איך הופכים את הזמן לנכס, נרתמים לערבות הדדית ומנצחים את נזקי התזמון? ראשי מיזם 'אפריון' בשיחת חג מקיפה על המודל ההיסטורי שמשנה את הכלכלה החרדית מהיסוד ומעניק לכל אבא שקט נפשי בדרך לחופה וחושפים את המהלכים המפתיעים הבאים שיורידו עוד יותר את יוקר הנישואין.
"נו, תגידו לי אתם, חכמים שכמותכם, איפה הייתם עד עכשיו, אה? מה שוק ההון עכשיו? איך רווחים? מאיפה פתאום הבאתם את זה? איך בדיוק יהודי אמור להרגיש שהוא מחתן ילד אם הוא לא עובר התקף חרדה קל בכל ראש חודש? איפה מסורת אבות?"
ר' זלמן כבר חיתן ארבעה ילדים, קיין עין הרע, הבית שלו ממושכן עד המרזבים, אבל המודעות על "הפטנט" החדש לנישואי ילדים ללא חובות משכו אותו הנה עד לקומה הראשונה שבעזרת נשים, שהיא למעשה הקומה השלישית של בית ויזניץ, למרות מרום גילו.
"אז אתם רוצים לומר לי שכל השנים האלה סבלתי בחינם? אתם רוצים להגיד לי שכל 'המלווה מלכעס' של עזרת נישואין בשיא תוקפו של החורף, לראות את ר' כתריאל שטיין מנצח ביד רמה על שינוע האוטובוסים, את ר' בערל שכטר עומד על הבמה מאחורי רבנו זכותו יגן עלינו, היה רק בשביל שפתאום תופיעו עם אופציה גאונית כזאת?"
"הכסף שלך בונה את הבתים שלהם, והכסף שלהם בונה את הבית שלך. אין שותפות יפה, זכה ומרוממת מזו בעולם."
הרה"ח אברהם אליהו רודיך
"ומה עם ההתרמה המיתולוגית של לעבור דרך המשרד האפלולי של 'עזרת נישואין' שם למטה, אה? אני לא בטוח שאתה יודע מה זה, אבל פעם פעם ווען וועלט איז גיווען וועלט, אחרי שאירסתי את הצדיקל שלי, הייתי צריך לקחת אותו, זה שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של גמרא ושטייגן, ושם היה ר' בערל שכטר זכרונו לברכה יושב ספון, מסביר לצדיקל שלי במאור פנים על הזכות הכבירה להיות חלק מארגון הקודש שייסדו מצוקי ארץ. הילד היה מהנהן בראשו בהתרגשות, וחותם בשמחה על הוראת קבע של תרומה ושותפות במפעל החסד, רק אז הייתי פונה ימינה, ניגש אל אחד מחברי ההנהלה הוותיקים, מאלה שראו כבר דור או שניים וחתונות כפליים, ומקבל בנפש חפצה את ההלוואה המיוחלת שהעמידה אותנו על הרגליים והביאה אותנו לחופה בכבוד.
"ואת כל המפעל המפואר הזה של דמעות, שנור וחובות שרודפים אותך עד הקבר, אתם באים ומחסלים עכשיו? מציגים תכנית שמחתנת ילדים בנחת ובשובה ובלי מלווה מלכה? איפה נרשמים עם השניים שנשארו לי בבית, ולמי אני מגיש חשבונית רטרואקטיבית על הדירות של הארבעה הראשונים?"
"איפה הייתם עד עכשיו?"
התרעומת הצינית הזאת, המתמצתת בשאלה אחת כואבת: "איפה הייתם עד עכשיו?" שנשמעה שוב ושוב בחפ"קים שהוקמו בערי אנ"ש, היא בעצם המחמאה הגדולה ביותר שאפשר להעניק למיזם, וגם התביעה הכואבת ביותר שאפשר להפנות כלפי מי שעתידו לפניו. כי מה שאותו איש הדור פנים ושבע שנים גילה בתוך רגע אחד, אלפי הורים לפניו נאלצו ללמוד בדרך הקשה, אבן על גבי אבן, במשך שנים ארוכות. עד שהגיע 'אפיריון'.
בפרוס חג הסוכות, בימים שבהם מלחשות השפתיים בתפילה זכה בעת נענוע ארבעת המינים, "וּבְנַעֲנוּעִי אוֹתָם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע בְּרָכוֹת מִדַּעַת עֶלְיוֹן לִנְוֵה אַפִּרְיוֹן לִמְכוֹן בֵּית אֱלֹהֵינוּ" – וכעבור חצי שנה בדיוק מעת שפרצה המהפכה הכלכלית האדירה ששטפה את ויזניץ מקצה לקצה, התיישבנו לשיחת חג מיוחדת, מרתקת ומקיפה עם חברי הנהלת מיזם 'אפיריון': ה"ה הרה"ח אברהם אליהו רודיך, הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר, הרה"ח משה זילברשלג, הרה"ח חיים מאיר ניימן, הרה"ח יהודה גוטסמן, הרה"ח מרדכי צין, הרה"ח שמעון ברלוביץ והרה"ח שלום פקשר בשיחה המעמיקה סביב שולחן החג, פותחים חברי ההנהלה את ספונות המהפכה ומתארים את הדרך שעברה ויזניץ מאז שהוכרז על המהפכה הכלכלית התקדימית של ויזניץ ועד היום.
לפני שנכנסים לפרטים של מה ואיך היה, לאן הגענו ומה התכניות העתידיות, רוצים בהנהלה כבר בשלב הזה לתאר את המהפכה במילים לא צפויות. "הבשורה של 'אפיריון' אינה מסתכמת במספרים יבשים או בטבלאות וגרפים, אלא במעבר תודעתי עמוק. ישנו יסוד כלכלי פשוט, אך כזה שהופך מן היסוד את כל הדרך שבה הורגלנו להתבונן על ממון: הנכס היחיד בעולם שנמצא במחסור תמידי, ושאין שום דרך לייצר ממנו עוד – הוא הזמן של האדם.
"תדמיין שני אנשים שצריכים להעביר קורת עץ עבה. הראשון מנסה לבדו והגב שלו נשבר; השני קורא לחברים והיא נישאת בקלות. זהו חשבון מתמטי פשוט."
הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר
"אנחנו יכולים לעבוד שמונה שעות ביום, עשר שעות, ואף יותר. אנחנו יכולים לרכוש מקצוע נחשב, להתמחות ולהגדיל את השכר. אך בסופו של דבר, קיימת תקרה קשיחה לכמות השעות שאנחנו מסוגלים למכור. כאן בדיוק טמון ההבדל היסודי בין 'להרוויח כסף' לבין 'לבנות הון'.
"כשאנחנו עובדים, אנחנו מחליפים את הזמן היקר שלנו בכסף. אבל כשאנחנו צוברים נכסים, אנחנו מאפשרים לכסף שכבר הרווחנו להתחיל לייצר עבורנו כסף נוסף. זהו אולי הכלל המוביל בבניית יציבות: "העבודה האנושית מוגבלת בזמן, אך להון מבוסס אין שום מגבלה. כסף שמושקע בתבונה ממשיך לעבוד גם כשאנחנו ישנים, גם כשאנחנו עם הילדים, וגם כשאנחנו יושבים וספונים בד' אמות של תורה בכולל.
"לכן, אדם המייחל לחתן את ילדיו בכבוד ומבקש לבסס יציבות כלכלית, אינו יכול להסתפק בשאלה המצומצמת: 'כמה אני מרוויח בחודש?'. השאלה המרכזית שלו חייבת להיות: 'כמה מהכסף שאני מרוויח היום הופך לנכס שייצר עבורי רווח בעתיד?'. זוהי חשיבה כלכלית ברמה אחרת לגמרי. בטווח הקצר אנחנו חיים מההכנסה השוטפת, אך בטווח הארוך – ההון שצברנו הוא זה שאמור להתחיל לעבוד בשבילנו.
אך מעבר לתפיסה הכלכלית המודרנית, מדגישים בהנהלת 'אפיריון', מדובר בראש ובראשונה ביישום מובהק של דרך התורה וההלכה, כפי שהתווה לנו מרן פוסק הדור בעל ה'שבט הלוי', הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל, אשר לאור פסקיו ומשנתו אנו צועדים.
בתשובתו ההלכתית המפורסמת (אורח חיים חלק א') מתייחס מרן זצוק"ל באופן ישיר לשאלה האם חיסכון מוקדם לחתונות הילדים נוגד את מידת הביטחון. פוסק הדור קובע נחרצות כי אין בחיסכון כזה שום חיסרון באמונה, אלא אדרבה: "דבר פשוט דמה שהוא בטבע העולם... כזקנה ונישואי בניו... בזה מצוה להכין עוד מועד כדי שלא יצטרך לבריות". מרן בעל ה'שבט הלוי' מבהיר שם את המציאות הכואבת שאותה אנו באים למנוע: "שאם לא יכין עצמו מעט מעט לחתונת בניו... בוודאי דלא יהיה יכול לעמוד בעול הזה בבת אחת".
יסוד זה משתלב להפליא עם מעשהו המפורסם של מרן ה'קהילות יעקב' הסטייפלר זצוק"ל, אשר כשאדם בא לפניו לאחר שאירוס את בתו מבלי שחסך עבורה דבר, נענה ואמר לו בתקיפות: "אם לא חסכת... לא נחשב שעשית השתדלות!".
"זה בדיוק הרעיון המחולל העומד מאחורי 'אפיריון'," מסכמים בהנהלה. "לקחת את חובת ההשתדלות ההלכתית של 'להכין מעט מעט עוד מועד', לחבר אותה לעולם הגמ"ח הקהילתי ולאפיקי השקעה צופי פני עתיד, ולייצר מודל שבו הכסף לא רק עובר מיד ליד כדי לסגור חובות, אלא צומח, משביח ומאפשר לכל אברך לקיים את מצוות ההשתדלות ברווחה וביישוב הדעת.
מהפכה היסטורית
לא בכל שנה, ואפילו לא בכל דור, קם ארגון שמצליח לחולל תמורה היסטורית ולשנות מהיסוד את אורחות החיים בתוככי החסידות. על אצבעות שתי הידיים ניתן לספור את מהפכות העומק שליוו את תולדות ויזניץ ועיצבו את דמותה: הקמת 'ההתאחדות', יסוד ארגון 'צעירי ויזניץ', מפעל 'הכנסת אורחים', הקמת 'האיגוד', וייסוד קופת 'להחזיקם ולהחיותם'. והנה, בשנת תשפ"ו, קם ונהיה המהפך הכלכלי הגדול והמקיף ביותר שחוותה חסידות ויזניץ מעולם מיזם 'אפיריון'.
מתוך הראייה ההיסטורית הזו, הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר מחדד את התפיסה הרחבה ומסמן את 'אפיריון' לא רק כהצלחה נקודתית, אלא ככתובת המרכזית למהפכות הכלכליות בתחום הנישואין שעוד נכונות לקהילה בעתיד:
"חובה להבין," מדגיש יו"ר המיזם, "אפיריון' אינו עוד ארגון הלוואות טכני שנועד לסגור פינה כלכלית כזו או אחרת. בעצם היותו חלוץ של חשיבה יצירתית ושל גיבוש הפתרון המושלם למימון נישואי הילדים בכבוד, 'אפיריון' הופך לנגד עינינו לארגון ערבות הדדית, המבטיח הרחבת הדעת ושקט נפשי אמיתי לדור הזה ולדורות הבאים."
מה היתרון בעצם אם אני הולך ודואג בעצמי לעצמי לחתונות ילדים לבין אם אני חבר בארגון שיש לו משנה סדורה ותכנית ברורה אבל כלולים בזה כל אנ"ש?
על הנייר, הרעיון שיהודי ייקח את גורלו הכלכלי בידיו, יפתח תיק השקעות עצמאי, יחסוך מדי חודש ויכלכל את נישואי ילדיו בכוחות עצמו נשמע מפתה, כמעט הכי מוצלח. אלא שבמבחן המציאות, הדרך האינדיבידואלית התגלתה שוב ושוב כמלכודת שמעטים מאוד מצליחים לחצות אותה בשלום. הפער בין התכנית התיאורטית של האדם הבודד לבין התוצאה בשטח נובע מכשלי עומק מובנים, שהופכים את המאבק הבלעדי בנחשולי הים הכלכלי למשימה כמעט בלתי אפשרית.
הכשל הראשון והנפוץ ביותר הוא כשל המשמעת ומלכודת הנזילות. הסטטיסטיקה בעולם ההשקעות אכזרית: תכנית חיסכון עצמאית של אדם בודד מחזיקה מעמד בממוצע שנים ספורות בלבד. מול פיתויי החיים והדחף לשלוף מזומנים בעת דוחק חולף, המשקיע הבודד נופל פעם אחר פעם. ברגע שמתרחש אירוע בלתי צפוי – טיפול שיניים יקר, שיפוץ דחוף בבית או תקופה של צמצום - היד נשלחת באופן טבעי אל הקופה הנזילה, והכסף שהיה מיועד לחתונות מתאדה לטובת כיבוי שריפות בהווה.
כאן בדיוק מתגלה מעלתה האדירה של ה'נעילה החכמה' במיזם 'אפיריון', המגנה על הכסף בחומה בצורה ומונעת החלטות נמהרות של רגע. המנגנון הזה אינו תיאורטי בלבד; רק לאחרונה הגיע הדבר לרגע מבחן מציאותי ראשון במקרה שדרש עמידות, ואפיריון עמדה בו בהצלחה כבירה. המערכת הוכיחה את עוצמתה, שמרה על הקופה חתומה והבטיחה כי הכסף שנחסך בעמל יישמר בערבות מלאה אך ורק למטרתו המקורית – נישואי הילדים ביישוב הדעת.
לכך מתווספת מלכודת התזמון בשוק ההון. כשאדם פועל לבדו ונדרש למשוך סכום עתק ביום החתונה, הוא חשוף לחלוטין לסיכון העיתוי: אם החתונה מתרחשת בדיוק בשנה של שפל בשווקים, משיכת הכסף בנקודת השפל חותכת את הקרן ומסבה נזק אנוש לכל התיק הכלכלי. בנוסף לזה תמיד ישאר החשש בלב שחל מה יקרה אם המפרנס הראשי נלקח לבית עולמו חלילה, בהיעדר רשת ביטחון קהילתית, הילדים שנשארו בבית נותרים ללא משענת כלכלית וללא גב איתן שיביא אותם לחופה בכבוד.
אבל פה מפציעה המהפכה האמיתית. עוצמת כוח הרבים והערבות ההדדית. מיזם 'אפיריון' אינו מציע עוד כלי פיננסי יבש, אלא מפרק את המכשולים הללו מן היסוד באמצעות החלפת ה"אני" היחידני ב"אנחנו" הקהילתי.
כשקהילה שלמה מתאגדת כגוף אחד, נוצר כוח מיקוח אדיר שאיפשר לייצר מול חברת 'כלל ביטוח' מוצר חדשני שלא היה קיים מעולם בשוק: מסלול השקעה בעל "נעילה חכמה". במנגנון זה הכספים מוגנים מפני שליפת יד נמהרת בזמני דוחק, תוך השגת דמי הניהול המוזלים ביותר ופיקוח אקטוארי והלכתי הדוק של הבד"ץ דקהילתינו הק'. במקביל, מתרחש נטרול מלא של סיכוני השוק באמצעות הגמ"ח. בשונה מהמשקיע הבודד שנאלץ למכור את מניותיו ביום החתונה, במיזם הקהילתי החתונה אינה ממומנת ממכירת נכסים בשוק ההון, אלא מהלוואת גמ"ח מובטחת. הכסף בשוק ההון ממשיך לצבור תשואה ורווחים ונמשך במינון מדוד בלבד לצורך פירעון ההלוואה. כך, גם אם השוק חוטף זעזוע זמני, המערכת סופגת אותו והחיסכון ממשיך להתאושש לאורך זמן. לכך מתווספת רשת ביטחון הדדית מפוארת בדמות "קרן צדקה מבית אפריון". בכוח הקהילה, דמי החברות הפעוטים מייצרים קרן הגנה חסרת תקדים: במקרה אסון חלילה, החובות נמחקים והילדים מקבלים מענק מלא לנישואיהם. האב אינו נלחם לבדו, הוא עטוף במעטפת שמבטיחה שילדיו יגיעו לחופה בכבוד בכל תרחיש.
הצצה לחפ"ק: המפגשים התובנות והאסימון שנפל להמוני אנ"ש
והפיננסים. הוא מכיר את השוק מלפנים ומלאחור, מבין היטב את כל היתרונות והחסרונות, ובכל זאת בא להירשם. כששאלנו אותו מה הביא אותו אלינו, הוא ענה בגלוי: 'יש לי כבר לא מעט כסף מושקע בחוץ, ואני מכיר את עצמי – אני יודע בדיוק כמה קל להתפתות ולמשוך כספים בעת דחק. ה'נעילה החכמה' שיצרתם פה היא היתרון הכי קריטי עבורי, ורק בגללה אני חייב להיות חלק מהמיזם.'
"מקרה מדהים אחר היה עם אברך אמיד, איש נכסים שמחזיק בדירות ובהשקעות מכובדות. כשנציג מקצועי שאל אותו בתמיהה למה אדם במעמדו הכלכלי צריך את המנגנון הזה, הוא ענה בחכמה: 'מחר בבוקר תבוא לי עסקת נדל"ן חדשה וקורצת, ואני אשקיע בה את מיטב נכסיי. ביום החתונה, מאיפה בדיוק תהיה לי נזילות זמינה לחתן את הילדים?!'.
"אבל התובנה העמוקה ביותר ששטפה את המוני אנ"ש הייתה ברגע שזיהו שאנחנו לא באים 'למכור' למישהו משהו. ישבנו עם אברכים, פתחנו גרף פשוט והראינו להם במספרים מדויקים: הוצאות נישואי הילדים בבית יהודי מגיעות במצטבר להרבה מעל מיליון שקלים. שמנו להם את האמת על השולחן: 'אם אתם רוצים לחסוך מאות אלפי שקלים מהסכום האדיר הזה – עדיף שתתחילו לשים מעט-מעט כבר עכשיו. ואם אתם בוחרים שלא? גם בסדר, לא קרה כלום.'
"ברגע שהסרנו את הלחץ והראנו את הנתונים היבשים, הדרך מפה לתובנה ולחתימה הייתה קצרה מתמיד. הציבור פשוט תפס שחיסכון לחתונות הוא לא חובה מרחפת ולא סעיף מותרות – הוא חלק בלתי נפרד מהוצאות הבסיס החודשיות של הבית, בדיוק כמו ארנונה, חשמל ומים."
המתרחש בשטח, בחפ"קים הסוערים שהפכו למרכז העצבים של המיזם אליו נהרו אלפי אנ"ש, מתארים עסקני החפ"ק ר' יהודה בראון, ר' אשר הרצוג, ר' ארי סבו ר' שמעון נחמן פקשר ר' יוסי כץ והמזכיר ר' ארי גייגר, מגובה העיניים שפגשו את המוני אנ"ש: "המראות והקולות בחפ"ק היו לא פחות מחוויה מכוננת".
"והייתה עוד נקודת מפנה דרמטית ביותר בשיחות בחפ"ק," מוסיפים הנציגים. "הרבה הורים הגיעו מתוך הרגל מנטלי ישן וחשבו מראש שמדובר בעוד תרומה או בהוצאה שהולכת לאיבוד. ברגע שהדגשנו בפניהם את העובדה הקריטית שהכסף שמופקד בגמ"ח הוא פיקדון בלבד, שנשמר עבורם ומוחזר אליהם במלואו בעת נישואי הילד הצעיר ראית אנחת רווחה. כששני הדברים האלה התחברו, הידיעה שזו ערבות קהילתית מנצחת לצד ההבנה שהכסף הוא פיקדון שחוזר עד השקל האחרון, הציבור פשוט הבין שיש כאן בשורה של ממש."
עם המבט לעתיד
הסערה הראשונית של ההרשמה כבר מאחורינו, המוני אנ"ש כבר חיברו את עתיד צאצאיהם למיזם, ושני שלבי ההצטרפות הגיעו לסיומם המוצלח. כעת, כשהמנגנון האדיר מסיים את פרק ההקמה ונכנס למסלול של שגרה, עולה השאלה המתבקשת: איך ממשיכים מכאן הלאה? מה קורה ביום-יום כשהעסק מתחיל לנוע בתוככי הקהילה?
הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר: "ברוך ה', הציבור נרתם בהמוניו, האמון של אנ"ש שבר כל שיא, והמנוע האדיר של 'אפיריון' מתחיל לנוע כעת במלוא התנופה, מכאן ואילך, המשרד עובר למתכונת של עבודה שוטפת ויעניק שירות רציף, זמין ומסור מדי יום ביומו לכל הפונים. לצורך כך, חנכנו את המשרד החדש והמרווח ברחוב שדרות ויזניץ 6, שנבנה והוכשר במיוחד כדי לקבל את הציבור בהרחבת הדעת ולתת מענה אישי ושוטף לכל צורך.
"במקביל להתאקלמות במשכן החדש, מוקד השירות הטלפוני שלנו עובר בימים אלו לשדרוג טכנולוגי משמעותי ויפעל במערכת ניתוב אוטומטית ומשוכללת. שתעניק מענה מהיר וממוקד לכל התחומים לפי שלוחות ייעודיות, כדי שאף פנייה של חבר לא תישאר ללא מענה.
"יחד עם זאת," מבקש יו"ר המיזם להעמיד הבהרה מרכזית וחשובה על דיוקה: "חובה להבין את גבולות הגזרה. אנחנו מנהלים יחד את המנגנון הקהילתי האדיר הזה ומעניקים שירות התנדבותי לחלוטין – בניגוד לכל סוכנות ביטוח מסחרית הפועלת למטרות רווח. אך יחד עם זאת, איננו מנהלים את שוק ההון, איננו הבעלים על השוק, ואיננו מחויבים או ערבים להביא תשואה כזו או אחרת. האחריות על תיק ההשקעות היא של החבר עצמו ולא של המשרד.
"לגבי אברכים צעירים שנכנסים מעתה למעגל המשפחה," ממשיך ר' יצחק אייזיק, "נקבעה תחנת הצטרפות שנתית מסודרת: אחת לשנה יצטרפו אברכים שחובקים ילד ראשון עד גיל שנה בסייעתא דשמיא. השנה, התחנה הזו הולכת לקרות בחודש חשוון הבעל"ט. כמו כן, עבור אברכים ואנשי שלומנו המחזיקים באזרחות חו"ל, יעמוד מערך ייעוץ ממוקד שיעניק הכוונה פרטנית ומותאמת למעוניינים."
אך הפעילות של 'אפיריון' אינה נעצרת רק בניהול קופת הגמ"ח והחיסכון, ויו"ר המיזם ר' יצחק אייזיק פורס את הצעד הבא במהפכה הצרכנית: "החזון שלנו רחב הרבה יותר," הוא מסביר. "המשרד ימשיך לפעול ללא הפסקה לפיתוח מיזמים שונים לשימוש מושכל והתנהלות כלכלית נבונה בתקופת החתונה. אנחנו שוקדים כבר עכשיו על מהלכים מעשיים ליצירת כוח קנייה קהילתי מאוחד, הוזלות משמעותיות מול ספקים, והסדרים מיוחדים בכל מעגלי הנישואין. פרטים מלאים על המיזמים החדשים הללו יפורסמו במהלך השנה בעזרת ה', מתוך מטרה אחת: להוריד את יוקר הנישואין ולהביא את כלל אנ"ש לשמחת צאצאיהם מתוך שקט, כבוד ורווחה אמתית."
מסורת אבות עם חוכמה כלכלית השילוב בין גמ"ח להשקעה
היסודות האיתנים הללו של ערבות הדדית לא נולדו בחלל הריק, אלא צמחו מתוך מורשת מפוארת של עסקנות חסד ומסירות אינסופית למפעל החסד הוותיק ביותר שקיים בויזניץ - עזרת נישואין. אין חסיד אחד בויזניץ שלא מכיר את הרב אברהם אליהו רודיך, שינק את מידת החסד מאביו העסקן הבלתי נשכח, הרב החסיד לייבצ'ה רודיך ז"ל שנמנה בין המייסדים והמנהלים הנודעים של מפעל החסד הוותיק "עזרת נישואין" ממנו פרח וצמח תכנית אפיריון.
"אבי זכרונו לברכה" אומר לנו הרב אברהם אליהו, היה נושם כל בוקר את עזרת נישואין, מבוקר ועד ערב איפה שהוא יכול לעשות פעלים להרבות את כספי הגמ"ח – היה עושה זאת. זכורני שהיה קם בבקרים, בודק טלפוני בבנק אם יש תכנית מסוימת חסרת סיכון שמניבה אחוז ריבית מסוימת היה שם שם כל שקל מיותר שהיה לו.
"תחשבו על זה רגע: מהי בעצם דרגת החסד הגבוהה ביותר שיהודי יכול לזכות בה? הגמרא כבר מבהירה: גמילות חסדים.
"כשמתבוננים לעומק בהפקדה החודשית לקופת הגמ"ח, מבינים שלא מדובר סתם בהוראת קבע יבשה או בטופס בירוקרטי. תארו לעצמכם שניתנה לכם הזכות להקים גמ"ח פרטי משל עצמכם. בכל חודש, הכסף שאתם מניחים בקופה אינו עומד כאבן שאין לה הופכים; הוא יוצא מיד לדרך ומחתן את ילדיו של החבר שיושב לצידכם בבית המדרש, או את בתו של האברך מהספסל האחורי. מחר, הכסף של אותם חברים בדיוק הוא זה שישיא את הילדים שלכם בכבוד. מעבר למנגנון הכלכלי, נוצר כאן מעגל קודש של ערבות טהורה: הכסף שלך בונה את הבתים שלהם, והכסף שלהם בונה את הבית שלך. אין שותפות יפה, זכה ומרוממת מזו בעולם.
"אם יש מסר אחד שבוער בעצמותיי ויוצא לי ישר מהדם, זה המסר הזה: תפסיקו להתפלסף ותתחילו לפעול!" מתלהט הרב מרדכי צין, מחברי הנהלת 'אפיריון'. "אברך צעיר חייב להבין יסוד פשוט: הכסף הזה יצא ממך בסוף. נקודה. השאלה היחידה היא לא אם תשלם, אלא איך תשלם – בנחת ובכבוד, או בדמעות ובחובות חונקים.
"אנחנו שומעים אברכים שאומרים: 'קשה לי, קשה לי עכשיו להפריש סכום חודשי'. אני אומר לכם בפה מלא: מה שאתם קוראים לו 'קשה' היום, הוא כסף קטן, פירורים ממש, לעומת נחשול החובות והתקפי החרדה שיפגשו אתכם בעוד כמה שנים אם תטמנו את הראש בחול. כשמתחילים מוקדם, הסכומים נמוכים בפער עצום, הפריסה ארוכה, והכול זורם ברווחה וביישוב הדעת.
"כשאב מפריש מדי חודש סכום קבוע לכבוד חתונת ילדיו הרכים, זו אינה רק פעולה כלכלית מושכלת – זוהי הצהרת אמונה יוקדת."
הר"ר חיים מאיר ניימן
"אני לא מדבר באוויר. לא מזמן פגשתי אברך בן גילי, אבא לשבעה ילדים שהגדול שבהם כבר בן 16. והוא עומד מולי ומתחיל לפלפל: 'תגיד, השקעה באפיריון זה כן כדאי? לא כדאי? למה יש נעילה חכמה? אולי עדיף קרן השתלמות?'. עשיתי לו 'פשט' קצר ושאלתי אותו שאלה אחת פשוטה: 'ידידי, לפני שנסתבך בפלפולים – כמה כסף כבר שמת בצד עד היום לנישואי שבעת הילדים שלך?'. והוא עונה לי בלי להסמיק: 'בינתיים עוד כלום, אבל יש לי עוד שנתיים עד החתונה הראשונה, אז אני בודק אם אפיריון כדאי...'.
"הבטתי בו ואמרתי לו מקיר ליבי: 'אתה לא מתבייש?! הילד שלך כמעט בחור ישיבה גדולה, לא חסכת עבורו שקל אחד לרפואה, ואתה עומד ומתווכח איתי על שברירי אחוזים של דמי ניהול?! במקום לעשות חשבונות סרק – רוץ עכשיו, ברגע זה, ותעשה הוראת קבע!'.
"הציבור חייב להתעורר," מסכם ר' מרדכי בלהט. "אל תחכו ליום שבו הילד יתארס כדי להיזכר שצריך כסף. החובה היא עכשיו, והשקט של המחר נמצא בדיוק בהחלטה של היום.
הכנת הכלי מראש: חיסכון כהצהרת אמונה יוקדת
הרב חיים מאיר ניימן, מחברי הנהלת 'אפיריון', מציג פן נוסף של המיזם, כזה שנוגע בלב לבה של האמונה הפשוטה וחובת ההשתדלות. "בחסידות מקובל להתבונן לא רק במספרים ובחישובים יבשים, אלא בפנימיות הרוחנית של כל צעד," פותח ר' חיים מאיר. "בסיפורי הקודש של צדיקים ורועי החסידות, אנחנו מוצאים לא פעם הנהגות מפליאות. יהודים שזקוקים היו לישועה ובאו לבקש ברכה לזרע של קמא, והצדיקים הורו להם ללכת מיד לחנות, לקנות מיטת תינוק ובגדי עוללים - עוד בטרם נפקדו. לכאורה, זו הנהגה שנראית תמוהה בעיניים גשמיות, אך בפנימיותה היא ביטוי של אמונה זכה ושלמה: האדם מכין את הכלי מתוך ביטחון מוחלט שהקדוש ברוך הוא ישפיע עליו את הברכה.
"כך בדיוק צריך להסתכל על החיסכון וההפקדה ב'אפיריון," ממשיך ר' חיים מאיר. "כשאב מפריש מדי חודש בחודשו סכום קבוע לכבוד חתונת ילדיו הרכים, זוהי אינה רק פעולה כלכלית מושכלת, זוהי הצהרת אמונה יוקדת. האבא אומר לקדוש ברוך הוא: 'ריבונו של עולם, אני מאמין באמונה שלמה שאתה תביא את צאצאיי לפרקם, ואני מכין מראש את הכלי כדי להביא אותם לחופה מתוך הרחבת הדעת ולא מתוך חובות וצער'.
הרב יהודה גוטסמן, מחברי הנהלת 'אפיריון', משלים את הרעיון ומעניק עוד נופך חסידי: "הדבר מביא אותנו לווארט המתוק והמפורסם של סנגורן של ישראל, הרה"ק מבארדיטשוב זצוק"ל, על הברכה 'מלך מוחל וסולח': הדבר דומה לילד קטן שלוקח מגדנות ומברך עליהם בקול רם ובכוונה עצומה, ולאביו כבר אין ברירה אלא לתת לו את המאכל כדי שברכתו של הילד לא תהיה ברכה לבטלה... כך בדיוק כביכול מול אבינו שבשמיים – כשאבא עושה פעולה מוחשית של הכנת הכלים, ומברך על העתיד מתוך אמונה פשוטה וזכה, הוא מעורר רחמי שמיים, והקדוש ברוך הוא משפיע עליו שפע, ברכה והצלחה להביא את כל צאצאיו לחופה ברווחה, בשמחה ובכבוד."
מאיחוד כוחות ועד לבשורה המנצחת: הסיפור שלא סופר מאחורי "תכנית הקהילות"
זכתה ויזניץ להיות ה'נחשון' הפורץ בראש המחנה, ראשונה לכלל החסידויות לצאת עם תכנית מוגמרת, מדויקת ותפורה למידותיו של כלל הציבור, במטרה להוריד פעם אחת ולתמיד את עול נישואי הילדים.
אבל הדרך לרגע ההיסטורי הזה לא הייתה סוגה בשושנים. "שנתיים תמימות שהרעיון הזה מתבשל, עולה ויורד, נתקע ומתקדם, ושוב נעצר בנפתולי הייעוץ המשפטי ושוב פורץ דרך, היו גם רגעים שהיה נדמה שצריך לגנוז את הרעיון לנצח" משחזר הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר, יו"ר מיזם 'אפיריון'. "אבל בכוחות משותפים ובנחישות, יחד עם שותפינו לדרך מחסידויות בעלזא וסערט ויזניץ, זכינו לבסוף לברך על המוגמר."
כשמבקשים ממנו לתאר את שיתוף הפעולה חוצה החסידויות, בוחר ר' יצחק אייזיק במשל: "תדמיין שני אנשים שצריכים להעביר קורת עץ עבה וכבדה ממקום למקום. הראשון מנסה לבדו, הוא גורר אותה על הרצפה, סנטימטר אחר סנטימטר, כשהגב שלו נשבר הרבה לפני שהוא מגיע ליעד. השני קורא לעשרה חברים, וכל אחד מניח כתף ויד לאורך הקורה. פתאום, אותה קורה בדיוק, באותו משקל עצמו, נישאת בקלות ובנחת. זה איננו נס – זהו חשבון מתמטי פשוט. אנחנו לא הרמנו כאן משא שלא ניתן להרמה, פשוט גילינו שכאשר משלבים ידיים, אין אתגר שלא יוכלו לו."
"אני זוכר היטב את הפגישה הראשונה, מיד לאחר שחתמנו על ההסכם מול חברת 'כלל ביטוח' המהווה את הצלע השנייה של התכנית בכל הקשור להשקעות בשוק ההון. מטבע הדברים, עמדו באוויר תהיות וחששות לא מעטים: איך מנגישים רעיון כה חדשני לציבור? איך מסבירים תפיסה כלכלית פורצת דרך שכזו?
"החשש התגבר עוד יותר כשרק יצאנו לדרך, ופתאום החלו לצץ בשטח מיזמים נוספים עם שינויים כאלה ואחרים. עקבנו בדאגה ושאלנו את עצמנו: לאן יפנו הקהילות האחרות? האם הן יתפזרו בין הצעות שונות, או שיבחרו להצטרף למה שקרוי 'מיזם הקהילות'?
"אבל מבחן המציאות הוכיח את עצמו בצורה החד- משמעית ביותר. רוב-רובן של הקהילות יצאו לבדוק, לחקור ולדרוש לעומק את כל האפשרויות בשוק, ולאחר בירור יסודי הגיעו כולן לאותה מסקנה ברורה וחתמו עם חברת 'כלל' במסגרת 'מיזם הקהילות'. רק לאחרונה חתמו עוד ארבע- חמש קהילות נוספות, וזו ההוכחה הניצחת והגדולה ביותר לכך שמדובר בתכנית המנצחת. הציבור היה צמא לזה, והוא היה בשל לחלוטין למהלך היסטורי שישנה את פני הכלכלה החרדית בעשרות השנים הבאות."
"החכם עיניו בראשו, והוא אוגר משאבים בימי השפע כדי להגיע מוכן לימי הדרישה. מנקודת מבט כלכלית מקצועית, הוצאות נישואי הילדים אינן אירוע פתאומי או משבר בלתי צפוי שנחת משום מקום. זוהי התחייבות ידועה מראש"
הר"ר שמואל יהודה גוטסמן
ר' יהודה מוסיף: "חז"ל כבר הורו לנו במסכת בבא מציעא: 'לעולם ישליש אדם את מעותיו'. זוהי אינה רק עצת ניהול סיכונים עתיקה, אלא אבן יסוד בתכנון פיננסי ארוך טווח. שלמה המלך, במאמרו הידוע 'לך אל הנמלה עצל... תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה', זיקק את התובנה הפשוטה: החכם עיניו בראשו, והוא אוגר משאבים בימי השפע כדי להגיע מוכן לימי הדרישה. מנקודת מבט כלכלית מקצועית, הוצאות נישואי הילדים אינן אירוע פתאומי או משבר בלתי צפוי שנחת משום מקום. זוהי התחייבות ידועה מראש בעלת ודאות כמעט מוחלטת. להגיע אל יום החתונה ללא היערכות מוקדמת, ולהסתמך ברגע האחרון על גלגולי חובות, הלוואות חונקות או כספי צדקה ומתנת בשר ודם – זוהי שגיאה תכנונית שניתן למנוע מראש.
"זהו בדיוק הרעיון שעומד מאחורי ההשתדלות הראויה וראיית הנולד," מסכם ר' מרדכי. "כשמשלבים חיסכון עקבי עם אפיקי השקעה מבוקרים בשוק ההון לאורך אופק זמן של עשרות שנים, מייצרים מנגנון שבו הזמן והתשואה המצטברת עובדים עבור המשפחה. הוצאות הנישואין ממילא יבואו בעזרת ה' – למה שהכול לא יהיה מוכן ומזומן מראש? במקום להגיע אל החופה בלחץ ונשימה עצורה, 'אפיריון' מאפשרת לכל הורה לעשות את ההשתדלות הנכונה, לשתול את הזרעים עוד כשהילדים קטנים, וליהנות מצל מרווח, מכובד ורגוע ביום שמחתם."
חלון ההזדמנויות של הצעירים וסוד ה-85 שקלים
הרב שלום פקשר, חבר הנהלת 'אפיריון' והצעיר שבהם, פונה בלהט ובגובה העיניים דווקא אל האברכים הצעירים שזה עתה צועדים את צעדיהם הראשונים בבניית הבית:
"אמנם החיים עדיין לפניכם, והחתונה של הילד נראית לכם כרגע כמו חיזיון רחוק מעבר לאופק," הוא אומר בדברים הנכנסים ישר אל הלב.
"אבל דווקא משום שאתם בתחילת הדרך, חלון ההזדמנויות שלכם הוא נכס אדיר שאין לו תחליף. הסכומים שאתם נדרשים להפריש כעת נמוכים בפער עצום, בצורה אקספוננציאלית ממש, לעומת מה שיידרש מכם בעוד שנים ספורות. ככל שינקפו השנים, הסכומים הנדרשים יתפחו ויזנקו. צאו לרחוב ותשאלו את האברכים המבוגרים מכם, אלו שמחתנים כעת ונאנחים תחת עול החובות: הם מצידם מוכנים היו לשלם כל הון שבעולם אם רק הייתה ניתנת להם הזדמנות כזאת לפני עשור או שניים. הם מכים על חטא שלא היה מי שיעמיד אותם על כך בזמן. זו ההזדמנות שלכם, ואסור לכם לפספס אותה.
"גם סכום ההשתתפות החודשי בקופת הגמ"ח נבנה במחשבה עמוקה," מסביר ר' שלום, "ככל ואתם בתחילת החיים הסכום הוא ממש נמוך וזעיר ברמה המשפחתית, כזה שאינו מכביד על התקציב השוטף של בית בתחילת דרכו.
אך מעל לכל, מציב ר' שלום את קו התחום הברור שמהווה את הלב הפועם של המיזם: "חובה להבין ולהפנים כי לא תהיה שום אפשרות להצטרף לגמ"ח במועד מאוחר יותר! מנגנון ההצטרפות פתוח אך ורק בשנה הראשונה מלידת הילד הראשון. אברך שלא ינצל את חלון ההזדמנויות היחיד הזה בראשית הדרך, פשוט ימצא את עצמו בחוץ ללא יכולת להצטרף בעתיד, ויצטרך להתמודד לבדו בים החובות ביום פקודה. זו השעה שלכם לפעול."
הרב שמעון ברלוביץ, מחברי הנהלת 'אפיריון', מבקש להעמיד דברים על דיוקם ולפרק את אחד הסעיפים החשובים והמרכזיים ביותר במיזם – דמי החברות החודשיים בסך 85 שקלים:
"כשאנשים מביטים על 85 השקלים הללו, יש מי שרואה בהם סתם עוד סעיף הוצאה חודשי," פותח ר' שמעון. "אבל האמת היא שהסכום הפעוט הזה הוא המנוע שמניע את המהפכה כולה. חלק קטן ממנו מוקדש להחזקת המשרד ולניהול השוטף כדי להעניק שירות רציף ומקצועי לכל חבר, אך חלקו הארי מיועד למטרה נעלה בהרבה: דמי השתפות בקרן הצדקה למקרי אסון, שלא ישמע שוד ושבר בגבולנו. מדובר בכיסוי מציל חיים במובן הכלכלי, ולצערנו הרב, כבר היו שתי משפחות בקהילה שנזקקו לכך וקיבלו מעטפת מלאה שהבטיחה את נישואי הילדים בכבוד.
"וכאן חשוב לי להדגיש בצורה ברורה," מדגיש ר' שמעון. "יש מי שחשב בטעות שאם הוא הצטרף למסלול שוק ההון, הוא 'איבד' את הערבות הזאת כי יש בעצם כסף בשוק ההון אז למה צריך את "פונקציית הערבים"?. והתשובה היא: להפך! הוא זכה מכל העולמות, כי הוא נהג בחכמה. ילדיו, חס ושלום אם יקרה משהו, שלא יקרה, לא יצטרכו להתפרנס מן הצדקה, לחזר על הפתחים או להרגיש נזקקים, אלא יינשאו בכבוד מרומם. מי לא רוצה להשאיר ירושה מכובדת ומשענת איתנה לילדיו? אם כבר קרה אסון חלילה, הילדים ידעו לפחות שאביהם דאג להם מראש ולא השאיר אותם מול שוקת שבורה.
"וכשמסתכלים על המספרים בעיניים יבשות ועושים חישוב פשוט," מסכם ר' שמעון, "מגלים ש-85 השקלים הללו הם הסכום הזול ביותר, בפער עצום וחסר תקדים, מכל דמי חברות בכל גמ"ח או קרן אחרת הקיימת כיום. זוהי תמורה אדירה במחיר זעיר המעניקה שקט נפשי וביטחון מוחלט לכל בית."
מי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו!
לשמחה יהודית טהורה בנישואי צאצאיך ללא דאגות ממון ועגמת נפש לשנים, בס"ד