Skip to content
בשבילי דשא

אלה דברי ישראל

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

שיחת חג מיוחדת עם הרה"צ הגה"ח רבי ישראל מנחם אלתר שליט"א בן כ"ק אדמו"ר מגור שליט"א, ראש ישיבת "בית נחמיה" וראש מכון "פאר מקדושים" העוסק בהפצת ספרי חסידות רבות בשנים, לרגל עריכת הספר הקדוש "דברי ישראל" במהדורה חדשה ומפוארת בקנקן חדש מלא ישן, העתיד לראות אור אי"ה בתקופת החורף הבעל"ט

"אליהם אני נושא את נפשי"

"אלה הדברים שחנני השי"ת להחברים המקשיבים לקולי מדי שבת בשבתו ומועד במועדו, ועתה כי מה' יצא הדבר להוציאם לאורה, לא איש דברים אנכי לפני הגדולים... אך לקטנים כערכי ושפלים בעולם כמוני, ועייפי גלות המוטרדים במשא ומתן כמו שהייתי, שגלוי וידוע לפניך שרצונם לעשות רצונך, אלא השאור שבעיסה מעכב, אליהם אני נושא את נפשי ודברי אלה, כולי האי ואולי אזכה שאחד מאלף, או נפש אחת מישראל שהוא כעולם מלא, ימצא בהם באפס מה נקודה אחת של אמת להחיות את נפשו ברגעה חדא טבא בהרהור תשובה, להעלות את עצמו מתוך הטרדה לתורה ותפילה, כדאי לי".

בדבריו אלה פותח רבינו ה'דברי ישראלי זיע"א את ספרו הקדוש. לרוב ענוותנותו כותב בהקדמתו כי דברי תורתו מיועדים 'ליקטנים כערכי ושפלים בעולם', אולם דווקא מתוך כך נמצאנו למדים, כי דבריו הקדושים יפים היו לשעה ולדורות, ואף בדורנו דור שפל, כאשר אופפים אותנו טרדות הפרנסה וטורח קושי הגלות, הגורמים לו לאדם קטנות המוחין ומונעים ממנו מלעבוד את ה' מתוך התלהבות פנימית, יש בכוחם של אמרות קודש שבספרו הקדוש להלהיב ולהבעיר את ליבותיהם של בני ישראל לאביהם שבשמים, לרומם ולהגביה את השאיפות, להדריכם ולנווטם בדרך אשר ילכו בה ולהורותם את המעשה אשר יעשון.

בשורה טובה תדשן עצם. בימים אלו מתבשרים שוחרי התורה והחסידות על המהדורה החדשה של סדרת הספרים "דברי ישראל" מבית "פאר מקדושים" המכון להאדרת תורת החסידות, העתידים לראות אור בתקופה הקרובה בעזהי"ת במהדורה מפוארת ומיוחדת, בעריכה מחודשת ממסד ועד טפחות, עם ציונים ומקורות, בדפוס נאה ומשובח, תורה מפוארה בכלי מפואר, פרי עמלם של חברי מערכת "פאר מקדושים". מהדורה זו הינה המשך לסדרת ספרי החסידות שיצאו לאור ע"י בית היוצר לתורת חסידות. כשהוגים ועוסקים בספרי החסידות, ונתקבלו באהבה וחיבה באוהלי תורה וחסידות, מפארים את ארון הספרים החסידי והתורני, וכובשים בסערה את עולם התורה והחסידות.

לשעה של קורת רוח זכינו בצל קורתו של הרה"צ הגה"ח רבי ישראל מנחם אלתר שליט"א, ראש המכון "פאר מקדושים", יחד עם העורך הראשי הרה"ג ר' משה יהודה קרול שליט"א אשר פרסו בפנינו מילין יקרים במעלתו של הספה"ק בפרט ובמשנתה של תורת החסידות בכלל. בכל מקום בעולם, ושיש השגחה פרטית מדוקדקת גם על כל עלה שנופל מהעץ ועף ברוח. כל אחד שלומד בספריהם של הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, רואה את הדבר הזה, שכל פרט ופרט וכל דבר בעולם מתנהל בהשגחה פרטית על ידי הקב"ה אשר מלוא כל הארץ כבודו. זאת היא עיקר הנקודה בלימוד חסידות, לראות ולחיות את הקב"ה בכל מקום ומקום. רואים את זה בכל הספרים, איפה שרק לומדים, בכל ספר שעוסקים, רואים שזוהי הנקודה: לראות את הקדוש ברוך הוא ולחיות אותו גם בעולם המעשה.

בתחילת הדברים ביקשנו לשמוע מה היא ההכנה הראויה ללימוד חסידות, וכיצד בכלל ניגשים ללימוד ספרי חסידות מתורתם של הבעש"ט הקדוש ותלמידיו זי"ע?

הרה"צ ר' ישראל מנחם: בכל מקום שכתוב בתורה על ייראת שמים', כתוב לצד זאת את המילה 'לימוד'. "ולמדו ליראה", "למען תלמד ליראה", "יראת ה' אלמדכם", ועוד. הרי שיראת שמים צריכה לימוד, כי כדי שיוכל האדם לסגל לעצמו יראת ה', הוא צריך להשקיע, ללמוד על זה ולעסוק בזה וככתוב "אם תחפשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא". חלק גדול מהלימוד של הדרך להשגת יראת שמים הוא על ידי הלימוד בספרי החסידות, ונתקבלו באהבה וחיבה באוהלי תורה וחסידות, מפארים את ארון הספרים החסידי והתורני, וכובשים בסערה את עולם התורה והחסידות.

מזה תקופה שעוסקים במכון בההדרת הספר "דברי ישראל". מהי הייחודיות של ספר זה אשר מקום של כבוד נשתמר לו בין ספרי החסידות? כמו כן נבקש לדעת האם הוא מדבר רק לבעלי מדרגות או ששווה הוא לכל נפש?

המאמרים בספר הקדוש "דברי ישראל" כתובים בשפה ברורה ונהירה. כתובים בו מאמרים השווים לכל נפש, ודברות קודש שמכוונים עד לשפת המעשה לכל אחד ואחד. אף המאמרים הגבוהים והעמוקים יותר, כשמתעמקים בהם אפשר להבין גם אותם, ובפרט כשישנם עזרים שאנו מתייגעים עליהם בדמות כותרות משנה והערות של הרחבת המושגים, שאותם אנו משתדלים לתת לפני הלומדים במהדורת "פאר מקדושים" בכדי להקל על שוחרי החסידות להבין ולהפנים את דברי האלוקים חיים הללו.

מדוע בחרתם לההדיר דווקא ספר זה? האם הוא מתאים גם למי שאינו מחסידי מודז'יץ?

הרה"צ הגה"ח רבי ישראל מנחם אלתר שליט"א, ראש המכון "פאר מקדושים", יחד עם העורך הראשי הרה"ג ר' משה יהודה קרול שליט"א אשר פרסו בפנינו מילין יקרים במעלתו של הספה"ק בפרט

כל מי שקצת מתמצה, יודע שהספה"ק "דברי ישראל" חוצה את כל המגזרים. לומדים בו יהודים מכל החוגים ומכל הסוגים, גם תלמידי חכמים, חסידים ואנשי מעשה, וגם אנשים פשוטים יותר, וזה מפני שכאמור, הוא כותב את הדברים בשפה פשוטה ובהירה שכל אחד יכול להבין אותה, ובפרט שבדבריו הקדושים הוא יורד לשפת המעשה עד לפרטים המעשיים בחיי היום-יום. יש לו משנה ברורה וסדורה מה צריך לעשות וכיצד לנהוג בכל דבר ודבר. הוא מדבר גם לאנשים גבוהים וגם אל המון העם, וזאת הסיבה שהספר התקבל בכל תפוצות ישראל. וכפי שניתן לראות בארונות הספרים של בתי המדרשות דבכל אתר ואתר.

כיצד ובאיזו צורה מתכננים להכניס את הגהותיו של ה'אמרי שאול' במהדורה החדשה?

וכאן המקום אף לציין, שאכן נתבקשנו להאדיר את הספר זה ולהוציאו לאור, על ידי הרבה אנשים מכל מיני חוגים ועדות, ולאו דווקא מחסידי מודז'יץ, ואדרבה הוא גופא שייכנס הספר לסט הכללי של ספרי החסידות יזכו כולם ליהנות מזיו נועם צוף אמריו הטהורות. כפי שקיבלנו, וכך נהגנו בכל הספרים שהוצאנו לאור במשך השנים, אנחנו מכניסים את הגהות של בני המחבר בסוגריים בתוך הספר, וזאת במידה והם הגהות של תיקונים ושינויים, אך כאשר ההגהות הם הסברים ופירושים, מקומם יחד עם שאר ההערות החשובות למטה שעשויים להרחיב במושגים המדוברים וכמאמר דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר, ככלל, שומרים במהדורה אנו ככל היותר לא לפרש ולבאר את דברי הראשונים כמלאכים אשר ידוע שכל אחד מבין את הדברים לפי דרגתו והשגותיו, אלא אך ורק בבחינת מראה מקום הוא לו, מצטטים אנו לשונות קדמונים או גדולי הדורות אחרים המדברים על אותו הענין המדובר בכדי להרחיב אצל הלומדים את המושגים היותר קשים.

במהדורה החדשה נרצה לשמוע מעט על קצה המזלג על עבודתם של חברי המכון

במכון "פאר מקדושים" משתדלים להגדיל את קרנם של ספרי חסידות אלא ולהנגישם לכל דורש ומבקש. וכיצד? על ידי שמראים שכל מילה שלהם מכוונת למקור כלשהו, אם בדברי חז"ל, במדרש או בזוהר הקדוש, או בספרים אחרים. אנחנו מראים איך שכל מילה ומושג בספרים הקדושים של תלמידי הבעש"ט מכוונת למאמרי חז"ל ולדברים שנאמרו ע"י קדמונים. וכך אנו מגלים מעט מן המעט את גודל בקיאותם העצומה מחד ואת הבנת הדברים לאישורם מאידך כך גם רואים עד כמה כל מילה שלהם מכוונת ליסודות פנימיות התורה. וכאן המקום להוסיף נקודה חשובה בענין הספה"ק הזה. בעוד את חומשי בראשית ושמות וכן את החיבור המיוחד "כללי אורייתא", זכה רבינו הקדוש להוציא בחייו; בשונה מכך את ספר ויקרא הוציא האדמו"ר בעל ה'אמרי שאול' זי"ע מתוך הכת"י. [בשנת תרס"ד הופיע 'דברי ישראלי על חומש בראשית, ובשנת תער"ב הדפיסו החסידים את חלק שמות. ואילו דברי קדשו על חומש ויקרא יצאו לאור רק לאחר הסתלקותו, בהשתדלות הרה"ק בעל 'האמרי שאול', ובאמצעות הרה"ח ר' יחזקאל פסטג ז"ל מוורשה]. כל מי שהוגה בספר בקביעות, רואה ומבחין שדברי תורתו של ה'דברי ישראלי על ספר ויקרא כתובים יותר בקיצור יחסית לשאר הספר, וזאת יתכן אולי מכיון שה'דברי ישראלי לא הספיק ללטש את הכת"י לפני צאתו לאור, וה'אמרי שאולי הוציאם כמות שהם. ואכן בחלק ויקרא נדרשה עבודה מאומצת יותר לבאר ולפרש את דבריו הקדושים שנכתבו בקצרה, אבל אחרי שכבר מכירים את סגנון ה'תורות' שלו, קל יותר להבין נכונה גם את המאמרים שנכתבו בקיצור ובעמקות.

בימינו צריך להנגיש את ספרי החסידות על מנת להקל על הלומדים ולהניח לפניהם את הדברים כשולחן הערוך, וזו כאמור אכן המטרה של מכון "פאר מקדושים", להביא בפני הלומד את הספר בצורה קלה ונוחה, ולחבר את כל הלומדים, הן הצעירים והן המבוגרים. ההנגשה נעשית כאמור הן ע"י ההערות וכן כותרות המשנה המשובצות לצד כל מאמר, כי על ידם קל יותר להבין את הדברים ולהתחבר אליהם. כמו כן, דבר נוסף שמאוד מועיל לזה במהדורתינו הוא "מדור הפנינים", במדור זה, כל מי שמחפש נושא מסוים להתחזק ולהתעורר מתוך הספה"ק, כגון המבקש להתחזק באמונה, בשב"ק או בתפילה, מוצא את מבוקשו במדור זה בקלות. יש המתקשים ללמוד את כל הספר מדי שבוע, יש גם כאלו שחשים קושי בלימוד מאמר ארוך בשלימותו מתחילתו ועד לסופו, וזאת הסיבה שבחרנו לעשות את מדור הפנינים, בו נערכים קטעים מעשיים ומעוררים וממוקדים, על מנת שכל אחד שירצה, יוכל למצוא את הנושא המסוים שחשקה נפשו להתחזק בו.

מה מייחד את הספר "דברי ישראל"? באיזה נושא בעיקר הוא מתמקד?

קשה לנו להצביע על נושא אחד ולומר שהוא הנקודה העיקרית ובו בעיקר הוא מתמקד, אולם אפשר לציין כמה נושאים חשובים שהוא מרחיב בהם הרבה פעמים. כל אחד שהוגה בספר בקביעות, רואה שהוא מדבר על הנושא של כוח האמונה והבטחון הגנוז בתוך כל יהודי מהאבות הקדושים, וכן על נושא של אמונת צדיקים, ובכלל זאת מעלת ברכת הצדיק, השפעתו וההסתכלות בנו, כוח ההתקשרות לצדיק ומאידך ההתנגדות אליו. כמו כן הוא מרחיב אודות הדרך הנכונה שצריך כל אחד ואחד להתייחס לעסקיו ולעניני ממון ב'משא ומתן', והיאך שגם כאשר עוסק בעניינים גשמיים ובהשתדלותו לפרנסה, עליו להיות עם הראש מעל המים ולא להתגשם חלילה. במאמר המוסגר ובדרך אגב אולי ניתן להסביר אחד מן הסיבות בטעם הדבר שהוא מדבר הרבה על פרנסה ועשירות וכיו"ב, כי ידוע שהיו צדיקים שאמרו 'תורה' על ממון ועשירות, כדי להשפיע על החסידים. זו גם הסיבה שערכו 'טיש' וחילקו שיריים, כדי להשפיע השפעות טובות על כל הדבקים בהם. וכמובן שכאשר סוחטים את הכסף והממון של היהודים, יוצא מזה יידישקייט, תורה ומעשים טובים, כמו שאמר הרה"ק מקוצק זי"ע, כי הרי כל מטרת העיסוק של יהודי בפרנסה ובהרווחת ממון הוא לצורך קיום התורה והמצוות. זהו בדרך אפשר, ומי יעמוד בסוד קדושים.

בקרב החסידים המבוגרים, הספה"ק 'דברי ישראל' שגור בפיהם על הלשון, אולם הצעירים פחות עוסקים בו, כיצד ניתן לחבר את הדור הצעיר לספר הקדוש שהיה חומר בעבר נחלת הכלל?

החסידות העמוקים, למדו בצנעא. ספרים למדו בעיקר ב"שולחן ערוך הרב". אך זה התרחש בעקבות האמור, מאחר שלפני כשישים ושבעים שנה, כמעט ולא היה ניתן להשיג "שולחן ערוך הרב", החלו ללמוד "משנה ברורה" שעליו עמל החפץ חיים להדפיסו ולפרסמו בכל מקום. אילו היה ה"שולחן ערוך הרב" מצוי בבתי המדרשות, היו החסידים לומדים אותו, אך ברגע שה"משנה ברורה" נעשה נפוץ בכל תפוצות ישראל, הוא נשאר קיים בכל בית והמונים לומדים בו בקביעות.

אם כן, למה בימינו זה השתנה, ההם?

כיום יש ברוך השם שפע של ספרים בכל המקצועות, ובכלל זאת יש גם שפע של ספרי חסידות, ואף ספרים המבארים את הענינים הללו, ובכל חסידות יש את הספרים של האדמו"רים של אותה חסידות, וממילא כמעט ולא מגיעים ללמוד בספרים הקדמונים והקבלה. אולם בימים ההם לא היה את השפע הקיים בימינו, וכל ספר היה יקר ערך, אז למדו מה שהיה בנמצא אף מספרי הקבלה, כאמור יותר בצינעה.

רבינו מזכיר רבות בספרו מתורת החסידות, כגון מהספה"ק ליקוטי מוהר"ן, תורה אור מהרב בעל התניא, בני יששכר, סידורו של שבת, ועוד ועוד, האם ניתן להסיק מכח שבפולין עסקו רבות בלימוד תורת החסידות, או שאולי זה היה דווקא הלימוד של צדיקי הדורות?

ככלל חסידים בפולין למדו ועסקו בכל ספרי החסידות שהיה מצוי בידם. לא ידוע שהיה ספר מסוים שאותו הם לא למדו. הם עסקו גם בספרי קבלה וגם בספרי חסידות הכתובים בצורה עמוקה כדוגמת "ליקוטי מוהר"ן" ו"תורה אור", אלא שבשונה מספרי החסידות הכתובים בצורה פשוטה, שבהם הגו ולמדו כיצד בפרהסיא, את ספרי הקבלה וכן את ספרי

אני זוכר שאמו"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א סיפר לי, שבהיותו בחור, הוא וחבריו טרחו לחפש אחר אחד מחלקי הספה"ק רבינו. הצליח לקנותו, ואחרים שאלו את זה ממנו למשך תקופה. הכרך של ה'פרי צדיק' הזה היה אז יקר המציאות והיה קשה להשיגו. וכך היה בעוד הרבה ספרים. כל ספר שקנו - למדו אותו בשקיקה. היה להם צמאון לספרי חסידות, ומה שמצאו למדו. כיום ברוך השם יש שפע, ולכן קודם כל ראוי לכל אחד ללמוד את ספרי החסידות שנתחברו ע"י רבותיו, ולאחר מכן מי שיש לו רוחב לב, מן הראוי להתפרס יותר ויותר וללמוד עוד ספרים. אך מי שחשקה נפשו להיות בקיא בליקוטי מוהר"ן או בתניא וכדו', זהו בהחלט דבר מבורך. בהקשר לאמור, ראוי לציין מאותו הטעם כיצד קרתה התופעה הזו שהחלו החסידים ללמוד "משנה ברורה", שהרי בפולין

ידוע שה'דברי ישראל' צירף לספרו את החיבור "כללי אורייתא", זהו סגנון של 'תורות' שאינם מצויים בכל יתר ספרי החסידות. כיצד מתייחסים לזה במכון? האם זה יודפס בנפרד מהדברי תורה על החומשים?

אם זה יהיה בכרך נפרד או יחד עם ויקרא, זאת נדע רק לקראת סיום העריכה, אך כמובן שזה אמור להיות חלק בפני עצמו, כפי שרבינו עצמו הדפיס את זה בנפרד מהמאמרים שלו על התורה. ובפרט שכאשר הופיע הספר בפעם הראשונה, בחיי המחבר [בשנת תרס"א בעיר לובלין, ע"י הרבני החסיד ר' זאב וואלף ניסנבוים מלובלין], "כללי אורייתא" נדפס בנפרד משאר הספר, ואילו מהדורות דפוס של כל החלקים יחד הופיעו בשנים מאוחרות יותר, ומאז נדפס כתבניתו עשרות פעמים. אגב, חשבתי טעם נוסף על שם החיבור "כללי אורייתא". מובא בזוה"ק ש"אורייתא" זהו נוטריקון "אור אייתא" - האור של האותיות. וזה העניין של "כללי אורייתא", ה'דברי ישראל' מביא כל מיני מאמרים ופתגמים הפזורים בתלמוד ובמדרשים, מסדר אותם לפי סדר האל"ף-בי"ת, ומפרשם לפי דרכו על דרך העבודה והחסידות ובדרך הפרד"ס, ומגלה את האור הגדול שגנוז בהם.

מכיון שתוכן השיחה עומד להתפרסם לקראת יו"ט סוכות הבעל"ט, ולא זכינו לרמזי סוכות מרבינו וחבל על דאבדין, אך בכללים ישנם מספר מילים פלאיים ששייכים ליו"ט זה, אולי תוכלו לבאר לנו מה כוונת הדברים. ונצטט כאן את המאמר כלשונו בכללים בסוף אות מ', וזה לשונו שם: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי, הוא הסוכה, כמו שכתוב 'כי יצפנינו בסכה', וכמבואר בדברינו ברמזי סוכות". מה ניתן לבאר בכוונת רבינו בזה?

יתכן שאת המאמר הזה אמר ה'דברי ישראלי כאשר יו"ט של סוכות חל בשבת כמו השנה, או בשבת חוה"מ סוכות, שכן גם כאשר יו"ט סוכות לא חל בשבת, תמיד יש שבת שבתוך המועד. וכאמור אין אנו חושבים שדבריו הקדושים יש להם ביאור אחד, וכל אחד יבינו כפי הנראה לו, אך יתכן הסבר אחד, על פי המובא במסכת סוכה (ז.) "מיגו דהויא דופן לענין סוכה, הויא דופן לענין שבת", ומבארים בספה"ק, שכשם שלגבי הלכות מחיצה רואים בגמרא ישנם דברים מיוחדים שסוכה עוזרת לשבת, וישנם דברים ששבת עוזרת לסוכה, עד כדי כך שגם מחיצה שבשבת רגילה אינה נחשבת למחיצה, בשבת של סוכות הרי ענין מתנה של "בית גנזי". היא חשובה מחיצה, וכן להיפך, ישנם מחיצות שנחשבות למחיצה לענין סוכה בכל שבת יש בחינה של "דירה בתחתונים", כי השכינה שורה בתוך הדירות של כל אחד ואחד, כידוע על הפסוק "לעשות את השבת לדורותם" לדירתם. ועל אחת כמה וכמה בשבת שבתוך סוכות, יש בתוכנו דירה של האייבישטער, והשכינה יכולה לשרות עוד וכל שבת היא מתנה טובה מ"בית גנזיו" של הקב"ה. ממילא ניתן לומר אפוא, כי כאשר יהודי זוכה פעם בשנה לשנות את ביתו, ולהיכנס לתוך הסוכה הנקראת "בית", ולהיות מתחת צילא דמהימנותא, הוא זוכה להיות בתוך בית גנזיו של הקדוש ברוך הוא. כל יהודי זוכה למתנה הזאת בכל יום מימי חג הסוכות, אך בפרט בשבת שבתוך חג הסוכות, שכן השבת עצמה נקראת "בית גנזיו" אז בוודאי יש כח לזכות למתנה זו ביתר תוקף. עוד אפשר להרחיב על פי הידוע מהספה"ק, שבחג הסוכות אפשר להגיע לאור הגנוז שעמו ברא הקב"ה את העולם. שהאור הזה מתגלה בסוכות, וזה גם כן להשראת השכינה. זהו ה"בית גנזיו" של הקב"ה, כי אנו זוכים להיכנס לתוך בית

לסיום אנחנו מבקשים עבור רבים וטובים שרוצים לקבל על עצמם לקראת פרשת בראשית הבעל"ט, "להתחיל מבראשית' וללמוד את הספה"ק על סדר הפרשה, עד כמה לדעתכם חשוב להשקיע זמן וכוח בלימוד ספר חשוב זה, ומה הלימוד בו נותן לנו לחיים?

כעת זוהי אכן ההזדמנות לכל אלו החפצים ללמוד בספה"ק בקביעות. לאחר שבפרשיות של במדבר-דברים, לא זכינו לדברי תורתו, ואף שהשאיר אחריו ברכה דברי תורה כתובים בעצם כתב ידו הקדושה גם על חומשי במדבר ודברים, אלא שהם אבדו בשנות הזעם ולא זכינו לאורם. עתה הוא בוודאי הזמן המתאים לקבוע בו לימוד קבוע ומסודר. דבריו הקדושים מעניקים הדרכה לכל יהודי החפץ להתעלות ולהזדכך, באמונה, בדביקות בצדיקים, בשבת, ובעוד הרבה נושאים שה'דברי ישראלי מרחיב בהם בשפה שווה לכל נפש. וכדאי מאוד לכל אחד ואחד להצטרף ללומדים הוותיקים ולטעום מיערת הדבש. אי"ה אנו מקווים שבחורף הבעל"ט נזכה לברך על המוגמר ולראות את הספר מופיע לאור, וכך ייקל יותר על הלומדים החדשים, וגם על הוותיקים, להבין היטב את דבריו הקדושים ולהתחבר אליהם ביתר שאת ולהגות בו בקביעות כסדר מדי שבת בשבתו. אין ספק שכל מי שילמד בספה"ק יזכה להשפעה גדולה של חיזוק ביראת שמים, ולהשפעות טובות מכוחו של הצדיק שמשפיע גם בחייו וגם לאחר הסתלקותו לכל הדבקים בדרכיו. וכאן המקום להזכיר את הדברים שכתב בנו של רבינו, הרה"ק רבי יצחק צבי זצ"ל, בהקדמה למהדורה שהדפיס בארה"ב בשנת תרצ"א: "אזרתי כגבור חיל להוציא לאור עולם הספר 'דברי ישראלי מחברת יקרה ונחמדה, דברים נפלאים ועמוקים, מתוקים כדבש ונופת צופים, בחכמה וחסידות אמיתית מסולאים, ולבבות נשברים מגביהים ומחזיקים, אשר נאמרו מפיו הקדוש בכל שבתות ורגלים, לאנשים הרבים אשר בצלו היו מסתופפים". זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

More in this printout

View the whole printout