חינוך קטנים למצוות ירח האיתנים
ד' מינים - חול המועד - שמחת תורה
ד' מינים שייכים לקטן ביו"ט :
חיוב קטן במצוות ד' מינים:
חיוב קטן במצוות ד' מינים: קטן שהגיע לחינוך, מחויב אביו לחנכו במצוות ד' מינים כשרים, וזמן החינוך משיודע ליטול ד' מינים ולנענע בהם לד' רוחות, ויש לחנכו לברך עליו, ולנענע לד' רוחות, ואם חושש האב שיתקלקלו הד' מינים, יכול לתפוס את הד' מינים יחד עם הקטן, וביום ראשון (כשחל בימי החול) עדיף שיתפסנו ברפיון".
האם האב צריך לקנות לולב לקטן:
י"א שאם יש ביכולת האב, נכון שיקנה ד' מינים לבנו כדי שיעשה הנענועים כדינו בשעת הלל עם הציבור, ודעת הרבה פוסקים להקל בזה.
קניית ד' מינים ממוכר קטן:
וכן באותן שנים אין לקנות ד' מינים מקטן שהוא קונה מזה ומוכר לאחרים, לצורך יו"ט ראשון שחל בימי החול, ובדיעבד אם קנה ונטלן לא יצא, ויטול שנית ד' מינים בלי ברכה, אבל כשהקטן שליח של אביו במכירה אין לחוש בכל אופן.
קטן ששכחו לגזוז צפורניו בערב יו"ט:
קטן שלא גזזו לו צפרניו קודם המועד מותר לגזוז צפרניו בחול המועד, בפרט באופן שמצטער כגון שמשרט עצמו.
כתיבה וציור לקטנים בחול המועד:
יש לחנך הקטנים על קדושת המועד, אבל מותר ליתן לילדים לכתוב ולצייר לעצמם לשעשוע. וכן מותר לקלוע קוישלעך בחוה"מ, אבל בשבת ויו"ט אסור, ויש למחות בקטנים העושים כן.
כיבוס בגדי קטנים:
בגדי קטנים [שדרכם להתלכלך תמיד] שנתלכלכו בחול המועד מותר לכבסם כרגיל ואף כמה בגדים ביחד שמשער שיצטרך להם בחג, אך אין להוסיף בגדי גדולים. ואם יש לקטן בגדים נקיים שמתאים לימי המועד אסור לכבס, ואין חובה לקנות מלפני החג כמות נוספת של בגדים לקטנים בכדי למנוע בכביסתם במועד.
השתתפות הקטנים בהקפות:
נוהגים להביא את הילדים הקטנים לבית הכנסת בשעת עריכת ההקפות שישתתפו בשמחת התורה, ונושאים דגלים בעת ההקפות, ואין ליתן לקטן להחזיק בפני עצמו בס"ת, ומותר לחלק מיני מתיקה לקטנים ואין צריך למונעם מלאוכלם קודם קידוש.
עליה לתורה לקטנים שהגיעו לחינוך:
בשמחת תורה נוהגים שאף הקטנים עולים לתורה, והמנהג שקטנים שהגיעו לחינוך עולים בפני עצמם אחד אחד, ויש להזהירם לומר ברכו, והברכות בקול רם, וכן שיהיו שם עשרה אנשים גדולים, ואין לקרותם בחמשה קרואים הראשונים.
מנהג כל הנערים:
קטנים שלא הגיעו לחינוך נוהגים לקרותם יחד, וגדול עולה עמהם והוא מברך והקטנים מברכים עמו, ונוהגים להביא אף תינוקות ממש, ויזהר לכתחילה שיהיו נקיים, ואחר הקריאה קורים להם פרשת המלאך הגואל, ובשעת הקריאה נהגו לפרוס טלית, והקטנים נכנסים תחת הטלית.
הערות
1 שו"ע (סי' תרנז), וצריך שיהיו כשרים, שבלא"ה יש חשש דילמא אתי למיסרך (עיין בה"ל שם ד"ה כדי לחנכו, ולא ביאר טעמו, ובריטב"א (סוכה ב:) מבואר טעם זה, ומה"ט קטן אינו יוצא בסוכה שגבוה מכ' אמה, ועוד טעם י"ל משום שהקטן צריך לקיים מצווה בשלימות) וא"צ שיהיו מהודרים (ס' חנוך לנער פכ"ה הערה ב', וע"ע ביה"ל סי' תרעה שהביא מחלוקת לענין הידור בנר חנוכה, וי"ל שכאן יותר קיל ואכמ"ל).
2 שו"ע (שם) והראשונים הביאו מהירושלמי שנענוע היינו 'מוליך ומביא מעלה ומוריד', וכ"ה להלכה במ"א ומ"ב שם סק"ב, ועיין פמ"ג שאף אם אינו בקי ממש בנענועים (ועיין מאמ"ר) וי"א שיש לחוש לדעת הרמב"ם שגם קטן היודע רק נענוע כל דהו חייב, (הל' חג בחג) ואם הוא פחות משש שנים י"א שאין חיוב חינוך (משמעות הט"ז שם ובכו"י חולק) ואם אינו יודע לנענע אין חיוב חינוך, ואף שהנענועים אין מעכבים, מ"מ לא תקנו חז"ל מצוות חינוך עד שידע הקטן לקיים המצווה כתיקונה (ביכורי יעקב סי' תרנז).
3 דלא גרע משאר מצוות שמחנכים אותו, וכן מוכח לכ' מהא דשיערו זמן חינוך בגדול היודע לנענע.
4 הנה בשו"ע (סי' תרנח ס"ו) שאין ליתן הלולב לקטן ביום הראשון, ואם תופס עם התינוק שפיר דמי, ונחלקו האחרונים בהבנת השו"ע י"א שבכה"ג יכול הגדול לצאת בזה אח"כ כיון שהקטן לא זכה בה והקטן לא יצא (מ"א פמ"ג) וי"א שבכה"ג יוצא האב חובת חינוך (ברכ"י בגדי ישע ובשעה"צ (שם סקל"ו) ביאר טעמם דס"ל דאין מצוות חינוך על פרטי המצווה ועיין לקמן בהערה 7 באורך) ואם יחזיקו ברפיון שאז עיקר הנטילה היא ע"י קטן אפשר שלכו"ע מהני, והנה עיקר כ"ז ביום הראשון דבעינן לכם, ויש שחששו אף בשני גדולים שאוחזים ביחד דלא הוי לקיחה תמה (עיין שו"ת האלף לך שלמה סי' שלב).
5 ט"ז (סי' תרנז) בכוונת הטור, הו"ד במ"ב שם סק"ד, וכ"ה בב"ח, ובביאוה"ל (ד"ה אביו) ביאר שזה מדה טובה בעלמא (וע"ע שו"ת התעוררות תשובה ח"א ס"ב).
6 תוס' בערכין ב: בד"ה אביו, הו"ד בבכו"י ומ"ב שם שכ"ה בהעיטור, וע"כ לא נקט בלשונו ואביו 'לוקח' לולב כמו בתפילין כיון שיכול לצאת בלולב של אביו, וכ"ה מנהגינו שאפילו לבחורים אין קונים לולב לנענועים וכשנשאל רבינו הישועות משה זי"ע על המנהג שאין הבחורים לוקחים לולב לעצמם ענה שגם רבינו האהבת ישראל זי"ע היה סיפק בידו, ולא קנה לולב לבניו.
7 כ"ד המ"א (סי' תרנ"ח סק"ח) והוכיח כן מהרא"ש (סוכה פ"ג ס"ל) וכ"ה בא"ר ופמ"ג שם, אמנם יש חולקים שאפשר לחנך הקטן גם בשאול (העיטור, ראב"ן הובא במרדכי, וכ"ה בשעה"צ שם סקלו, וכן נקטו להלכה בשו"ת אג"מ ח"ט קצו ובשו"ת שבה"ל ח"ח קנד) וכן כשיש כמה ילדים בבית, וקטן אינו יכול להקנות לקטן, וא"א לקנות לכולם, סומכים על המקילין (עיין שו"ת מנח"י ח"ט קסג שו"ת שבה"ל ח"ג ס"ו) וטעם המקילין דמצוות חינוך הוא רק על עצם המצווה ולא על פרטי המצווה (כן מוכח מתוס' סוכה כט בד"ה בעינן).
8 דכיון שקטן אינו יכול להקנות, אם יקיימו מצוות ד' מינים קודם אביהם או אחיהם הגדול שוב א"א להגדולים לקיים המצווה.
9 כיון שהקטן אינו יכול להקנות לאחרים אלא מדרבנן וביו"ט ראשון בעינן לכם מדאורייתא, ועוד שאם יש לו אב ומפרנסו אין מכירתו מכירה לכו"ע אף מדרבנן, ובדיעבד באופן שהקטן קנאם מה"ת יש להחמיר כדיעה ראשונה בסי' תרנ"ח ס"ו) אך לא יברך דסב"ל (דמשהגיע לעונת הפעוטות מהני לדיעה ב' בשו"ע).
10 דהוי כאילו משאיר הבעה"ב סחורתו ואומר שכל מי שיניח מעות יקח ד' מינים, וכל הקונה ממנו זוכה מן הגדול (ס' חנוך לנער להגר"י בלויא).
11 שהאיסור נטילת צפרניים במועד הוא קנס כדי שלא ליכנס לחג כשהוא מנוול וטעם זה לא שייך אצל קטנים כיון שאינם מצווים ע"כ.
12 וראוי לחנכם שלא לעשות מלאכות שאינם צריכות למועד כדעת הרבה פוסקים.
13 כיון שהוא צורך המועד שהותר מעשה הדיוט וכן דרך הקטנים לכתוב ולצייר דברים של מה בכך, (עיין שמירת המועד כהלכתו פ"ח סי"ב) וכשיש צורך להעסיק את הקטנים יש להקל גם לגדול (ס' להלכה בשם הגרמש"ק שליט"א).
14 כיון שנחשב כמעשה הדיוט לצורך המועד שרוצה לשחק, אבל עשיית קוישעלעך בשבת ויו"ט יש בזה כמה לאוין דאורייתא (מיסך, עושה שתי בתי נירין קושר) וע"כ יש חיוב חינוך אף על האחרים למנוע מהקטנים לעשותו (עיין מ"ב שמג סק"ט).
15 י"א עד גיל שש שבע (הגריש"א והגרשז"א) וי"א שכל שהקטן מצטער מבגדיו המלוכלכים מותר עד לגיל בר מצוה (שמירת המועד כהלכתו פי"ד).
16 דחז"ל אסרו כיבוס במועד, כדי שיכבסם קודם המועד ולא יכנס למועד מנוול, ובגדי קטנים כיון שהם מתלכלים תדיר, וממילא גם אם יכבסם קודם המועד יצטרכו לכבסם שוב במועד, ודווקא שנתלכלכו הבגדים בחג אבל בערב חג אינו רשאי להשאיר כיבוסם לימי החג, ובאופן שהותר, מותר לכבס כרגיל וא"צ לעשות שינוי (סי' תרלד).
17 הנה בפוסקים (רמ"א סי' תרלד) מבואר שהמכבס בגדי קטנים בחול המועד אסור לכבס בבת אחת הרבה בגדים אף שיצטרך להם במשך החג רק יכבסם אחד אחד היינו הבגדים הנצרכים לו להלבישם עכשיו או מטעם שינוי או מטעם טירחא, אבל בגדי תינוקות ממש מותר אפילו ארבעה וחמשה בבת אחת אבל בזמנינו שמכבסים במכונת כביסה הסכמת הפוסקים דבכל אופן מותר לכבס ביחד כל הבגדים שמשער שיצטרכו להם בחג (שו"ת מנחת יצחק ח"ח ס"נ).
18 שש"כ (שם הערה ת"א) חוה"מ כהלכתו (שם) ואין בזה שום היתר של ריבוי בשיעורין כיון שאין האיסור כאן מצד מלאכה רק שלא יכנס לחג מנוול כנ"ל וממילא אסור בכל אופן וע"ע שו"ת מנחת יצחק (שם).
19 ס' חול המועד כהלכתו (פ"ה סכ"ד).
20 ס' שערי רחמים (בשער אפרים שער ח סקכ"ו) משום כבוד התורה, וגם משום מצוות הקהל שאף הטף בכלל (ואף שהמצווה היא במוצאי שביעית מ"מ כיון שיש דיעות מתי שנת השמיטה תיקנו בכל שנה, וכמו תקיעת שופר מוצאי יו"כ שהוא זכר ליובל והתקינו בכל שנה (תניא סי' פ"א)).
21 מנהג קדום, כמו שהתבטא פעם רבינו הישועות משה זי"ע בעת ההקפות, זוכרני מהעבר את חן המיוחד כאשר הילדים רוקדו עם דגלים, וראו בזה ענין חשוב כמכריז ואומר אני שייך לדגל מחנה התורה (עיין ס' מטעמים אות קמ"ב טעם זה בהרחבה) וסיפר בקדשו איך שהילדים היו מביאים דגלים לביהמ"ד ובמקל הדגל מלמעלה תחבו פרי, על הפרי הדליקו נר, וכך כשהנרות דולקים רוקדו בו הילדים (ראה הרחבת הדברים על מנהג זה, מ"א סי' תקי"ד סקי"ג שו"ע תרס"ט רע"א בגיליון, בשו"ת התעוררות תשובה ח"ד סס"ד ואכמ"ל).
22 עיין שער אפרים (שער י' ס"ו) הו"ד במ"ב (סי' קמז סקכ"ט) כשמוציאים שתי ס"ת שלא טוב הדבר למסור ס"ת לקטן להחזיקו עד זמן קריאת מפטיר, שאין זה כבוד לס"ת, אלא יש למוסרה לבן דעת, וכ"ש בעת ההקפות שיש חשש נפילה ח"ו (הליכ"ש תפילה פי"ב) אבל בס"ת הנדפס מיוחד לילדים אין לאסור (שו"ת שבה"ל ח"ה סי' קנח וז"ל ליבי אומר לי שילדי ישראל יש להם רגש טבעי בכבוד התורה ומה"ט קשה לי לאסור דכמה פעמים ראיתי לילדי ישראל הטהורים שמחים שמחת לבב התורה).
23 כן מבואר במ"א (סי' רסט) והו"ד בשועה"ר (שם ס"ג) ובחיי אדם (כלל סו ס"י) שכל דבר שאין איסור מצד עצמו אלא שהזמן גורם איסורו כגון אכילה לפני קידוש אין איסור ספייה, ואף ממתקים בכלל ההיתר אף שאינו צורך גדילתו של התינוק (עיין מ"א שם שהזכיר תנאי דרביתיה דתינוק ונחלקו האחרונים אם זה למסקנא עיין באחרונים הנ"ל ובלבו"ש שם).
24 רמ"א סי' תרסט ומקורו במהרי"ל, ואף שבכל השנה נתפשט המנהג שקטן אינו עולה כלל לתורה מלבד למפטיר, שאני שמח"ת מפני חיבוב המצוות וכדי לחנכם לתורה (שערי אפרים שער ח' נז).
25 עיין הליכ"ש (פי"ב ד"ה אות כ"א) דדוקא כשמבינים ענין העלייה והקריאה, וכן צריך שידעו לומר מילה במילה עם הבעל קורא (ביה"ל סי' תרפה ד"ה או).
26 שו"ע (סי' קלט ס"ו) דצריך שיאמרו בקול שלפחות עשרה אנשים יענו אמן, ואם לא אמרו בקול יש לחזור ולומר ברכו, אבל הברכות נחלקו הפוסקים וסב"ל (ביה"ל שם ד"ה והברכות) ויהיו שם עשרה אנשים (מ"ב סי' קמג סק"ב) דקריאת התורה בעינן בעשרה.
27 דקטן אינו עולה למנין החמשה קרואים של יו"ט (מ"ב סי' רפב סקי"א) אבל כשחוזרין וקורין אפשר לעלות קטנים אף מתחילת וזאת הברכה דלא הוי כהתחלה חדשה (ומה"ט אין להקפיד לקרוא כהן בכל פעם שחוזרין וקורין מתחילת הפרשה, אלא שנהגו כן לרווחא דמילתא).
28 כן נהוג, ויש שהחמירו בזה לכתחילה שרק ישמעו, כיון שאין הקטנים רואים הקריאה בספר.
29 אין כ"כ מקור מפורש, אבל כן נהגו (ויש שסמכו למצוות הקהל שמביאין הקטנים, ובשער אפרים (שם) נוהגים לקרות לתורה גם הנערים ואפילו 'התינוקות' קטנים, (אולם בלשון הפוסקים תינוק הוא ילד) ולכתחילה שיהיו נקיים דמעיקר הדין אם אין מריחים ריח רע אין לחוש כיון שהם מכוסים בטיטול (ויש שחששו לחידושו של המ"א סי' פא סק"א דצואה במקומה אוסרת אף לאחרים יעויין דע"ת סי' פ"א, שו"ת לבושי מרדכי סי' קפד)).
30 ומברכים בפסוק זה דכיון שקראו לכל הנערים יחד יש לחשוש לעין הרע (ליקוטי מהרי"ח) ונאמרת אחר ברכת אשר נתן מחשש הפסק (יעויין ביכור"י סי' תרסט).
31 וכן נהגו בקריאת חתן בראשית, ולא מצינו מקור קדום לזה אך מנהג ישראל תורה, והוזכר בפוסקים (ס' 'בית מאיר' ו'תהלה לדוד' (סי' שטו) שאין בזה חשש עשיית אוהל כיון שבנ"א מחזיקים בהם, ואף שמחובר מבעוד יום לכלונסאות ומעמידים במקומם מותר דעביד וקאי, וטעם המנהג כמו שמכניסים חתן תחת החופה והיום כולם חתני התורה (יעויין ס' מנהג ישראל תורה) ואם יש הרבה ילדים עושים טלית גדולה (ואפילו גדולה הרבה שאינה חייבת בציצית, שאין זה ענין בטלית דווקא) או הרבה טליתים סמוכים זה לזה, ויש שכתבו דהענין היא לצרף כולם למברך, וכשאין מקום אינו מגרע מסגולת הענין.