבור בדעתו שנותן מחלקו להתלמיד חכם, וכן התלמיד חכם אם סבור שנותן מחלקו בעולם הבא למפרנס אותו, הרי אלו עצי הארץ. כי הקב"ה נותן לכל אחד פי שנים מחלקו המגיעו, יששכר מקבל חלק כפול בעולם הבא כדי שיחלוק עם המחזיקו שיוכל ללמוד בשלוה, ולזבולון נותן חלק כפול בעולם הזה, אחד בעבורו ועוד חלק בשביל יששכר.
לכן, 'שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך', כי שניהם צריכים לשמוח, דהגם שכל אחד נותן חלק לחבירו, מכל מקום אינו נחסר ממנו כלום, כי הקב"ה הכין לכל אחד חלק כפול שיוכלו לתת גם להשני.
(אמרי אש)
שמחת תורה
לימוד גורר לימוד
לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים נ:).
אמר לפרש מאמר חז"ל הנ"ל בדרך זה: לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אפילו שלא לשמה, פירוש אפילו ידמה בנפשו שכל עסק תורתו ועשיית