בעת נצא מבתינו אל צל הסוכה,
יחד נעלה על ראש את משאת התשוקה,
על שנה של עמל, של עליה וזכיה,
שהפכה את הלימוד לגישמאק וחוויה
זאת האורה שבתוך בתינו נמסכת
מעמוד לעמוד, ומדף למסכת,
קביעות יומיומית מבלי לוותר
שגורמת לבית להתעטר ב'כתר',
הן כל העולם הזה הוא רק דירת עראי,
פרוזדור של חלוף שאינו כדאי,
ואנו בונים לנו שם בשמי מרום,
דירת קבע שתאיר כמו יהלום
העולם כולו מחכה לעורו של לויתן,
אך לנו מנה יפה כבר עתה נתן,
כי מי שעמל ומשנן את תורת הבורא
יושב כל השנה בסוכת אורו של תורה
יתן השם ותזכו לשמחה משלמת,
בבית המדרש ובסוכה המרוממת,
תזכו לשפע ברכה שאינה נגרעת
ותשאבו מים בששון ממעיני הדעת.
א פריילעכן יום טוב לכלל אנ"ש
לומדי, נציגי, ונבחני 'יודעי תורתך'
בהערכה עצומה ובאהבת התורה,
עזריאל יעקב לרנר שמואל אליהו טאוב דוד דב טאוב