Skip to content
בשבילי דשא

בשבילי ההלכה - הלכות נטילת לולב

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בשבילי ההלכה

הלכות נטילת לולב

הרה"ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט"א

מו"צ בקהילתנו וראש כולל הוראה

פסולי חסר והדר

  1. כל הפסול מדין הדר לדעת השו"ע אינו פסול אלא ביום הראשון, ולדעת הרמ"א פסול כל ז' הימים".

  2. כל הפסול מדין חסר או לקיחה תמה - אינו פסול כי אם ביום הראשון, ומצוה בשלמים מדין זה קלי ואנוהוי, ונראה דכל זה דוקא בחסרון הניכר הפוגם אבל בחסרון כל שהוא וכיו"ב נחשב להידור מצוהי.

נטילת ד' מינים בזה"ז בירושלים (שבין החומות)

  1. מן התורה מצוות נטילת לולב במקדש כל שבעת הימים, ובשאר מקומות אינו ניטל אלא ביום הראשון, משחרב המקדש תקנו חכמים שיהא ניטל בכל מקום שבעה זכר למקדש".

  2. י"א דכל הפסולים שנאמרו ביום ראשון, נאמרו במקדש כל שבעת הימים'.

  3. וי"א דגם בזה"ז יש חיוב מדאורייתא כל שבעה בירושלים (שבין החומות), ויש שכתבו דלפי"ז הנוטל לולב בין החומות צריך להקפיד בכל הז' ימים בכל הדינים הנוהגים ביום ראשון".

ידיעות חשובות

  1. מי שיש לו ב' אתרוגים ואחד מהן מהודר יותר נראה דאין חיוב משום מצוות כיבוד אב לתת לאביו את המהודר יותר", והו"ה תלמיד לרבו אין חיוב משום כבוד רבו ליתן לו את המהודר יותר'.

  2. ד' מינים הנמכרים באריזות סגורות חייבים בדיקה לפני נטילתן, וביותר צריך זהירות בהדסים שבדיקתן מורכבת והמכשולות מרובים"א.

  3. בעת קניית הלולב יש גם לבדוק שאין יובש או פטריות בעלים החיצוניים כי הם מסוגלים להדביק במהירות את כל הלולב והלולב מתייבש.

  4. דע שצריך להוציא ממון על מצוות ולא יקחם בחינם'ב.

  5. דע עוד כי הוצאת ממון על קניית הד' מינים הוא סגולה לפרנסה ועשירות".

הערות שוליים:

א. שו"ע ורמ"א בהג"ה סי' תרמ"ט ס"ה.

ב. שו"ע ורמ"א שם.

ג. מדין זה קלי ואנוהו הנוהג בכל המצוות, צריך ליטול לולב במתנה על מנת להחזיר, ויקפיד שאותו לולב לא נטלו קטן כל השבעה ימים, כנ"ל הערה ה', וע"ע במקראי קדש שם מש"כ בזה.

ד. הגם שבראב"ד מבואר כן על כל הפסולים, מ"מ הפוסקים לא הביאו דבריו, ועל כן נראה דדוקא באופן שהחסרון בולט וניכר היטב כדוגמת מה דמבואר בגמרא רבי חנינא מטביל בה ונפיק שחתך חלק ניכר מהאתרוג, ואז אינו בחולין [סוף הקדמה שניה] המורים מרובים והיודעים מועטים עכ"ל. כ"ש היכא שיש לשניהם אתרוגים אלא שחסר נוי מצוה, וכן משמע במאירי סוכה לו: בסוגיא דרבי חנינא (הנ"ל הערה ג), אבל בפסולים של חסר מעט שאינו ניכר כ"כ או נחלקה התיומת וכל כה"ג י"ל שאינו חסרון בנוי מצוה ואכמ"ל, מיהו וראה בכף החיים ס"ק ע"ו כתב דאפשר דעפ"י סוד צריך שיהיה שלם כל שבעה, ויש להוסיף מש"כ השפ"א (סוכות תרנ"ב) דתקנת רבי יוחנן בן זכאי זכר למקדש שמאיר גם עתה הארת המקדש ע"ש.

ה. שו"ע סי' תרנ"ח ס"א, ומבואר כן במשנה סוכה מא.

ו. ונוהג דין לכם כל שבעה כ"כ בערוך לנר כט: ד"ה דבעינן הדר, וכ"כ הרעק"א בהגהותיו על הכפו"ת תוס' ד"ה מתוך, ובחידושי הארכתי דהכי נמי ס"ל לתוס' שם ד"ה הדר. וי"א דגם פסולי חסר והדר נוהגין בהם כל שבעה ראה בביכורי יעקב סי' תרנ"ח ס"ק א', ובמקראי קדש סוכות ח"ב סי' י"ט.

ז. ראה בביכורי יעקב סי' תרנ"ח ס"ק א' שהאריך בזה, וע"ע במקראי קדש סוכות ח"ב סי' י"ט מש"כ בזה ואכמ"ל.

ח. בביכורי יעקב שם, ומעתה הבא לכותל המערבי אצל עצמו לעשות המצוה שצונו הקב"ה משום אדם ושבחוהו חכמים על התשובה הזאת עכ"ל.

ט. הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספרו מועד לכל חי סי' כ"ג אות ל"ד כתב דבאין אתרוגים מצויים אין חיוב ליתן אתרוג שלו לאביו, ולמדו ממש"כ השיירי כנה"ג סי' תר"ס להלן הערה ט"ו, והביא כן משו"ת בית יעקב סוף סי' תרנ"ו ע"ש. ולע"ד נראה דהו"ה להיכא דיש לשניהם אתרוגים אלא שאתרוג שלו מהודר ונאה יותר משל אביו דאין חיוב ליתן את המהודר שיש לו לאביו, דזיל בתר טעמא דהרב מועד לכל חיים או"ח הכשר על ד" מינים בקופסאות, וד"ל].

יא. עיין בשו"ת שם אריה סי' י"ג דפקפק על הקונים תיבות אתרוגים סתומים וחתומים מן העין, דהרבה פעמים הוא מקח טעות, והביאו בחיים וברכה אות א' סי' ב', אמנם היום שיודעים המחיר קודם ליכא למיחש להא, אלא שצריך בדיקה לפני הנטילה ודו"ק בכל זה. [ובהיותי בזה אכתוב באחד מן הפעמים ששוחתי עם הגרמי"ל לנדא זצ"ל אב"ד ב"ב שאלתיו מדוע אינו נותן הכשר על ד" מינים, וענה לי בבת שחוק תאמר אתה האם שייך לתת הכשר על ד" מינים בקופסאות, וד"ל]. וראה עוד בפמ"ג א"א סוף סי' תרמ"ח וז"ל ואשרי מי שיוכל ליקח אתרוג נקי מכל, גם להורות הוראה באתרוג כמו שכתב היש"ש בחולין [סוף הקדמה שניה] המורים מרובים והיודעים מועטים עכ"ל.

יב. כמבואר בכף החיים סי' תרמ"ט ס"ק ד' וז"ל סוף דבר הכל נשמע דיש בזה ג' דינים א. היכא דהוא יש לו לקיום המצוה ואין לחבירו כלל בוודאי שהוא קודם לחבירו ואפילו לאביו ורבו. ב. היכא שהוא יכול לקיים המצוה בהידור ומחמת ההידור לא יהיה לחבירו יוותר על ההידור כדי לזכות לחבירו לקיים המצוה. ג. ובאופן דשתיהם יקיימו המצוה אלא שהוא עצמו יקיימה בהדור יותר הוא קודם גם לאביו ורבו וכ"ש לחבירו ודו"ק בכל זה.

יג. וכמבואר במדרש רבה אמור (ל, א) וז"ל אמר רבי אבא בר כהנא משכר לקיחה אתה למד שכר לקיחה, במצרים כתיב (שמות יב, כב) ולקחתם אגודת אזוב בכמה הוי טימיא דידיה בארבעה מיני (בכמה כסף היה המחיר שלה בארבעה מעים), והוא גרם לישראל לירש ביזת הים ביזת סיחון ועוג ביזת שלושים ואחד מלכים, לולב שעומד על האדם בכמה דמים וכמה מצוות יש בו על אחת כמה וכמה, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם ולקחתם לכם ביום הראשון עכ"ד המדרש, ישמע חכם ויוסף לקח.

More in this printout

View the whole printout