Skip to content
קשר איתן - וויז'ניץ

הרחקתי נדוד

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

סיפור חיים סובב עולם

שתחילתו בויז'ניצא וסערעט שברומניה וסיומו אי-שם בבגדד שבעיראק כאשר פרקיו חוצים גבולות ויבשות דרך תימן, הודו, מלזיה, סינגפור וסין | בדרכו של אברהם אבינו ע"ה פסע הרה"ח רבי אברהם צבי שפילמן ז"ל, מדמויות ההוד של עיה"ק צפת ת"ו ועשה נפשות לאלקי ישראל | לֵיעוּל אַבְרָהָם רְחִימָא

בין דמויות ההוד שהתהלכו בינות לסמטאותיה העתיקות של העיר הקודש צפת תובב"א היה רבי אברהם צבי שפיגלמן ז"ל. 'ר' הירש' כונה, נמנה על חשובי חסידי ויז'ניץ ומגדולי העסקנים לכלל ולפרט בעירו, רישומי פעולותיו ניכרות היטב במסמכיה העתיקים של צפת המתוארכים לתקופת חייו.

צבי בן צבי

ר' אברהם הירש נולד בעיר סערעט הרומנית בשנת תקצ"ט כבן בכור להוריו שנאדרים היו בייחוסם היו אל הרה"ק ר' משה מקיטוב זיע"א תלמיד וחבר מרן אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זיע"א. אביו היה הרה"ח ר' צבי בן הרה"ח ר' מאיר שפיגלמן מויז'ניצא. ר' צבי נשא את זוגתו מ' דבורה בת הרה"צ ר' נחום ריזלוריזלער מסערעט זצ"ל בשילהי שנת תקצ"ח.

הרה"צ רבי נחום היה בין חשובי העיר סערעט ומגדולי חסידיה, היה מפורסם בגדלותו וצדקותו ועם פטירתו בשנת תרל"ח נקראו רבים מילדי העיר על שמו. על מצבתו בבית החיים העתיק שבעיר נחקקו משפטים קצרים אלו: נפט' בשם טוב כ"ד מנחם אב תרלח, פנ, נהי שפכו בתמרורים, חמרמרו פנים בכל עברים, והילילו הה נלקח למרומים, מאתנו זקן ושבע ימים, במר נפש ספדו עליו, נאספו וספדו הילוליו, פעל צדק וישרו המופלג, בתורה וביראה מו' נחום, במו' פנחס ז"ל תנצבה.

עם נשואיהם קבע ר' צבי את מגוריו בעיר סערעט, אך לא זמן רב ערבה שמחתם עם פטירתו טרם עת של הבעל הצעיר ר' צבי ביום י"ב חשון תקצ"ט. על מצבתו הקיימת עד היום בעיר סערעט תועדה הטרגדיה בקצרה: תקצ"ט, פ"נ, ציון במר יבכו, במות הרך בשנים, ימיו לא ארכו זמן לאחר חתונים, ה"ה האברך הנחמד מו"ה צבי במו"ה מאיר, נפטר י"ב מר חשון תנצב"ה. לא זכה האב לברך ברכת 'הטוב והמטיב' על בנו שנולד לו רק לאחר פטירתו, ושמח האב בגן עדן בכניסת בנו לבריתו של אאע"ה ונקרא שמו בישראל 'צבי' על שם אביו, בתוספת השם 'אברהם' כסגולה ושמירה.

העלה ארצה והחליצה

אחרי לידתו בנתה אמו הצדקנית מ' דבורה את ביתה שנית עם הרה"ח ר' אהרן ב"ר שלום מבוטשאן ז"ל. ר' אהרן חשוך בנים היה, וקיווה להבנות עמה בזש"ק. אך כשארכו הימים ורחקה ישועתו, החליטו לעלות אל ארצנו הקדושה בתקוה שבזכות ישוב הארץ וקדושתה יזכו לדבר ישועה ורחמים. יתכן והיה זה בתקופת העליה המפורסמת של חסידי רביה"ק בעל 'תורת חיים' זיע"א בתחילת שנות ה'תר"י, כשאז ההפלגה הפקיד ר' אהרן עם זוגתו ובנה ועלו יחדיו לארצנו הק', בה איוו למושב להם את עיר הקודש צפת תובב"א.

אך גם כאן לא זכה ר' אהרן לזש"ק, וכעבור כעשור מנשואיו נפטר, ונזקקה זוגתו לחליצה. לשם כך טרחה וחזרה אל ארץ מולדתה רומניה, שם קיבלה חליצה מאחיו של ר' אהרן. בני המשפחה יצאו מגדרם לכבדה ביתרת הכבוד ורצו לפצותה בסכום אדיר על טרחתה המרובה. אך מ' דבורה חפצה לקיים את המצווה בשלימות ולא הסכימה לקבל מתנותיהם, וחזרה ארצה בשלום. בהמשך נישאה בשלישית אל הרה"ק רבי צבי אריה לנדא מפעלשטין - אליק זיע"א', עד פטירתו בשנת תרמ"ד. מ' דבורה זכתה לאריכות ימים ושנים טובות, ובשנת תרס"ג זכתה וכתבה ספר תורה לעילוי נשמת בנה ר' אברהם צבי שנפטר על פניה. את הספר תורה תרמה לבית המדרש 'אור החיים' אנטניא בצפת. הרבנית מ' דבורה נפטרה בשם טוב ביום כ"ג אלול סביבות שנת תרס"ו בעיה"ק צפת, ובהוראת בני בעלה הרעועים של צפת לא נתנו לו מנוח. מצוקתם של אנשי האחרון הרה"ק מפעלשטין נטמנה בחלקת המשפחה.

1 בן הרה"ק ר' יוסף דוד בנו בכורו של הרה"ק ר' הערש לייב מאליק זיע"א, בנו היה הרה"ק ר' אהרן לנדא ברנדוויין ראש שושלת סטרעטין בארה"ק.

2 ורשה תרצ"ה.

3 יש המציינים שם משפחתו שפירא.

ישובה של הארץ

אף כי בזיעת אפי ובעבודת פרך אוכל לחמי, אין כוחי עוד לסבול החום הבוער כשלהבת פה' בשנת תרל"ו ייסד את 'חברת ישוב ארץ ישראל', מטרת האגודה היתה למצא דרכים להרחבת הישוב החרדי בגליל, ולהוציא את המשפחות מהבוץ הכלכלי הכבד. כשנוכח בכך, הבשילה בלבבו ההחלטה למצא כל דרך לנכון להוציא את אנשי הישוב מהבוץ הכלכלי, ולבסס את פרנסתם על בסיס איתן. נאמן להחלטתו לא הסכים גם הוא עצמו להזדקק עוד לכספי צדקה, והקים בשנת תרל"ו, יחד עם שני שותפים נוספים ר' משה בובריק ור' מנחם וויידבערג את בית הדפוס הצפתי. בהמשך משכו חבריו את ידיהם מהעסק ומכרו את חלקם לר' הירש שנותר הבעלים היחידי. בבית הדפוס הדפיסו ספרים שונים5, כמו כן הדפיסו אצלם את פנקסי הצדקה של הקופות השונות6, וכדו'.

כאמור גדל ר' הירש בצפת, שם גידלוהו ורוממוהו חכמיה בתורה וירא"ש, עד שזכה לכתרה של תורה והיה מפאריה של העיר. תלמיד חכם מופלג היה ואמרותיו מתובלות היו בתורה וחסידות, מדברי תורתו הביא הג"ר אהרן דוד ווישנוביץ ז"ל בספרו 'פרי דוד" שביקש לחוקקם עלי ספר למען ידובבו שפתיו לנצח. כשהגיע לפרקו הקים את ביתו עם זוג' החשובה מ' שרה גולדא ע"ה בת הרה"ח ר' נחום' ומ' אסתר מויז'ניצא - צפת.

קום ועשה'

כידוע התבטא רביה"ק ה'אמרי חיים' זיע"א בשמחתו על כך שבמיזמים של הקמת השיכון ובניני 'זוגות צעירים' הוכח שחסידים אינם רק אנשי 'שב ואל תעשה' אלא 'קום ועשה'ניקעס'. ברוח זו פעל גם ר' הירש, כשעמל ללא לאות למען טובת הכלל. הרעב והמחסור אשר היו אורחים קבועים בבתיה וכבר עסקו בזה בעבר, ורכשו קרקעות במקומות שונים בארץ הקודש בכדי להקים ישובים חדשים. אך גם הם דחוהו כלאחר יד עם אמתלאות שונות כאקט נקמה על כך שבעבר לא שיתפו עמם הקהילה החרדית פעולה במיזמים חילוניים שונים בעיר. בשלהי שנת תרל"ט משנוכחו בכישלון המיזם נאלצו כל המשפחות לשוב למורת רוחם ולהצטופף שוב בבתיהם הקטנים של צפת. כך הלך ונמוג הרעיון הכביר שכל כך רבים וטובים נמנו בין בני החבורה, אך ר' הירש היה הרוח החיה, שיזם ורכש קרקעות ודחף בכל כוחו ומרצו להקמת ישובים נוספים מעבר לגבולות צפת העתיקה, כשהמטרה הנעלה לנגד עיניו, לבסס את ביתם ופרנסתם של אנ"ש בכבוד, ובלי להזדקק יותר אל הבריות. הרבה תקוות תלו בו. בהמשך בסביבות שנת תרנ"א הוכרחו למכור את הקרקעות לפקידי הברון שישבו בה את אנשיהם מקבוצות חילוניות עד עזיבתם בשנות הת"ש.

סונים ללא הון

בתקופה האמורה, במקביל לפעליו הנמרצים במסגרת פעילותו המאומצת רכש יחד עם עוד י"א משפחות את קרקעות הכפר 'עין זיתון' במטרה להקים בה ישוב יהודי חדש המבוססת על עבודה חקלאית. אך בכדי להניע את המהלך נוצר צורך להתרים נדיבי עם למיזם. על כן פנה ר' הירש יחד עם שותפו לדבר מצוה הרה"ח ר' יוסף משה הורוביץ ז"ל7 לדבר על לבם של נדיבים, שיואילו לקחת חבל ולהתאמץ בגודל מצוה זאת של ישוב ארץ ישראל. במכתביהם בכתבי עת שונים הם מגוללים את התוכנית הנהדרת לכל פרטיה, ומספרים שמערות התנאים ר' יהודה בר עילאי ור' כרוספדאי נמצאים גם הם בתחום קרקעותיהם, ומשתדלים להלהיב את לבות ישראל למיזם הנאדר. אך לגודל אכזבתם, היתה ההיענות דלה מאוד, ולא הספיקה לכסות את החובות האדירים שלקחו עליהם בהשקעה. בלית ברירה פנה8 באי חשק אל פקידי הברון רוטשילד וניסה לשכנעם שיתמכו במיזם, מאחר

4 עיין מכתבו למר ח"ז סלאנימסקי בכתב עת 'הצפירה' תרל"ט.

5 נשתמרו היום ספר 'זמרת הארץ' וספר 'הכוונות לאר"י' בכמה מהדורות שנדפסו בשנת תרל"ו, וכן ספר 'זכרון ישועת ישראל' שנדפס בשנת תרל"ט.

6 בידינו העתק מפסק דין שנכתב בשעתו ע"י בית דין דחסידי קאסוב שדנו בענין התחייבות להדפיס קבלות כולל קאסוב אצלו, לאחר שכולל ויזניצא נפרד מהם, ומאחר ור' צבי נמנה על חסידי ויזניצא.

7 חתנו של הגה"ק ר' שמואל העליר זצ"ל אב"ד צפת.

8 כתב עת 'הצבי' ל"ה תרמ"ה.

9 על בסיס השם הערבי המקורי 'ג'עונא'.

ר' הירש שפ"מ (שפיגלמן) מסעריט מופיע ברשימה של הכוללים בצפת

והרבה פעלים להרבות חברי החבורה עד אשר עמד על כ120 חברים מנויים שהתנדבו והביאו תרומות מנדיבי עם וסמי מרפא לרוב שחולקו לחולים יהודים חסרי אמצעים. כמו כן גם שכרו רופא יהודי בשם דר' בהרדאש שהעניק שירותי רפואה חינם על טהרת הקודש רפואה לרבים.

עול חובות כבד מנשא

נפל על כתפיו של ר' הירש כתוצאה מהעשייה הציבורית הענפה, בית הדפוס שברשותו לא הניב הכנסה מספקת לכלכלת ביתו ולכיסוי חובותיו המרובים, והוא חיפש דרך להיחלץ מן המיצר. נאמן לדרכו שלא להזדקק לבריות שמח לקראת אפיק פרנסה מכיוון מפתיע, מהעיר 'עדן' התימנית. ר' מנחם עוואץ (עוואד) מחשובי הקהילה התימנית בקשו לסייע לו לייסד בית דפוס על אדמת תימן, היה זה בית הדפוס העברי הראשון והיחיד שהתקיים בתימן הידועה באלפי ספריה שנכתבו במסורת שנים ארוכה בכתב יד. היה זה ככל הנראה סוף שנת תרנ"א, ר' הירש נעתר לבקשתו והפליג אל עיר הנמל 'עדן' שם אכן סייע לפתח את בית הדפוס

10 כתב עת 'הצבי' ל' תרמ"ו.

כשנוכחו שלא עלו בידם לגייס את הכספים הנדרשים, מכרו את הקרקעות לחברה ציונית חלוצה ממוינשט שברומניה שהעלתה את חבריה ארצה ובנו שם את מושבם, פעולתם כנראה לא היתה גירא בעינא דשיטנא... והם הצליחו ובנו את המושבה אשר נקראה לימים 'ראש פינה'.

חברת 'ביקור חולים'

בשנת תרל"ט חבר ר' הירש עם חברים נוספים יראי ד' והקימו את חברת 'ישועת ישראל' אשר שמה לה למטרה נעלה ענין 'ביקור חולים' ותמיכה בחולים ומשפחותיהם. החברים הדפיסו חוברת ובו תקנות החבורה ושמות המצטרפים. בשנת תרמ"ו הוקם בעיר בית חולים מסיונרי, שבו ניתן שירות רפואי חינם לתושבי העיר. מטרתם המוצהרת היתה להעביר את החולים לשמד ר"ל באמצעות הרופאים וחברי הצוות המיסיונרים ימ"ש. בתחילת דרכם לא הבחינו הציבור בסכנה המרחפת וחשבו שאכן לטובה כוונתם, אך ר' הירש וחבריו שחששו ממזימתם ניסו לבקש מהם10 שיקצו חדר בבית חולים לרופא מטעם חברת 'ביקור חולים' שיוכל לטפל שם בעניי אנ"ש. אך כמובן ש'הרשעים שאין טובתם שלימה' השתמטו בכל מיני תירוצים, ולא הסכימו לתת להם דריסת רגל. כשלא היתה ברירה

לשון ה'זוהר הקדוש': "דְמַאן דְאִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעַמָא יָתִיב בְּעַלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא לְקַבְּלָא אוּשְׁפִּיזִין.. וּבָעֵי לְמֶחְדֵי (לשמח) לְמִסְכְּנֵי, בְּגִין דְּחוּלָקָא דְאוּשְׁפִּיזִין דְּמִסְכְּנֵי הוּא!"

ולשכללו במקצועיות. לפני ההפלגה הפקיד את בית הדפוס הצפתי בידיו של עוזרו הרה"ח ר' טודרוס גייגר ז"ל (חתנו של הרה"ח ר' משה חר"ג מחשובי חסידי קאסוב בצפת) שהמשיך לשמש את תושבי צפת בנאמנות.

'חום, בוער כשלהבת'

שנה שלימה חלפה עליו בתימן, לשנה הבאה לקראת סוף חורף תרנ"ג פונה הוא במכתבו11 אל הרה"ח ר' טודרוס גייגר ז"ל ומפציר בו שיזרז את חותנו ר' משה שימנה אותו כשד"ר לגיוס נדבות אחב"י למען מפעלות הק' שבצפת 'תלמוד תורה' 'הכנסת אורחים' 'מס גולגולת שהוטלה על הציבור בגזירת השלטונות' וכו', כי החום שבתקופת הקיץ בתימן הוא בלתי נסבל, ובקיץ העבר לא מצא את נפשו מהחום הכבד השורר בחוצות תימן, על כן מבקש הוא להצפין אל מדינות קרות יותר כמו הודו ומשם לאירופה, שם ישהה בחודשי החורף, ולקראת החורף ישוב אל עבודתו בתימן. כשהגיע הקיץ נוכח שנכזבה תוחלתו, ולא קיבל את מבוקשו מצפת, התיישב לכתוב מכתב12 אל הרה"ח ר' משה חר"ג

11 אוסף 'בניהו' הספרייה הלאומית ירושלים, תודות לבן המשפחה מר חנן בניהו הי"ו על ההרשאה. פנייתו אל ר' טודרוס ולא ישירות אל חותנו ר' משה חר"ג היא כתוצאה מהיפרדות כולל ויזניצא אליו השתייך ר' אברהם צבי מכולל קאסוב שבהנהלת ר' משה חר"ג.

12 נמצא באוסף הנ"ל.

כשבוע לאחר מכן ביום כ"א מנחם אב מתפרסמת ידיעה בכתב עת הנ"ל על כך שהחכם השלם מוה"ר אברהם צבי הי"ו עזב את כלכותה אל פינאג (כיום פנאנג שבמלזיה). אתו יחד הפליג הרה"ח ר' אלעזר משה מרגליות ז"ל ששימש כשד"ר לטובת 'חברת חסד ואמת', גם ידיעה זו התפרסמה שם.

סערת אשברי הים

לקראת תחילת חודש אלול הגיע ר' הירש אל פנאנג שבמלזיה שם התקיימה קהילה יהודית קטנה אף היא מיוצאי יהדות בבל, ועוררם לתמוך במפעלותיו. משם המשיך אל הקהילה היהודית הבגדדית שבסינגפור והלהיב את לבם לרווחת עניי ארץ הקודש, וביום י"ז אלול הפליג במסע ארוך בן שבוע אל 'הונג קונג' שבסין. באותן ימי הפלגה השתוללה סופת טייפון קטלנית באזור, ובימים כ"ב – כ"ג אלול היא הכתה במלא עוצמתה בים סין הדרומי, בדיוק באותו זמן בה הפליגה אוניית הקיטור החדשה יחסית ס. ס. לייטנינג (SS LIGHTNING). בין המפליגים באוניה זו נמנה ר' אברהם צבי מיודעינו, הרוחות העזות והגלים האימתניים שבעקבותיהם הרימו את האונייה כאילו היתה נוצה קלת משקל והטיחו אותה חזרה על גלי הים, כמעט שניפצוה לשברים, ורק בניסי ניסים ניצל והגיע לחוף מבטחים. ר' אברהם צבי אכן ניצל אך כל מטענו שקע במצולות לבד מתיק תפיליו וטליתו אותם החזיק צמוד ללבבו כל העת. וכך שקע ברגע אחד כל יגיעו ועמלו הרב בחודשים האחרונים במצולות ים ואיתם יחד כל תעודותיו וחפציו, וביום כ"ו אלול ירד אל חופי הונג קונג בעירום ובחוסר כל כשרק בגדו לעורו. שבור ורצוץ התייצב בפני חשובי הקהילה הבבלית המקומית ושפך לפניהם את מר שיחו, כשהוא מציג בפניהם מכתב שהעניק לו רב החובל, ובו צוין האסון שעבר עליו בלב ים, וביקש את עזרתם כי יסייעו בעדו לכל הפחות לשוב אל ביתו.

הנדודים באזרח הרחוק

כחצי שנה שהה בהונג קונג ואסף פרוטה לפרוטה עד שהיה לו כדי כספו לחזור עד כלכותה ההודית דרך מדינת בורמה. אל כלכותה שב בחודש ניסן שנת תרנ"ה, שם פרסם רבי שלמה תווינא ז"ל את סיפורו עלי שבוענו 'מגיד מישרים', וצירף את מכתב רב החובל, ומכתבם של חשובי קהילת בבל שבהונג קונג בו הם מתחננים לנדיבים לעמוד לימינו בסכומים הגונים, וגם רבי שלמה עצמו הוסיף להתחנן בעדו שיסייעוהו ויחלצוהו ממיצר. כחמשה חודשים שהה ר' הירש בכלכותה עד אשר הצליח לצבור מספיק כסף להוצאות הדרך, אז פנה אל עבר העיר בומביי (היום מומביי) ההודית. ביום י"ח מנחם אב תרנ"ה התפרסמה ידיעה בכתב עת 'מגיד מישרים' על כך שר' אברהם צבי עזב את כלכותה לכיוון בומביי.

ויז'ניצער חסיד בבגדדי

כפי שמשתקף מסדר מסעותיו שכוונו אחת אל אחת אל קהילות יוצאי בבל במזרח הרחוק, רכש לו ר' אברהם צבי ידידים ומעריצים בקרב בני הקהילה היהודית יוצאי עיראק שכיוונו אותו ליעדים אלו, ואלו הם שהציעו לו ככל הנראה, להגיע אל הקהילה היהודית המרכזית בעיר הבירה 'בגדד' העיראקית, כדי ללמד תורה וחכמה את ילדי הקהילה הצמאים לדבר ד'. ר' אברהם צבי קיבל את הצעתם ושמח להתפרנס שוב בכבוד והפליג אל עיראק הרחוקה, בבגדד התקבל בהתלהבות בקהילה היהודית, שם לימד תורה את נעריו כשאת שכרו הוא שולח ארצה אל ביתו וצאצאיו, אך לא עבר זמן רב והוא חלה את חוליו האחרון ממנו לא קם. ביום כ' טבת בשנת תרנ"ו/ז נפטר ר' אברהם צבי בארץ נכר בעיר בגדד, ושם הובא ארונו למנוחות בבית החיים המקומי. בעיר בגדד לא היה נהוג לציין שמות על המצבות העשויים חמר, ורשימות בית הקברות נשמרו בבנין הקהילה היהודית בבגדד, עד אשר שלטו בה ידי זדים צורר היהודים סאדאם חוסיין ימש"ו, שחמס והשמיד את כל כתבי יהדות בבל, והרס את בית החיים היהודי. בגדיו וחפציו של ר' אברהם צבי נשלחו ארצה אל משפחתו יחד עם הידיעה על פטירתו. ובכך נגדעה באחת מגילה ארוכה של חיים מלאים מעש לכלל ולפרט, בארץ הקודש וגלויות ישראל בתפוצות, וייזכר לנצח חסדו וטוב לבו.

תולדותיו וזרעו לברכה

אחד מחתניו היה הרה"ח בנש"ק ר' מאיר דוד שוטלאנד זצ"ל מחשובי חסידי קארלין בקרתא דירושלים, אשר נשא את מ' חנה גיטל ע"ה בתו של ר' אברהם צבי שפיגלמן ז"ל. ר' מאיר דוד נולד בפולין למשפחה חשובה ומיוחסת מחסידי שידלאווצי ביאלאבערגיז, הוא עלה לארצנו הק' בגפו לקראת כניסתו לעול תורה ומצוות, התיישב בירושלים ונתגדל בבית הרה"ק מוהרדצ"ש מלעלוב זיע"א שהדריכו להתדבק ברבו הק' מוהר"י מקארלין זיע"א. ידוע היה בחסידותו ושנינותו והיה נאמנם של גדולי וצדיקי ירושלים. על נכדיו נמנה הגה"ח ר' יצחק שוטלאנד זצ"ל מיקירי ירושלים, נודע בבקיאותו הנפלאה במקורות מנהגי ישראל ובכל מקצועות התורה. זכה לדורות ישרים מבורכים, ובין חתניו הוא מו"ז הרה"ח ר' אברהם אורי וויינברגר ז"ל שנלב"ע ביום כ' סיון האי שתא. יהא זכרם ברוך לנצח ותנצב"ה.

תודות להרב יעקב זמיר הי"ו מהמרכז ל'מורשת יהדות בבל'. הרה"ח ר' יעקב סג"ל הי"ו. מר חנן בניהו הי"ו בעל אוסף פרופ' מאיר בניהו. על ההרשאה להשתמש בחומרים ועל העזרה בטוב עין.

More in this printout

View the whole printout