Skip to content
מבי מדרשא

בענין הסכך העשוי כסולם

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הנה לאחרונה חדשים מקרוב באו, המציא א' איזה מין סכך, שרצה להמציא שיהא נוח להניחו, ויהי' גם נאה, ומוכרו ביוקר בעיקר לבעלי יכולת, ונמצא כסדר בהמודעות, והיות שאאמו"ר הגה"צ רבי ישי ליעבערמאן שליט"א אב"ד מטה יששכר, עסק בזה, והעלה שלכאו' מחיסרון ידיעה עשה הנ"ל סכך מפוקפק מאוד, והוא שאלה הנוגע למעשה בהסוגיות הנלמדות עכשיו בסדרי הכולל, אמרתי לקיים מילי דאבות ולהציע מה שבירר אאמו"ר שליט"א לרבני הכולל, והיות שאין לי פנאי אכתוב רק במהירות בקיצור הראשי פרקים,

השאלות

ב) יש לדון מג' פסולים, א' דכל הסכך נעשה מקבל טומאה, ב' הסכך מונח על מעמיד מקבל טומאה, ג' גזירת תקרה, שהמציאות הוא שהם רחבים ד' טפחים, והנה השורש לשאלה זו הוא בתשו' אמרי יושר סי' מ"ג ואבנ"ז סי' תע"ג שדנו בסכך כעין זו, שהי' נעשה בפרעי"ם, והם דנו בעיקר מדין גזירת תקרה ממילא נתחיל מדין גזירת תקרה,

בדין גזירת תקרה

ג) שאלה א' בגזירת תקרה, מבואר במשנה (י"ד ע"א) דאין מסככין בנסרים הרחבים ד' טפחים, משום גזירת תקרה, ובר"ן שם מבואר דאף המחבר וקושר קנים דקין ועושה מהן לוח מחובר יותר מד', ג"כ מקרי נסר רחב ד', ובאמרי יושר (ח"א סי' מ"ג) הקשה דלפ"ז צ"ב למה מחצלאות אינם פסולין משום גזירת תקרה, ומבאר דמחצלת נעשה מקנים קלושים של שיפא וגמי שאין דרך לעשות מהן תקרה, אבל קנים חזקים אסור משום גזירת תקרה, ובשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' ע"ד) ועוד אחרוני זמנינו מחלקים דאף אם עשה מחצלת מקנים חזקים, אם לא חיברן בחוזק שיתקיים כלוח, אלא חיברן בדברים רפויים שהמחצלת מתקפל, לא דמי לתקרה, וכן משמע בריטב"א (סוכה י"ד), ובתשו' רשב"א (ח"א רי"ג ומיוחסות רט"ז) מבואר שג"כ נקט כדעת הר"ן דקנים מחוברים מקרי תקרה, ששם שאל השואל שעשו סכך מחובר ע"י מסמורות כסולם, והניחו על גביו הדס וערבה, וחכם א' אסר להם, ושואלין למה אסר להם, ומשיב הרשב"א דאסר להם משום גזירת תקרה, מבואר דגם הרשב"א ס"ל דקנים מחוברין אסורין משום גזירת תקרה, והובא להלכה במג"א סי' תרל"ב סק"א, וכתב המג"א (סי' תרכ"ו סק"ו) דמ"מ לא מקרי נסר אלא כשחיברם קודם שהניחם על הגג, אבל אם חיברם על הגג לא מקרי נסר, ועי' רעק"א (תרכ"ו מג"א סק"ו) שהקשה על הרשב"א דאף אם הוי כתקרה, מ"מ באמצע שליבות הסולם אינו אלא אויר, ואינו צל של סכך פסול, וא"כ למה פוסל הרי יש מלמעלה סכך כשר של הדס וערבה, וע"ש בביכורי יעקב, ואכמ"ל, ובאמרי יושר מבאר דהרשב"א אוסר מדין מעמיד, שהסכך כשר של ההדס וערבה מונח על הסולם, והנה ברשב"א שם לא ברירא ליה לאיסור בציור הנ"ל, אלא מסיק ד'הנח להם למהנהגם', ומבאר האמרי יושר שהוא משום דמדין מעמיד לא ברירא ליה לאיסור, או מבאר דהתם כיון שיש הרבה אויר בין קנה לקנה לא דמי לתקרה, ממילא מסיק האמרי יושר דזהו רק כשהניח עליו סכך כשר, אבל כשעשה כל הסכך רק מפרעי"ם שיש בו רוחב ד' וחיברו כן, בזה פשיטא ליה לרשב"א דאסור משום גזירת תקרה, ולפ"ז פסול הפרעי"ם משום גזירת תקרה,

מציאות הסכך

א) הנה תוכן מציאות הסכך הוא, שמב' צדדים עשה מעץ ב' חצאי קנה כמין מרזב, ומילא סכך ביניהן כשליבות הסולם, א' סמוך להשני, ע"י תיקון, ועשה ב' מינים, מין א' הוא שדיבק חתיכת עץ כמו כיסוי בב' קצות המרזב, (כמו שניכר מלמטה בתמונה א'), ועי"ז נעשה המרזב בית קיבול גמור, מין ב' עשה, שבהם חיבר הסכך העליון והתחתון של הפרעי"ם עם מסמר של עץ להמרזב, ולכאו' גם בזה אחר שנתחבר הסכך העליון והתחתון אם המרזב, נעשה המרזב בית קיבול, עוד עשה כדי להחמיר על דין מעמיד שתחב תחת הסכך בהמרזב קיסמים דקים תחת כל הסכך, כחציצה בין הסכך להמרזב, אמנם במציאות הסכך אינו מוגבה כלל מהקיסמין שהם מהודקים היטיב מהמרזבין שבצדדים והוא רק כחציצה תחתיו,

בית קיבול העשוי לסכך

ה) שאלה ב' אם פסול הסכך מדין מקבל טומאה, הנה ראשונה צריכין לדון אם המרזב מקבל טומאה משום בית קיבול, עי' באמרי יושר סוסי' מ"ג שכ' דהוי בית קיבול, אמנם באבנ"ז סי' תע"ג סק"ג כ' דבית קיבול הנעשה רק לקבל סכך לא מקרי בית קיבול, כיון דהסכך הוי כמחובר, גם כתב דהוי כלי עץ העשוי לנחת, ועי' בתשו' להורות נתן ח"ה (סי' מ"ג סק"ז, ובסי' מ"ד סק"א) שתמה על מה שכתב האבנ"ז דסכך מקרי מחובר, לא מיבעיא בסתם סוכה שאינו מחובר כלל, אלא ע"ש שגם במסכך ע"ג בית מחובר אינו אלא אויר, ואינו צל של סכך פסול, וא"כ למה פוסל הרי יש מלמעלה סכך כשר של הדס וערבה, כבסקיי ליי"ט מ"מ הסכך לא מקרי מחובר, ושם (בסי' מ"ד מ"ה) חולק גם באריכות על מה שכתב דהוי כלי עץ העשוי לנחת,

בית קיבול העשוי למלאות

ו) גם בפשטות הי' תלוי אם כלי קיבול העשוי למלאות הוי בית קיבול, (שהוא מחלוקת רמב"ם ורשב"א ובמחבר תרכ"ט סעי' ז' לחומרא), אמנם י"ל דהקיסמין שיש בו כדי להציל על דין מעמיד שהם יוצאים ונכנסים בקל, מבטל אותו מלהיות בית קיבול העשוי למלאות, שהרי הקיסם יוצא ונכנס לתוך המרזב,

אם כל הסכך נעשה ככלי א'

(זעכשיו שביררנו שבפשטות מקרי בית קיבול, יש לדון אם נעשה כל הסכך ככלי א' עם המרזב שיפסל הכל, דהאבנ"ז והאמרי יושר לא דנו בזה משום שהם איירי בציור שהי' מפרקין הסכך מהפרעי"ם אחר החג, ולא הי' מונח בו רק בחג, אבל בציור דידן שנעשין מחוברין יש לדון שנעשה הכל כלי א' שיש בו בית קיבול, דבפשטות גבי סולם משמע בתשו' הרשב"א (ח"א קצ"ה, ובמיוחסות רט"ו) ובשו"ע (תרכ"ט סעי' ז') דכל הסולם נעשה מקבל טומאה, אף השליבות ולא רק הירכים, כיון שהן כלי א', אמנם יש לדון דשאני התם שנעשה לשמש כלי א', משא"כ הכא שלא נעשה אלא לשם סכך שהוא תשמיש מחובר, אולי לא נעשה בזה ככלי א', ועי' בזה בתשו' בית שלמה (ח"ב סי' ס"ב) שדן לענין צינור של מקוה שיש בו גומא שהוא בית קיבול, ועי' שם מחלוקת הש"ך (יו"ד סי' ר"א סקע"ז) ונקוה"כ (שם) בזה, שבש"ך כ' דרק מקום הגומא מקב"ט, ובנקוה"כ חוזר בו וכתב דפשוט דכל הצינור מקב"ט, ובבית שלמה שם דן במניח נסרים (שינדלי"ן) על הגג, ויש בנסר א' גומא אם גם שאר נסרים מקב"ט כיון שהנסרים מחוברין יחד על הגג, וכתב שם דאם נתחבר קודם הנחתן על הגג יש לדון אם נעשה כלי א', אבל אם לא נתחברו רק ע"י הנחתם על הגג, בזה ודאי לא נעשו שאר הנסרים בית קיבול, כיון שאז מיד נעשה מחובר לקרקע, מבואר שם דעכ"פ יש לו צד דאף חיבור שלא נעשה אלא לשם גג, הוי חיבור, ונעשה בזה כלי א', וע"ע במנחת יצחק ח"ה סי' כ"ה שדן בצינורות מחוברים ואוסר שם דאם יש גומא בצינור א', שכל הצינורות הויין כלים המקבל טומאה, ולפ"ז נמצא דכאן הוי כל הסכך פסול משום מקב"ט, כיון שנתחברו ונעשו ככלי א',

בדין מעמיד

(חשאלה ג', בדין מעמיד, דהיינו דאף אם נימא דלא נעשה כל הסכך כדבר א' עם הפרעי"ם, מ"מ הפרעי"ם הוא מעמיד, ודין מעמיד ידוע דיש סתירה במחבר, והמג"א (תרכ"ט סק"ט) מחלק בב' תי', א' מחלק אם המעמיד הוא חלק מהסכך, ב' מחלק בין לכתחלה ודיעבד, ולתי' א' יהי' כאן חילוק דלמי שיש לו כמה מפרעימ"ס אלו נמצא שהוא חלק מהסכך, ופסול לתי' א במג"א, ומי שיש לו רק פרעי"ם א' בסוכתו, יש לדון שהפרעי"ם הוא רק סביבו, י"ל דלא מקרי שהוא חלק מהסכך, ולתי' ב' במג"א לכתחלה אין מסככין כן, ומה שיש בו קיסמין בפשטות לא מהני כלום, כיון שאין הסכך מונח עליו כלל, אלא מהודק במקומו ע"י ב' המרזבין שמצדדין, ואולי יש לדון עפמש"כ במועדים וזמנים סי' ר' סק"ד דלהסוברים שאין טעם מעמיד אלא משום גזירה שלא יבואו לסכך בו, לא בעי' להניח מעמיד גמור אלא סגי בהיכר, א"כ אפשר דלהכירא מהני, אמנם הכא גרע ממה שדן במועדים וזמנים שאינו מוגבה מכוחו כלל,

למעשה

(טמדין גזירת תקרה, להאמרי יושר פסול, ולהאבנ"ז יש לצדד דכשר, מדין מקבל טומאה, להאמרי יושר ולהורות נתן המרזב מקבל טומאה, ובבית שלמה מבואר שיש לו צד דכל הסכך נעשה כלי א' המקבל טומאה, וכן חושש במנח"י לענין מקואות, מדין מעמיד, בפשטות לא מהני הקיסמין, ומעמיד לדיעה א' במג"א באמצע הגג פסול, ולדיעה ב' במג"א לכתחלה אין עושין מעמיד במקב"ט, ממילא בודאי שאין עושין סוכה כזו, ולענין לימוד זכות למי שכבר אכל בסוכה כזו, יוכל לסמוך על האבנ"ז דהמרזב הוי כלי עץ העשוי לנחת, וגם שהסכך מקרי מחובר, ממילא לא מקרי בית קיבול, או דאף דהוי בית קיבול מ"מ לא נעשה כלי א', ומעמיד מותר בדיעבד, וגם לסמוך על האבנ"ז בדין גזירת תקרה.

More in this printout

View the whole printout