Skip to content
קשר איתן - וויז'ניץ

רשות לחתן תורה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

אסופת זכרונות ערגה וכיסופין מצדיקי קמאי, מסכת הקשרים הטמירה בין רבוה"ק וצדיקי בית ביאלא וגילויים מרתקים מכבשונה של תורה ודרכי קנין ההלכה, בשיחת חג מרוממת ועתירת שגב, מפי הגאון הגדול המפורסם רבי שמחה בן-ציון אייזיק רבינוביץ שליט"א רב ומורה צדק של קהילת 'משכנות יעקב' בשכונת רמת שלמה בירושלים, ומחבר סדרת הספרים הנודעת לשם ולתהילה 'פסקי תשובות'.

"זאת היתה מגמתו של כ"ק רבנו זי"ע, שמכותלי כולל ויזניץ ייצא חיבור כמו 'פסקי תשובות'"

פינחס אלימלך פולק

אוצר הספרים היהודי בדורנו, אי אפשר לו ללא סדרת הספרים המפורסמת 'פסקי תשובות'. פשוטי-עם לצד ענקי הוראה והלכה, משתעשעים עם היצירה המופלאה שהיתה לאבן יסוד בכל בית. כשולחן הערוך ומוכן בהוראת ההלכה הצרופה מתוך ספרי השו"ת של גדולי הפוסקים בשפה ברורה ובנעימה.

החתום על יצירה מופלאה זו, הוא הגה"צ המפורסם רבי שמחה רבנוביץ שליט"א, ממשפחת אדמו"רי בית ביאלא פשיסחא וממקורבי חצר קדשנו. כאן גם זכה לקנות תורה ודעת בשנות צעירותו בהיכל הכולל להוראה בעיה"ק ירושלים ת"ו, וכיום להרביץ תורה והוראה לרבים מתלמידי ממלכת התורה השותים בצמא את דבריו ואת תורתו.

אבותי ואבות אבותי מכירים היו בשגב גדולת צדיקי בית ויזניץ, עוד מימי קדם, זכינו לחלות את פני הרב שליט"א, שניאות להקדיש לנו דברים לכבוד החג ולכבוד עדת קהל חסידי ויזניץ הרוממה, המבקשים לדעת את דרכי קנין התורה והחסידות הבאים כאחד, ואת הדרך העולה בית א-ל למעלות גבוהות ורמות בקנין התורה.

לא קלה כלל ועיקר היתה הדרך עד שזכינו לשיחה זו. על דלתו של הרב שליט"א מתדפקים צורבים ושואלים מכל קצוות תבל, סדר יומו עמוס עד לעייפה בהרבצת תורה והוראה. אולם משידענו ערכה הרם של שיחה זו, התעקשנו ופנינו שוב ושוב, עד שזכינו לשעה זו של קורת רוח, אותה אנו מבקשים להשתדל ולהעביר ביריעה זו, שבין שורותיה מבצבצים והולכים יתדות ויסודות עוצם ורוח, גדלות המוחין ורוממות הדעת.

ענף עץ אבות

הגאון שליט"א פותח בדבריו בהתרגשות גלויה ובלתי מוסתרת, בשמעו כי דבריו יהיו נתונים לעדת חסידי ויזניץ.

"הנני קשור בעבותות לחצר הקודש ויזניץ" - מתחיל הגה"צ במתק שיחו. "אבותי ואבות אבותי מכירים היו בשגב גדולת צדיקי בית ויזניץ, עוד מימי קדם, מסכת קשרים שעברה מדור לדור בהערכה וקשר אמיץ מאז ועד היום".

מתי התחיל הקשר הראשון הידוע לכם לחצרות קדשנו?

אפתח בראשונה בזקנתי אם אמי מרת גאליצקי ע"ה, שתמיד החשיבה זאת שהיה לה הזכות בילדותה להיכנס אצל ה'ויזניצער רבי', מרן ה'אהבת ישראל' זי"ע, ולהתברך מפיו. זקנתי, היתה זקנה מופלגת ונפטרה בשנת תשנ"ח כבת מאה, תדיר התהדרה באוזנינו בזכייתה הגדולה בימי עלומה לראות את פני מלך ישראל רבה"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע. כאשר באחת מן הפעמים אשר נכנס אביה הרב חיים מנחם זאב גרוס ע"ה – אשר מקום מגוריו היה בגרויסוורדיין רבתי – אל הקודש, הצטרפה אף היא וזכתה להתברך מפיו הק'.

אף זקה"ק מצד אבי, הרה"ק ה'חלקת יהושע' מביאלא זי"ע, היה תמיד מזכיר את זכייתו לראות את פני הקודש של רבנו ה'אהבת ישראל'. לא היה זה בגרויסוורדיין שכן זקני לא היה באונגארין, מקום מושבו היה בביאלא ובשעדליץ שבפולין והשיירות לא היו באותם ימים מצויים לעבור ממדינה למדינה. היה זה כשה'אהבת ישראל' בא ללודז' להשתתף בשמחת נישואי נכדו הרה"צ ר' חיים מנחם [מענדיל] דוד הורוויץ הרב 'הצעיר' מדז'יקוב הי"ד [בן הרה"ק רבי אלתר יחזקאל אליהו חתן הס"ק], עם הכלה בת דודו הרה"ק רבי עמנואל וועלטפרייד זצ"ל, שהיה נקרא בפולין הרבי מפאבעניץ לודז' חתן ה'עטרת ישועה' מדזיקוב זי"ע ונצר לבית פשעדבורז.

הרבי מפאבעניץ נישא בזיוו"ש לזקנתי מרת חוה ע"ה, אמו של זקה"ק מביאלא, שהתאלמנה בצעירותה. זקה"ק ה'חלקת יהושע' בא אף הוא ללודז' להשתתף בשמחת נישואי גיסו חורגו, ושם פגש את הס"ק זי"ע שהיה סב החתן. זקה"ק כבר ניהל עדת צאן מרעיתו בביאלא ובשעדליץ, הס"ק קרבו וחיבבו מאוד והשתעשע עמו רבות, והיה זקה"ק מפליא את הזכות הכבירה.

דער שבת יוד

הגאון שליט"א ממשיך לטוות בלשון זהב את מעשה עבות האבות, הקשר הטמיר בין אבותיו הקדושים לרבוה"ק:

הקשר המשיך ואף התעבה כעבור שנים ביושבו כאן בארצנו הקדושה, עם רבנו הק' ה'אמרי חיים' זי"ע. מנהג זקה"ק ה'חלקת יהושע' היה לערוך "מי שברך" בימים הנוראים לצדיקי הדור, ולא היה מזכיר כי אם ארבעה גדולים מאותו הדור, רבה"ק ה'אמרי חיים', הרה"ק ה'בית ישראל' מגור, הרה"ק מסאטמאר וידידו ורעו הרה"ק ר' מרדכי מזוויעהל, זי"ע. זקני מאוד החשיב את האמ"ח והיה בידידות מופלגת אתו, נפגש אתו לעתים תכופות ונדברו יראי ד' איש אל רעהו.

הוא היה קורא אותו תדיר 'דער שבת יוד'. זכורני שפעם כשהזכירו לפניו את שם האמ"ח לרפואה, עצר את כל הקהל אחר התפילה ואמר: הבה ונעתיר בפרק תהלים מיוחד לרפואת ה'שבת יוד'! ואיזה פרק נאמר? הוי אומר "מזמור שיר ליום השבת!" הקהל כולו נעמד להתפלל בכוונה והתעוררות עצומה את פרק מזמור שיר ליום השבת, ויהי המקום לחרדת אלוקים.

מהיכן ה'שוטרי הזה?

פעם היה, שהבנים והגבאים של רבנו ה'אמרי חיים' ניסו לשדלו שיפסיק מלעשן, כי כידוע היתה לו לרבנו האמ"ח עבודה טמירה בעישון, אך הרופאים רצו למנוע זאת ממנו, כי לדבריהם היתה בזה סכנה לבריאות גופו הטהור. היות שלא עלתה בידי בני רבנו והמשמשים לשכנעו, ניסה בנו רבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע להשפיע בענין זה ע"י זקיה"ק מביאלא. רבנו ה'ישועות משה' פנה אל זקה"ק וביקש ממנו: "עשו נא לנו טובה, כשהנכם נכנסים לבקר את אבי, בקשו נא שיפסוק מלעשן, כי הרופאים אומרים שמסוכן הוא לבריאות". ואכן נכנס זקני אל האמ"ח, ואף ה'ישועות משה' ישב שם בשולחן, וזקה"ק דיבר עם ה'אמרי חיים' שיחת תלמידי חכמים בנושאים שונים. באמצע השיחה הרגיש זקני כי באה שעת הכושר, כשאמר האמ"ח שהינו זקוק להיות בריא, פנה אליו זקני ואמר שאם הינו מעשן והרופאים מונעים זאת, אזי צריך לשמוע בקולם ולהפסיק לעשן. אך רבנו ה'אמרי חיים', שהיה חכימא דיהודאי, הבין את אשר לפניו, וקלט שהשתמשו בזקני להעביר לו מסר זה, פנה ואמר לזקני בהראותו על בני המשפחה והמשמשים שנכחו שם: "הנך רואה את אלו? מוקף הנני בשוטרים. והוא – הראה רבנו האמ"ח על בנו רבה"ק ה'ישועות משה' – הוא ראש השוטרים!"

ענהו זקני בצחות: "יא יא, אבער ווי נעמט מען אזא שוטר, אה!" ולא הסתיר התפעלותו מגדלותו של רבנו ה'ישועות משה'.

ותיו עיניך רואות

עוד אספר נא, מה שהיה בין זקני לרבנו ה'ישועות משה' זי"ע, שכשהיה דר בתל אביב, כידוע היה הולך ברחוב בעיניים עצומות, עם מלווה שליווהו.

מרן אדמו"ר שליט"א ולהבחל"ח אחותו הבכירה הרבנית מסקווירא בילדותם ליווהו והתוו את דרכו - כך מספר תמיד מרן שליט"א.

אכן את זאת לא ידעתי, אך זה היה ידוע שרבנו עצמו נהג בקדושה יתירה ומופלגת, ולא הביט. ליוו אותו, אך הוא עצם עיניו מראות, והיה זה לשם דבר. זקה"ק גם הוא התגורר בתל אביב באותם ימים, ולא אחת קרה שנפגשו בדרכם כל אחד למחוז חפצו הוא. זקה"ק היה דורש בשלומו וה'ישועות משה' היה מיד פוקח עיניו, כי לא ראה לפני כן שזקה"ק עובר למולו. דבר מופלא היה, שלאחר שרבנו ה'ישועות משה' השיב לו בכבוד הראוי, לא הוריד עיניו מזקה"ק, ויצא מגדרו ועקב אחריו עד שכבר לא ראהו, ואז שב לעצום עיניו.

רבנו ה'ישועות משה' העריך את זקה"ק, זאת שמעתי בעצמי מפ"ק בשעה שבא לניחום אבלים אצל אבי ודודי, שאמר על זקה"ק שהיה "א מאשין פון עבודת ד', ועורר לתשובה ליבות בני ישראל". רבנו עצמו, בת"א היה נפגש רבות עם זקה"ק ונדברו ביניהם, החזיקו בקשרי ידידות והערכה, כמים הפנים לפנים.

מויזניץ תצא תורת

זכיתם לקנות תורה והלכה בויזניץ, תחת אדרת מרן רבנו ה'ישועות משה' זי"ע.

תשובות' שהתקבלה באהבה בכל שדרות הציבור, היתה בכולל ויזניץ.

חסידים לערנען יא!

זכיתי ב"ה להתחמם באור התורה הבהיר הזורח בהיכלה של ויזניץ. זה לי עשרים שנה שזכיתי לשבת ביני עמודי דכולל ויזניץ להוראה וללמוד תורה והלכה, היה זה בכולל שהיה מלפנים בביהמ"ד הישן של ויזניץ בבתי מילנר, ועמד בראשות הג"ר מנחם מנדל פוקס שליט"א, אח"כ עבר הכולל לרחוב אביתר הכהן בירושלים, שם עמד בראשות הג"ר מרדכי שלמה שטיינמץ שליט"א, ואח"כ הרה"ג רבי יוסף ארי' דויטש שליט"א. שם למדנו הוראה.

בחורף תשמ"ט היתה תקופה מאוד מורכבת בתולדות היהדות החרדית בארץ ישראל, כאשר יראי ד' נחצו לכמה מחנות, היה אז קשה מאוד לצמצם המחשבה והדיבורים ולעסוק בדברי תורה. כל שני תקופות של בחירות סוערות במיוחד חברו אז יחדיו, הן למדינה והן לרשויות העירוניות, ולהיכלי הכוללים חדרה מבחוץ רוח של ענייני חולין. למדתי בחברותא עם הגרי"א דויטש שליט"א ראש הכולל, וגמרנו אומר יחדיו שאנו חייבים 'דחיפה' שתניע ותחייב אותנו ללמוד בכח, להתגבר על המכשולות האלו.

אמרנו לנפשנו, ובסייעתא דשמיא שמנו לעצמנו מטרה שלמענה נלמד ולא נרפה, להוציא לאור ספרים מאשר למדנו וחידשנו. כל סוגיא הלכתית שנלמדה, נשנתה והתלבנה היטב כדי לערכה ולשמרה ולהוציאה לאור עולם. מטרה זאת נתנה לנו כוח להיסגר בד' אמות של הלכה, וכל הרוחות המנשבות לא יכלו בה בס"ד.

שם היה בעצם הורתו ולידתו של ספר 'פסקי תשובות'. גם החברותא הגרי"א דויטש החל לעסוק בהוצאת ספרים, 'משנת יוסף' ו'דברי יוסף'. האמת אומר, כי אני מחזיק זאת למעלה יתירה, וזכות עצומה היא לי שראשית עריסותיה של סדרת הספרים 'פסקי

היה צריך מסירות יתירה להקדיש את כל הכח והחושים לתורה ולא להסחף אחר האוירה ששררת אז, דוכני, ואת הרגשתי, שהקושי הגדול לעמוד בניסיון הזה, בבחינת תורה שלמדתי באף, היא שעמדה לי.

משנתו הטהורה של רבנו ה'ישועות משה', הוא הגבר ששם לנגד עיניו להראות קבל עם ועדה כי החסידים ליבם נתון לעסק התורה לא פחות – ואף יותר – מקהלים אחרים, היתה תמיד לנגד עיני. מה גם שהרבי זי"ע עודדני תמיד להמשיך עוד ועוד, להפיץ מעיינות ההלכה ולא להרפות.

פעם הייתי אצל רבנו זי"ע זיך פראווען, ולשאלתו היכן הנני לומד, עניתי שהנני לומד בכולל ויזניץ. הייתי כבר אחרי הוצאת הכרך הראשון על הלכות שבת, ועסקתי באותו זמן בחלק חמישי על הלכות יו"ט שלמדו בכולל. הרבי שאלנו מה לומדים בכולל ומה אני כותב, ועניתי שעסוק הנני בסוגיות הלכות טבילת כלים אם מותר ביו"ט. ואז התרחש מחזה נורא שהותיר רושם עז, הרבי התחיל לשאול מהכא ומהתם, למן הגמ' ועד הראשונים והאחרונים ודברי הפוסקים, בבקיאות מבהילה, אף שרגע אחד לפני כן לא ידע כי זאת הסוגיא בה הנני שקוע. ולא זו בלבד, כי גם אנכי נמלאתי בושה וכלימה אשר כיסתה פני, כי לא הגעתי עם כל שקיעותיי בלימוד זה – לקרסולי קרסוליו של

ידיעותיו העצומות!

שליטתו של הרבי בסוגיא היתה כאילו למדה היום! הנוכחים יצאו מכליהם מרוב השתוממות נוכח קילוח דברי כל הנושאי כלים ופסקי השו"ת, הכל בכל, לא החסיר כל בה. זאת היתה גדלותו הנדירה של רבנו ה'ישועות משה'. הרבי עיכב אותי אז כרבע שעה בעצם קבלת הקהל, באשר מצא את שאהבה נפשו, מים חיים של תורה והלכה. ואכן רואה אני זכות בכך שזכיתי להרוות נחת לאותו צדיק, שכל מגמתו היתה שמכולל ויזניץ ייצא לאור עולם חיבור יקר כזה.

תורה שלמדתי באף

מה שרצה אותו צדיק.

הנקודה הראשונה, בדבר המסירות לתורה בזמנים קשים – היא נקודה שבוודאי יסודית מאוד לכל לומד, וכל יושב אהל. ברוך ד' אשר ד' אמות של הלכה פרים ורבים בויזניץ, הנני רואה את האברכים מכוללי ויזניץ, הם באים להיבחן על לימודיהם ובלי עין הרע, גדלו והצליחו וגם עשו פרי. מן הימים שאנכי למדתי תחת דגלה של ויזניץ אשר טיפחה אותי, עברו ימים ושנים, והשפעת הצדיקים קדושי עליון, שרפי מעלה, מנווטי הספינה המעטירה הזאת – ניכרת על פני תלמידיה עד היום. ס'איז דא גוטע סחורה אין ויזניץ. גאר גוטע סחורה. אף אנכי זכיתי ב"ה שבני היקר הרב נפתלי אהרן משה שליט"א הוגה באורייתא בכולל 'עיון הלכה' של איגוד מוסדות ויזניץ. ללמוד בויזניצער כולל, אינו דבר של מה בכך, וכשאני זוכה לרוות נחת מבני שיחי' אשר קונה את קנייני ההלכה במקום טהור זה, אזי מה מאוד שמח ליבי גם אני.

להשתמש בכח הדמיון

מה אפשר להעביר ללומדי ההלכה, או ללומדי תורה בכלל, בדבר דרך הלימוד הראויה כדי לקנות בנפשם לימוד המביא לידי הלכה למעשה?

העצה הראשונה היא מה שאמרתי, להשקיע את המוח בתורה ולשכוח מכל הנעשה בחוץ ע"י תחבולות ודרבונים עצמיים שונים. ישנה עוד עצה יעוצה לאברכי כוללים בהלכה והוראה ואף בגמ' לקיים דברי התורה.

על כן, עמד רבנו שליט"א ותיקן תיקון גדול לדורות בייסוד וקביעת שיעורי הלכה בשבת קודש, וכחשיב מאוד את ההשקעה בידיעת ההלכות השכיחות אף לבעה"ב שאינם נבחנים להוראה דייקא.

מה שעזר לי לעשות הספר והוא גם מומלץ לכל אחד, הן אם לומד בחברותא והן ביחיד, הן ללומדי גמרא, ובפרט ללומדי הלכה, טור בית יוסף ושו"ע או משנה ברורה, הוא שתמיד מומלץ – לאחר כל ענין שלומדים, אם הוא סעיף או כמה סעיפים, לסכם באופן של היכי תמצי לזמנינו. לקחת את ההלכה הכתובה ולפרשה כיצד תתקיים באופן מעשי שאינו כתוב בגוף ההלכה. להשתמש בכח הדמיון אשר נתן לנו ד', ולצייר לעצמנו סיפורים ואופנים שונים היכולים לקרות בחיי המעשה. לצייר אופן כזה ולדמיין אופן אחר ולנסות לפסוק לפי הכללים שנלמדו בגוף ההלכה הכתובה.

הדרך הזו אכן היוותה את אבן הפינה לספר 'פסקי תשובות', מלבד מה שירדתי לעומקם של דברים בספרי השו"ת של הפוסקים, הנדבך הראשון הוא קודם לצייר בשכלנו את האופנים לפי הכלים שישנם היום בזמנינו, להוריד את הלימוד לפן האקטואלי. זה מה שמחבר את הלימוד ממקומו ה'מופשט' למקומו המחובר, ההבנה נהיית יותר ברורה וההלכות נקלטים ביותר במח ברגע שהלומד מכניס את ההלכה שנלמדה לחייו הוא.

זה נוגע בלימוד כל ד' חלקי שולחן ערוך ולאו דווקא בחלק אורח חיים. השפה צריכה שתהיה שפה בת דורנו, וכשלומדים באופן זה הרי נגרם מכך שנצטרך לכתוב מערכות חדשות שלא נכתבו בעבר, עם התקדמות אפשרויות וכלים מכלים שונים בזמן הזה שלא היו נחלת הדור הקודם, וכך מאדירים ומרחיבים את התורה שהיא נצחית וקיימת לעד בכל דור לפי נתוני הדור הנוכחי. כ'דארף לעבן תורת'דיג.

לומדים ההולכים בדרך זו זוכים הן להבנה יותר עמוקה ויותר מחוברת לחייהם, והן לזכות רבים בהיבטיהם על הסוגיות הנלמדות. אין זו בושה אף להישאר בצריך עיון כשאין יודעים מה יהא הדין בסיטואציה מסוימת, ואדרבה, ישוטטו בה רבים ותרבה הדעת, יבא קורא אחר אשר יקרא את המערכה שנכתבה בענין, ויחווה דעתו ממקום אחר בתורה השופך אור על ענין זה, וכך נבנים עולמות של תורה, כך דרכה של תורה.

הלומד באופן זה, מספיקין בידו ללמוד ולקיים, כי לומד הוא באופן המביאו לידי מעשה.

קיום וחיות לתורת

אפשר להמליץ בכך את הנאמר בברכת 'אהבת עולם' שאנו מבקשים "להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה". אשר לכאורה אחר שביקשנו כבר ללמוד וללמד, וכן לשמור עצמנו מלאוין, ולעשות מצוות עשה, הלא הכל בכלל. ומה אנו מבקשים ב"ולקיים"? אלא ש'לקיים' פירוש לתת קיום לדברי תורה עצמם, קיום היינו חיות. הלכות התורה אינם שייכים רק לדורות עברו בכלים אשר השתמשו בהם בדורות קודמים ובאופנים שהיו קורים רק מלפנים. התורה 'חיה' היום, ובכך שאנו מכניסים דוגמאות מחיי המעשה ממש, בדורנו אנו, אנו נותנים חיות ונוכחות ומציאות קיימת לתוה"ק היום בזמנינו.

ולכן אין די ב"ללמוד וללמד" תורה שבכתב ושבעל-פה, אין די בכך שמקפידים "לשמור" מלאוין ו"לעשות" מ"ע, כי אם "לקיים" היינו במושגים של היום. והרי זאת המטרה, כידוע, לחבר התורה אל חיי המעשה, כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת, כי אם לנו, בעולם העשיה. זהו הלימוד המעולה ביותר, דרך הלימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא באופן האקטואלי ביותר, עם דוגמאות מהדור האחרון שלא היו בעבר, זה הוא השטח שצריך לחדש בו, הוא הוא החלק שלנו בתורה.

בראש ובראשונה

שמעתי ונוכחתי בעצמי, כי מרן רבנו שליט"א, יאריך ד' ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, מייקר מאוד את ענין הלימוד באופן זה. רבנו שליט"א הינו סמל ודוגמא להחדרת לימוד וקיום ההלכה למעשה, ותדיר תובע 'לחיות תורה'דיג'. הכל צריך להיות 'הונדערט פראצענט אויסגעהאלטן', הן בדיני ממונות שבין אדם לחבירו, והן בהלכות שבין אדם למקום.

על כן, עמד רבנו שליט"א ותיקן תיקון גדול לדורות בייסוד וקביעת שיעורי הלכה בשבת קודש, ומחשיב מאוד את ההשקעה בידיעת ההלכות השכיחות, אף לבעה"ב שאינם נבחנים להוראה דייקא. כי הלא לכך קיבלנו את התורה, להכניסה לחיי היום-יום, במשא ומתן, ובהלכות הבית והמטבח, הלכות תפילה וכל סדר יומו של כל איש יהודי באשר הוא.

בכל עת שהנני נפגש עם רבנו שליט"א, הינו מפליא את זקה"ק מביאלא זי"ע, ומעריך אותו מאוד. ישנה אף הנהגה קדושה אשר רבנו שליט"א לקח מאמתחתו של זקני, והציבור אינה יודע מקורה. הלא הוא ענין הזכרת יומי דהילולא דצדיקיא תלמידי הבעשה"ק,

וכן להתפלל ולהעתיר בדברי תפילה ותחנונים על בנ"י. אחי אמר אימרא זו לרבנו האמ"ח, הרבי התפעל מאוד, עצר לבל ימשיכו בקריאת התורה וחזר על כך כמה פעמים בהתרגשות. בתקופה שאח"כ חזר על הדברים בכמה הזדמנויות ואמר "בהיותי בנאבאדזיע שמעתי מנכד לבית ביאלא אימרא מהרה"ק ה'תולדות אדם', שמשה רבנו פעל אצל השי"ת שצדיקים יהא להם כח וגבורה לעמוד ולומר דיבורי תפילה, תורה וחיזוק לבני ישראל..." – והיה חוזר על כך גם כחלוף שנה ויותר מאז שמע זאת מאחי.

זקני זי"ע נהג בכל לילה אחר תפילת מעריב להתיישב ולהזכיר את מפעלות הצדיקים שהיארצייט שלהם חל באותו יום, לאו דווקא זקניו, כי אם כלל תלמידי הבעשה"ק וצדיקי כל הדורות כולם. רבנו שמע פעם אודות הנהגה זו והפליאה מאוד, ומני אז הבחינו סובביו כי החל במנהג זה להזכיר מדי שבת בשבתו וגם בימי החול את הצדיקים בעלי ההילולא.

בעת ההיא לאמר שלוטן

מה נאה עתה להזכיר את אשר שמעתי מכ"ק אאמו"ר אדמו"ר מביאלא פשיסחא זי"ע, שכשבא מרן ה'אמרי חיים' לנפוש בשווייץ בקיץ תשכ"ג, שהה בעיר נאבאדז'יע. ואף שבדרך כלל כשהיה האמ"ח בשווייץ שהה בסט. מוריץ, באותה שנה היה בנאבאדז'יע שהיתה סמוכה ללוגאנו.

עד כ-15 שנים מנישואיו היה אבי זצ"ל גר בלוגאנו שבשווייץ, כי זקנתי מרת גאליצקי גרה בשווייץ. מאחר והאמ"ח היה בנאבאדזיע, רצה אבי זצ"ל לנצל את ההזדמנות שנקרתה לו וגמר אומר בליבו לעשות שבת בעיירה נאבאדז'יע הסמוכה בצל האמ"ח. באותה שבת לקח אבי את אחי שהיו בילדותם [אנכי עדיין לא נולדתי] להתפלל בצל האמ"ח.

היה זה בפר' ואתחנן, בין גברא לגברא בקריאת התורה בשב"ק בבוקר, היה מנהגו של האמ"ח שהילדים עבר לפניו ואמרו דברי תורה, ה'אמרי חיים' הטה אזנו בהנאה למשמע דבריהם. אבי זי"ע קרא לאחי הגדול שהיה אז ילד כבן עשר, ואמר לו שיגיד לאמ"ח דבר-תורה מזקה"ק מאוסטרובא בספה"ק 'תולדות אדם', עה"פ "ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמר', כי משה רבנו ביקש מרבש"ע ש'בעת ההיא' היינו בעקבתא דמשיחא, וכן קאי 'בעת ההיא' על צדיקים, כי בני יששכר יודעי בינה לעתים, עמד והתחנן מרע"ה על הצדיקים שבדור האחרון – עיקבתא דמשיחא – שיוכלו המה 'לאמר', להגיד דברי תורה ואמת, חיזוק ואמונה לבני ישראל,

למעלה מדרך הטבע

אך את זאת צריכים אנו לדעת, שהרבי שליט"א, חי באופן על-טבעי זה עידן ועידנים. הוא איננו באותם סוגי קטגוריות שבו אנו, אנשים פשוטי-עם, חיים, יש לו שמירה מיוחדת מלעילא שרק צדיקים יחידים בכל דור זוכים לכך, וזה אינו דווקא על פי דרך הטבע. לכן מאמינים אנו שגם עתה, כבעבר, אין שום דבר מסור לתחזית כזו או אחרת הנאמרת על ידי מאן-דהו. לא כל פעם מה שהרופאים רואים הוא האמת, וכמו שהקב"ה כבר הראה ניסים, ולטובה אות ומופת, הלא אתמחי גברא ובמהרה יראנו ד' נפלאות להעלותו לאיגרא רמא. אמן. יישר כוחכם, הנני מוסר תודה בשם כל קוראי הגליון ובשם כל בית ויזניץ, יעזור השי"ת ותזכו להמשיך במפעולותיכם הכבירים להאדיר תורה ולגדלה, ברוב שמחה וחדווה וישוב הדעת, נחת וכל טוב בגו"ר אמן. יישר כוחכם. א גוט יו"ט לכל עדת חסידי ויזניץ, ובראשם למרן רבנו שליט"א. ובמהרה נזכה לראות בישועתו ורפואתו השלמה, אמן.

More in this printout

View the whole printout