Skip to content
בשבילי דשא

היחודיות של עם ישראל

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

"ויזנחו את עצביהם ויחפרו את פסיליהם. כפל למה נאמר, אלא יש להבין, למה מצות סוכה להיות נעשה מפסולת גורן ויקב, אדרבה, התנאה לפניו במצות אמרו חכמים, בפרט מצות סוכה שמעטרין לה בנוי, א"כ צריך להיות נעשה מן הגורן ויקב עצמו. וי"ל כי אחרי ימי הנוראים, כל הפסולת של ישראל אפי' הגרועים שבהם נתעלו לטוב ויפה, כי אף הריקנין מלאים מצוות כרימון, לכן במכוין באה מצות סוכה לעשות מן הפסולת דווקא לומר לך שאף מהם נעשה קדושה." (אמרי שאול – סוכות)

בין ישראל לעמים

המתבונן במעלת עם ישראל יכול להתעלות עי"ז במעלות, כי זה נותן לו הרבה כח מאוד להתחזק בזמנים שהיצה"ר מנסה להחליש את דעתו ולהפילו בעצבות וממילא גם בעצלות, כי אף אם מעלת עצמו יתכן שיהיה נוכח מזה שהיא אינה אמיתית, אבל כשזוכר שהוא חלק מכלל ישראל שהם בעלי מעלה עצומה על זה אין ליצה"ר גם תשובה, וכאן עומד רבינו על מעלת ישראל בשונה משאר אומה"ע, שעם ישראל לכולם יש קשר לקדושה וכולם יש בהם השראת השכינה ואם לא בדרגה גבוהה עכ"פ ברמה נמוכה וכמו שאנו רואים בסוכות שאמרו חז"ל בגמרא ששם שמים חל על הסוכה ובשביל לבנות את הסוכה נצטוינו לקחת דווקא פסולת גורן ויקב ולא גורן ויקב עצמם, להורות שאף הפסולת ראויה לזה, אבל אומות העכו"ם אומרים עליהם בפיוט ויאתיו ויחפרו את פסיליהם, וא"א לפרשו כפשוטו על הע"ז עצמה, כי נאמר שם ויזנחו את עצביהם, ולמה צריך לכפול את הדבר בגנות הע"ז, אלא צריך לפרש ויחפרו עם פסיליהם שיתבישו בזה שהפסולת שלהם היא חסרת תועלת, כי בודאי שיש אצל הגויים חסידי אומות העולם, אבל אילו שאינם הולכים בדרך הישר אינם שווים לכלום, משא"כ אצל ישראל שאף הפסולת דהיינו אלו שלא זכו להכשיר מעשיהם בדרך התורה ושמירת המצוות אף הם ראוים שישרה הקב"ה ושכינתו עליהם יחד עם כל ישראל.

השראת השכינה

וידיעת מעלה זו של עם ישראל יש בה שתי מעלות עצומות לעדן ולצחצח בהם את מדותיו איך לעבוד בהם את השי"ת, מעלה ראשונה היא כאשר רואה אנשים מישראל שאינו שומרים תורה ומצוות שהם תינוקות שנשבו בין שנשבו מלידתם ובין שנשבו בידי יצה"ר, יש בידם מעט מעשים טובים ושומרים ועל מצוות והמסתכל בהם נזכר מה שכתבו בספרים, שיש לראות את נקודות הטוב שבכל יהודי ובא יצה"ר ומטיל בו ספק ואומר לו והיכן שיש בו מעט טוב אבל הרי רובו רע ואיך נוכל להתעלם לגמרי מזה, ועל זה תבא התשובה שאע"פ שרובו רע אין הדבר מפריע לשכון בו שכינה כי בישראל אף הפסולת שייכת לקדושה.

ובכל השנה יש ליזהר איך ואם להתחבר עם אנשים כאלו, וכמו שדרשו על המשנה באחד באדר יוצאים על השקלים ועל הכלאים, ומה הקשר בין שני דברים אלו, אלא שיש דברים מראים שאדם הוא מחצית וצריך לחבר להשלים את עצמו ואעפ"כ יזהר מכלאים שלא יתחבר עם מי שאינו מתאים לו, אבל בסוכות אחר ר"ה יוה"כ שאז חזר להתעורר בלב כל אחד הרצון לחזור להקב"ה וללכת בדרכיו אז אפשר להתחבר כולם יחד בלא חשש, ועכשיו עולה בדעתי שזה נרמז גם בתחלת מסכת סוכה שלא תהא הסוכה למעלה מעשרים אמה דהיינו שלא ישים עצמו במקום גבוה עד שהוא מובדל מאנשים ואין העין שלהם שולטת בו ולא עין שלו שולטת בהם, אבל גם סוכה שהיא פחות מי' טפחים וכמו שאמרו שלא ירדה שכינה למטה מעשרה, דהיינו סוכה שאחר בנייתה אינה ראויה לשכון בה שכינה מחמת נמיכותה ג"כ אינה כשרה.

התכלית והתועלת

ותועלת שניה צריך להקדים שתי נקודות א. שנקודת החיים של כל אחד הוא הרצון והתשוקה לאיזה דבר ובלא זה אין חייו חיים. והמלאכים והצדיקים שזיככו את גופם לגמרי רצונם להתבטל לשורש שהוא בורא העולם שממנו הכל, אבל סתם אנשי העולם רצונם הוא לעשות דבר שיש בו תועלת (והגוף הבהמי רצונו ליהנות באכילה ושתיה). נקודה שניה מה שכתב חת"ס בפרשת ויקהל שיש בנותני נדבות המשכן מי שנותן לש"ש לבד ויש שנותן ורוצה גם שבח עצמו, והשנים רצונם שיעשו משלהם ארון וקה"ק והראשונים אין להם חלוק ומה שיעשו במשכן טוב להם.

ולפי מה שנתבאר שתי נקודות אלו יש לשאול איך יתכן לאדם שירצה לבנות המשכן ולא יהיה רצונו תקוע בקה"ק והארון כי הרי ידוע שעיקר הקדושה היא שם, וכיון שרצונו להועיל ולעשות משכן איך יוגבל רצונו שלא להועיל ולבנות את קה"ק, אבל לפי דברי רבינו מצאנו תשובה שרצונו הוא להיכלל בתוך עם ישראל עם קרובו של הקב

More in this printout

View the whole printout