הרב מאיר אלימלך ראזענבוים
בדין לשפוך מים לחוץ
א) לשפוך מים בחצירו ויודע שיצא לחוץ | כהיום מקום שיש קרקע מרוצף. חצר שהקרקע שלו הוא עפר מותר לשפוך לתוכו מים, אם הוא גדול ד' על ד' אמות, משום כיון שראוי המים לבלוע שוב הוה אינו מתכוון שיצאו המים חוץא),
ב) לשפוך פא"ל מלא מים על פארט"ש שלו. מי שהיה פא"ל מלא מים מערב שבת, ושכח לשפכם בערב שבת, ולכן הוא רוצה לשפכם בשבת, אם הפארט"ש שלו הוא גובה למעלה מעשרה מן רשות הרבים בוודאי מותר משום שמים ילכו למקום פטור, ומשם לכרמלית, ואפילו הוה בעיר שיש לחוש שיהא שם ס' רובא מ"מ באופן שהיה מקודם במקום פטור יש להקלח, ואם הוא למטה מעשרה אין להקל לשפוך לחוץ לפי שבתוך העיר הוא אסורה אפילו בכרמלית"), חוץ במקום שהוא מוקף מחיצות, ורק יש חסרון בהעירוב, ולכן אין לגזור ומותר אפילו לא הוה ד' על ד' מרובעתב), ובאופן שלא הוה ד' על ד' אמות אפילו אם עושה חריץ בקרקע וביחד הם ד' אמות מ"מ אינו מצטרף, כה"ג שמא יהא שם רשות הרבים ולכן מותר לשפור כה"ג, אבל פשוט שצריך שיהא ידועה בברירות שישנו שם מחיצות כשירות, ובאופן שיש מחיצות של צורת הפתח אפילו נימא שלא מהני משום שהוה רשות הרבים מ"מ מן התורה הוא מהני לכמה דעות", ולכן באופן שליכא ס' רובא יש להקל שלא הוה רשות הרביםיא).
ג) מתי הוא גדר כוחו ממש, ומתי הוא רק כגרמא, ואם הוא חומר יותר מן גרמא. הכלל הוא שהתירו חז"ל לשפוך מים באופן שהוא רק גרמא באופן שאינו מתכוון לשפוך מים, וכמו שכתבנו לעיל שמותר לשפוך בימות הגשמים, ומ"מ כל זהו הוא רק באופן שהוא רק גרמא דהיינו שהוא שופך המים, והמים אזלו מעצמם מכח הטבע שיש להמים שיתפזרו להיות שוה, אבל באופן שהוא שופך המים סמוך כל כך לרשות האחרת שכח השפיכה שלו יכלו לרשות האחרת אז הוה כוחו ממש לאסרו כה"גיב).
ד) אם מותר גרמא בדבר שאין מתכוון בכל איסור דאורייתא. מצינו מבואר כאן בשו"ע שמותר לעשות גרמא בדבר שאין מתכוון אפילו הוא באופן דאורייתא, ולכן מותר לשפוך מים בימות הגשמים, משום שהוא אינו מתכוון שיצאו לחוץ, אבל אין מכאן ראיה מוכרח להקל בכל איסור דאורייתא שמותר גרמא באופן שהוא אין מתכוון"ג), שאפשר שכאן אין הדבר עושה המלאכה רק נעשית המלאכה בהמים ולכן הוא קיל יותר, אבל באופן שהוא גורם שיעשה מלאכה כגון שמביא קרירות בבית וזהו גורם שידליק הערקענדשין אין ראיה מוכרחת להקליד).
ה) אם מותר כוחו אפילו מתכוון באיסור דרבנן, ליקח מים במקום שיש מיעט"ר. מצינו שיש היתר לעשות גרמא אפילו באופן שהוא רק דרבנן, ולפי זה יש היתר ליקח מים מן הסינק אפילו שיש מיטער שמודד המים שהוא לוקח, מ"מ מותר מטעם כיון שהוא רק דרבנן לכן מותר באופן גרמא, אבל אין להיתר דבר שאין מתכוון שהרי כיון שהמציאת הוא שלוקחים מים רק באופן זה הוא נחשב כמכוון טו).
ו) מהו ההיתר להשתמש במים בעירינו במים שהרי הם באים ונכנסים לתוך כרמלית. אפילו אם נימא שכל המים שבאים לתוך ביתינו הם באים מכרמלית לרשות היחיד מ"מ מותר להשתמש עם המים משום שהוא רק גרמא באיסור דרבנן, שהרי הוא פותח הסינק בביתו, וע"י זה הוא גורם שיבואו מים לתוך הצינור ומשם הם הולכים לרשות היחידטז), ולכן הוא רק גרמא על איסור דרבנן שמותר בשבת, ואפילו לפי שיטת הרמ"א שיש לאסר במקום כרמלית, מ"מ הכרמלית שהם תחת הקרקע בוודאי לא הוה מקום ששכיח רבים, ולכן יש להקל.