מצוי מאד בעירינו פה בחג הסוכות שעושין סוכות בבעקיארד"ס אחורי הבתים, או באפארטמענ"ט בילדינג"ס הישנים מצוי שיש פתח מן הרחוב ליכנס למקום פנוי שמוקף מכל צד עם הבנין שקורין shaft או alley, ויש בנינים שיש גם פתח מן הבנין למקום פנוי ההוא, וכן יש שעושין סוכה על פייערעסקעי"פ או על הגג, וצריך לברר בכל אלו המקומות הנ"ל - אפי' אחר שעשו עירובי חצירות כדין וכן צוה"פ על המבוי - אי יש להם דין קרפף שאינו מוקף לדירה דקיי"ל בסי' שע"ב דאע"פ שמותר לטלטל מהן לחצר ומן החצר לתוכן אסור להוציא כלים ששבתו בבית לתוכן או להיפך. וא"כ בסוכות שחל בשבת יהא אסור להוציא שם כלי אלא דבסימן שכ"ה חושש גזירה שמא יאמר ובחנוני לא גזרינן, ומבואר אכילה ששבתו בבית או להוציאו משם לתוך הבית.
קמח שנטחן ביו"ט ע"י גוי
וצריך להדגיש מקודם דאע"ג דבונה עכשיו סוכה שידור בתוכה ז' ימים מ"מ הדין בסי' שנ"ח ס"ב דצריך שיהא פתוח ולבסוף הוקף אבל הוקף שלא לשם דירה ולאח"כ בנה בו בית דירה לא עשה כלום והוי אינו מוקף לדירה, וממילא צריך לברר לאיזה תשמיש הקיפו מתחלה אותן המחיצות ופתיחת הפתח לתוכו. ונתחיל קודם באותן בעקיארד"ס הרגילים שיש פתח מן הבית לתוכן, אם לאחר שבנו הבית עם הפתח הקיפו מחיצות מאחורי הבית, זה ודאי הוקף לדירה כמבואר בסי' שנ"ח ס"ב ובסי' שנ"ט, ואפי' היו שם מקודם המחיצות ואח"כ בנה שם ביתו עם הפתח ביחד, נמי מהני, כמבו' בפרמ"ג א"א סק"ה, והביאו בבה"ל ד"ה ואח"כ הקיפו, וכ"כ בשו"ע הרב סי' שנ"ח ס"ז. והטעם דכיון דהי' שם ברוח רביעית פרוץ, הרי הוא כאלו לא הי' שם מחיצות כלל, והוא גדרו עם הפתח לשם דירה הוי כאילו פתח ולבסוף הוקף דהוא גדרו לשם דירה. ועי' שו"ת נפש חי' סימן ל' דמבאר דזהו כוונת המבי"ט שמביא המ"א בסי' שנ"ה סק"ה דהי' שם מחיצות מקודם שלא הוקפו לדירה וסתם הרוח רביעית עם בתים ופתחים ועי"ז נחשב מוקף לדירה, ואע"ג דדופן א' הוא בתים דמחיצות לאו לבראי עבידן אלא לגואי ומבואר בגמ' כה. דלא מהני, מ"מ כיון דהמחיצה נעשו לדירה להבתים, חשיבי מוקף לדירה גם לבראי, וכמו בסוגיא דהתם כה: מהני המחיצה הפנימית להבוסתנא ורק כשנפל אמרי' דהמחיצה החיצונה לאו לבראי עבידן, והטעם דחיצונה לא נעשה מתחילה אף לחצוץ בין הבית ולבוסתנא (עיי"ש בריטב"א), אבל כל שהי' עשוי באותו מקום ממש לדירה אפי' לגוואי נחשב הוקף לדירה אף לבראי. אולם בפרמ"ג סי' שנ"ט מ"ז סק"א נחית לבאר הגדר מה נקרא קרפף דאסור אף בסאתים או בפחות ומה נקרא רחבה, וכתב ג' הגדרות, א] ההבנה הפשוטה דרחבה הוא אחורי הבתים וסמוך לבתים, וקרפף היינו רחוק מהעיר, וכתב ע"ז הפרמ"ג, דלמ"ד קרפף אחורי בתים נמי אסור לדיעה ב' ברמ"א סי' שנ"ח ס"א דקרפף סמוך לביתו בלי פתח לא חשיב מוקף לדירה - ולדיעה זו א"א לפרש דזהו גדר רחבה דמותר בסאתים דליכא שום מעליותא בסמוך משאינו סמוך לדיעה זו (הגם דיש לפקפק בזה דאולי רק ביותר מסאתים ס"ל דסמוך מהני משא"כ סאתים, מ"מ כן כתב הפרמ"ג), ולפיכך צריך לומר לדידהו הגדרה ב] דקרפף עשוי בגדר 'פחות' וכדומה משא"כ רחבה (וצ"ע כוונתו בבירור), ג] או דקרפף עשוי לעצים ודברים שאין משתמשין כי אם לעתים רחוקים משא"כ רחבה. ולפי"ז הנוגע לדידן בנידון הנ"ל דלדרך א' שכתב הפרמ"ג יש לו דין רחבה ומותר בסאתים, אבל לפי מה דקיי"ל שם כדיעה ב' ברמ"א כמ"ש כמעט כל הפוסקים דלא נקטי' כהגהות אשר"י בזה, ע"ש בשעה"צ סק"ט דמציין לכל הפוסקים ומסיים דשיטה זו דחוי' הוא, וא"כ אין להביא היתר מדרך זו של הפרמ"ג, ולפי דרך הג' שכתב נמצא דבמקום הנ"ל דבדרך כלל כשאין לו פתח מן הבית אין משתמשין שם כ"א לעתים רחוקים כגון בסוכות כשבונים שם סוכה, ואפי' תשמיש זה ודאי לא ומשום כך הקיפוהו, אלא כמו שכתבנו דהוקף מאיליו ע"י הבנינים, והטעם שבונים בזה האופן הוא בפשטות שיהא שם חלונות להאיר וכמ"ש לעיל דזה בודאי אינו כלום וכמ"ש לעיל בשם הבה"ל, וממילא מסתבר דעכ"פ ודאי אינו קיל יותר מקרפף שהקיפוהו לשום איזה השתמשות לעתים רחוקים וכ"ש כאן שלא הקיפוה לשם צורך השתמשות במקום. אבל לדרך ב' שכתב הפרמ"ג אולי יש להתיר דאינו גדר "פחות" אלא מחיצה גמור אבל כבר כתבנו דאינו ברור כ"כ כוונתו שם, ובפרט דדרך ג' מסתבר מאד דכיון דיש לו יותר תשמישין קבועין יותר דמי לבית ואינו רשות חלוק ממנו עכ"פ בסאתים, משא"כ קרפף דחלוק רשותיה טובא מבית. והי' אפשר לומר דכיון שמשם נכנסין להמרתף שתחת הבנין ששם נמצא הבוילער רום, וכן העלעקטעריק רום, ומיתרמי כמה פעמים שצריך ליכנס שם לתקן הבוילער או העלעקטריק שאולי זה נקרא תשמישי דירה, או עכ"פ מקום כניסה ויציאה תמיד, - עי' בה"ל סי' שנ"ח ס"א - דמסתבר דזה אינו עושה המקום מוקף לדירה כיון שאין משתמשים בהמקום ההוא לכלום אלא שזהו שביל ליכנס משם להמרתף, וכמו דאמרי' בגמ' דאדעתא דבי דרי פתחיה לא מהני אף דיש פתח, אלמא דפתח לא מהני רק בפתחיה אדעתא להשתמש שם תשמישי דירה, ואף אם נאמר דתשמישין שבמרתף הוי תשמישי דירה, מ"מ ההיקף עשוי רק לעבור משם להמרתף, אבל מסתבר דמהני הפתח דלא גרע אותה מקום מהאלווע"י שפתוח לשם פתח מן הבית ומן ההאלווע"י יוצאין לחצר, דכמו דהחצר נעשה עי"ז מוקף לדירה, ה"ה ההאלווע"י חשיב מקוף לדירה אבל בלא פתח יש מקום גדול לומר דלא חשיב מוקף לדירה. ונחשוב מה שיש לצדד בזה להתירא, האחד מה שכתב הא"ר לפרש דברי המבי"ט המובא במ"א סק"ה דכתב שם הא"ר דנ"ל כוונת המבי"ט דאף שלא נפתח כלום לתוכו, מ"מ כיון שהוקף לכותל בתים הוי הוקף לדירה אף בלי שום פתח כלל, וא"כ ה"ה בנידון דידן דהמחיצות סביב הן כותלי בתים, חשיב מוקף לדירה אף בלי פתח, אבל עי' בנפש חי' סימן ל' שרצה ג"כ מתחילה לפרש כן במבי"ט, וכתב שם דהריטב"א כה: ס"ל ג"כ הכי, אבל חזר בו דאין לפרש כן וכמו שמוכיח שם מדברי מבי"ט גופיה ומראייתו ממבוי, ובודאי דאין כן דעת כל הפוסקים וכמו שכתב במ"א דצ"ל דאיירי בפתח ולסוף הוקף, ועכ"פ איירי בעשה פתח לבסוף כשגדרו במחיצת הבתים, כמ"ש הנפש חי', וכן בפרמ"ג מצדד כן, ובבה"ל, וכמו שכתבנו לעיל, אבל בלא פתח כלל קשה לסמוך על הא"ר. ועוד יותר דבנידון דידן בדרך כלל צריכין לירד במדרגות קומה אחת למקום הנ"ל ונמצא דאינו מוקף עשרה טפחים תחתונים במחיצות שמשמשין לדירה אלא הן המחיצות להמרתף של תחת הבנין זולת אם נאמר דמחיצה אחת גדולה הוא. אבל עכ"פ ממילא אין לסמוך ע"ז וכמו שכתבנו. ואולי אפשר לצרף שיטת הרמב"ם והובא גם בריטב"א כ"ג: ד"ה ולא בשם מורו, דקרפף ובית לא אסרו לטלטל כלי הבית רק כשהוא שייך לשני ב"א, דאע"ג דכלים ששבתו בחצר מותר להכניס להקרפף אף של אדם אחר בלי עירובי חצירות, דהא לית בה דיורין בהקרפף, מ"מ כלי הבית אסור לטלטל לשם, אבל כששייך לאדם אחד מותר לטלטל אף כלי הבית שם, ולהלכה כתב המ"א בסי' שע"ב סק"א וכן בסי' שנ"ח סקי"ב דאסור אף כשהן של אדם אחד, ועי' בה"ל סי' שע"ב ס"א ד"ה או לגג דאף דלכתחילה בודאי יש להחמיר כן, מ"מ בשעת הדחק יש להקל, וא"כ מצינו קצת נייחא לנידון דידן, דאם עירבו כל בני הבנין עירובי חצירות, נחשבין כאדם א', וכיון דלכל א' יש לו שם דריסת הרגל והשתמשות נמצא דהבית והקרפף שייכין לאדם אחר, ונוכל לומר דבסוכות דאין לו מקום אחר לאכול נחשב שעת הדחק, ומותר לטלטל שם כלי הבית. ובנוסף לזה יש לצרף הסברא השני' של הפרמ"ג שכתבנו לעיל דאם יש מחיצות גמורות הוי רחבה ושם קרפף ומותר בפחות מסאתים, ואולי אף הסברא הראשונה הגם דהפרמ"ג לא ניחא ליה בזה, כבר כתבנו דבאמת קשה קצת מה שלא ניחא ליה בזה. ובאמת בפרמ"ג במ"ז סי' שנ"ט בא"ד כתב דקרפף פחות מסאתים אין לו דין קרפף ומותר לטלטל כלי הבית שם, ולפי"ז יש היתר מרווחת לנידון הנ"ל דאף אם יש לו שם קרפף מותר בפחות מסאתים, אבל כמובן דברי הפרמ"ג תמוהים מאד, דהוא נגד דברי הרא"ש בפ"ב סי' ב' ונגד פסק המחבר המפורש להדיא סי' שנ"ח סעיף י' דאף פחות מסאתיים אסור, וכן כתב המ"א בסי' שע"ב סק"א, והפרמ"ג בעצמו כתב ב' פעמים להיפך במ"ז סק"ה ובא"א סקי"ב בסי' שנ"ב, ואף אם תרצה ליישב דברי המחבר בסעיף י' דאיירי רק בזרעים שביטלו הדירה וחמיר יותר, מ"מ במ"א הנ"ל בסי' שע"ב וכן בפרמ"ג א"א סקי"ב, וכן ברא"ש הנ"ל איירי מסתם קרפף, ולפלא על הבה"ל בסי' שנ"ט שהביא דברי הפרמ"ג אלו ואינו מעיר כלום, ועכ"פ אין להביא היתר מזה כלל. והעצה שיכולין לעשות לכאו' בהמקום הנ"ל הוא מ"ש בשו"ע סי' שנ"ח ס"ו לבנות מחיצה מרוחק ג"ט מן המחיצה הראשונה שבזה נתבטלה המחיצה הראשונה שאינה מוקפת לדירה, ויבנה הסוכה מקודם, ונמצא דעשה מחיצה חדשה לדירה דידור כאן בהסוכה לז' ימים ולילות, ושיעור המחיצה סגי באורך עשר, או אם המקום ההוא הוא פחות מעשר סגי לעשות מחיצה ע"פ כולה, דהוי כאילו נפרץ במילואו שם, ואם קשה לעשות מחיצה גדולה, יש לעשות מחיצה בקרן זוית של המקום, לכה"פ רחב אמה לדעת הפרמ"ג סי' שס"א א"א סק"ד ולדעת המ"ב שם סק"י סגי בארבעה טפחים, דזה הוי פירצה בקרן זוית דלא מיקרי פתח, וע"כ נעשה מחיצה חדשה זו כמתקן כל הדפנות, ונחשב עי"ז מוקף לדירה כמו במחיצות עשר, וכ"כ בחזו"א סי' פ"ח סקל"ד דיכולין להרחיק מחיצה בקרן זויות ומהני. ועי' שם בחזו"א שכתב חידוש גדול דאף הבית דירה בעצמו יכול להיות המחיצה שהרחיק מן הישנה לדירה, שכתב שם בנוגע בוסתנא שיש בו בית דירה ואין ידוע אם הי' שם קודם שהוקף, אין להתיר מספק, אבל אם הבית הוא סמוך לכותל הבוסתנא בתוך י' אמות והוא ארוך י' אמות או מילואו של הבוסתנא, או בקרן זוית חשוב כאילו עשה מחיצה חדשה להמקום כולו ומהני להחשיבו מוקף לדירה דהיינו לצורך הבית שבונה שם ולפ"ז יכולין בקלות לבנות הסוכה מרוחק ג' טפחים מן הכותל הישנה במילואו או בקרן זוית ושפיר דמי, אולם עי' בשו"ע הרב סי' שס"ג סעיף מ"ג גבי עיר שמוקף בתל דחשוב כל העיר כאינה מוקפת לדירה, וע"ז קאמר דלא מהני כותלי החצירות שנעשו לדירה שיבטלו המחיצה הישנה של התל, כיון דלא עשאה כדי שיתבטל ממנו היקף הראשון אלא עשאה לדור בתוכה מבפנים, ולפי"ז י"ל גם כאן דלא מהני מה שבונה הסוכה דהא בונהו כדי לישב בתוכה, ודלא כחזו"א, ואולי במכוין להדיא לכך ובונהו בכוונה בקרן זוית או במילואו כדי לבטל ההיקף הראשון שפיר דמי לכו"ע. ואולי אף צוה"פ סגי בזה כדי לעשות מוקף לדירה, אבל עיין בתשו' נפש חי' סי' ל' שמצדד להחמיר בזה דצוה"פ לא מהני לבטל מחיצה הישנה. אבל אין לומר ולהתיר המקום הנ"ל דכיון דעושים צוה"פ על הרחוב שם עד הפתח של אותו מקום כדי שיוכלו להוציא מן הבית להסוכה ולעבור דרך הרחוב, וממילא אפשר לומר דמיגו דמהני הצוה"פ להרחוב מהני נמי לשוייה לאותו מקום מוקף לדירה, וכדאמרי' בגמ' כד: בסוגיא דשביל ורחבה דמגו דמהני לשביל מהני לרחבה, דהתם שאני דאף דהרחבה א"צ שם למחיצה דאיירי בפחות מעשר וכמ"ש רש"י שם, מ"מ האי צוה"פ סתמו לגמרי, וי"ל מיגו, אבל כאן יש לו בעצם מחיצות מכל הצדדין ואין הצוה"פ שעל הרחוב מעלה לו ולא מוריד כלל ופשוט דלא שייך לומר מיגו. שוב עיינתי וראיתי דנידון דידן דמי ממש למה דאמרי' שם בתחילת הסוגיא נעביד מחיצה אגודא דנהרא, ופירוש רש"י שם דיעשו מחיצה לשביל שלא יהא פרוץ לנהרא וניהוי שביל מוסיף על הרחבה דניהוי שביל ורחבה חד, וניהוי הך מחיצה דעבדינן בשביל אדעתא דדירה דלישתמושי מהשתא בני שביל ברחבה כאילו עבדי' ליה ברחבה גופא לדירה דהוי פתח ולסוף הוקף, עכ"ל רש"י, וממילא בנידון דידן י"ל ג"כ דניהוי המחיצה שעושין ברחוב שעושין אותה כדי להשתמש במקום הנ"ל, כאילו עבדינן ליה במקום הנ"ל גופא, דנהוי כחד, ובגמ' לא מדחי ליה רק משום דהתם הוי מחיצה ע"ג מחיצה דגודא דנהרא גבוה עשרה, אבל כאן שמוסיף שטח חדש ברחוב מן הבית כדי להשתמש ברחבה, שפיר נחשב כמוקף לדירה, ועי' עוד בתו' ישנים אות א' דף כ"ה: כנראה כיוון ג"כ לסברא זו עיי"ש. עוד רגע אדבר בענין סוכה שעושין על פייער עסקעי"פ אצל החלון, דאף אם משתמשין שם לעתים, כגון שתולין שם בגדים וכדומה, כבר כתב הבה"ל בסי' שנח ס"ב דבפרמ"ג נסתפק בחלון אי מהני, והבה"ל מצדד ביותר להחמיר דדוקא פתח משום דמינכרא מילתא שחשב להשתמש שם משא"כ חלונות שעיקרן להאיר וגם א"א להשתמש דרך חלונות בקבע לא מיקרי עי"ז היקף לדירה, ובפרט דמסתברא לי דאפי' אם ניקל בחלונות זה רק כשנפתח בשביל להשתמש שם, אבל כאן הפייערעסקעי"פ אינו עשוי כלל להשתמש שם, אלא עשוי לצאת משם לרחוב על כל צרה שלא תבוא, כגון בשריפה, ודאי לא מיחשב עי"ז מוקף לדירה, ואף בב"ס ופחות ממנו דלא עשוי כלל להשתמש. ואין להביא ראי' מזיז שלפני החלון דמותר להשתמש שם כלים הנשברין כמבו' בסי' שנ"ג, דשאני התם דלית ליה מחיצות, אבל הכא יש לו מחיצות הוי מחיצות שאין מוקפות לדירה, ועוד יותר דאולי הי' שם הזיז מיוחד להשתמשות משא"כ הכא וכנ"ל. אבל נכון לציין מ"ש הגאון יעקב דף כ"ד. דפחות מד"א אין לו דין קרפף, ולפ"ז יש מקום להקל בפייערעסקעי"פ, ועדיין צריך תלמוד. ובעושה סוכה על הגג קיל ביותר דאף שהוא יותר מסאתיים, כיון דאמרי' גוד אסיק מחיצתא, ונעשה עי"ז גם על הגג מוקף לדירה כדקיי"ל בסי' שס"ב ס"ד גבי ספינה דכפאה לדור תחתיה הוי רה"י אף עליה אפי' יותר מסאתיים, דאמרי' גוד אסיק. כל זאת כתבנו ממה שעלתה בידינו בעז"ה בשעת הלימוד, ועדיין צריך תלמוד להלכה למעשה, אי יכולין להקל לטלטל כלי הבית למקום הנ"ל, ועדיין הפת"ח פתו"ח, למצוא היתר יותר מוכיח, לשאלתינו השכיח.