נבחרנו לדאוג עבור האוצר האמיתי
המרוץ הבלתי אפשרי עד לְלחיצת הכפתור החודשי | העברות של מליונים מדי חודש | נסים גלויים בכל יום, בכל עת ובכל שעה | תופעות חסרות הסברים | מוסדות וארגונים שממתינים בתור לדעת איך העסק הזה מתנהל | הצצה ראשונה לאגף הנסתר והשמור ביותר של ממלכת התורה 'איגוד מוסדות ויזניץ' – אגף הכספים | שיחה עם היושבים על ה'שיבר' המרכזי של ויזניץ מתוך נסיון להבין את הפלא הזה | שיח עוצר נשימה עם הרה"ח אברהם דוב בר נתן – מנהל הכספים של 'איגוד מוסדות ויזניץ' וצוות האגף – הרה"ח מרדכי אברהם ברכר והרה"ח מנחם מענדיל מרגליות
לבנות על כך.
הם בעצם מחוללים את הבלתי-אפשרי. מדי חודש בחדשו. ורק בעזר ממרומים. זה קורה, באופן קבוע ובלתי מתפשר, ב-15 לחודש למניינם. זהו יום הדין החודשי של אגף הכספים של איגוד מוסדות ויזניץ. מירוץ אדיר שמסתיים בלחיצת כפתור אחד. שבאמצעותו מקבלים אלפי אברכי הכוללים את מלגתם החודשית. ומליונים רבים נוספים שעוברים למוסדות התורה, לקהילות אנ"ש, לארגונים, לפעולות החינוך ולכל ה'יש' המבורך הפועם בויזניץ.
ועל כן, קודם לכל – אם יש איזשהו הסבר טבעי בכל זאת, זהו שותפותם של אנ"ש שמחזיקה את כל הבנין. יש להבין, שהכנסות קבועות אלה, הם גם העילה המרכזית לדירוג אשראי חיובי שאנו מקבלים מול הבנקים וגופי הכלכלה, מה שמאפשר למוסדות להמשיך ולהתנהל בצורה חודשית. גם מוסד שמקבל תרומות גדולות בסכומים של מאות אלפי שקלים, אם הבנק לא רואה את זה בצורה קבועה וחודשית, הוא לא ממהר 'לבנות' על כך, ולא מדרג את המוסד בצורה חיובית. ועל כן, שותפות זו, היא כאמור העוגן המרכזי ליציבות המופלאה של ממלכת התורה למרות הכל.
הדבר ממשיך לקרות מדי חודש בחדשו בסייעתא דשמיא המלווה וסוככת את ממלכת התורה על כל היכליה, כוחם של רבותינו הקדושים המלווה ממעל. ניסינו להבין איך העסק הזה עובד. ועל כן, כינסנו את השיחה שלפנינו. והאמת? לא קיבלנו הסברים רציונליים, לא קיבלנו שיעור כלכלה הגיוני. כן קיבלנו שיעור חי בשותפות מפעימה של קהל אנ"ש, שיעור חי באמונה ובטחון, לצד דאגה מובנת מפני הבאות, לעבוד ולפרוח, לפרוח ולהפריח את הדורות הבאים. כל כלי יוצר עלינו לא יצלח. בעזר שמו יתברך ויתעלה.
ר' אברהם דוב בר נתן:
הרעיון של בסיס, הוא גוף כלכלי חזק ואיתן, שיכול להוות גורם מייצב לכלל מוסדות התורה. יעידו כלל מוסדות החינוך, שגם כשלא במישרין - 'האיגוד' פועל בצורה עקיפה, אם בהעמדת ערבויות בבנקים ואם בהשגת תקציבים ומיכונים
העוגן המרכזי ליציבות
ובכן, שאלתנו הראשונה לצוות הכספים הנכבד, לפני שנצלול אל נתונים ומספרים מעמיקים. אברך השומע לקול דברו של מרן אדמו"ר שליט"א ונותן מפת לחמו את ה-600 ₪ החודשיים. האם זה מה שיוכל לפתור את המליונים הרבים והחודשיים? האם זה לא 'בטל בשישים'?!
ר' דוב בר נתן:
ראשית לכל. יש כלל פשוט בחשבון. 600 ועוד 600 זה 1200 ₪. ואלפי פעמים 600, זה סכומים במליונים רבים. אז התשובה היא, לא רק שזה לא בטל בשישים, אלא להיפך. שותפות קבועה זו, היא העוגן המרכזי שעליו נשען כל הבנין, הוא היסוד והבסיס. בניגוד לתרומות 'גדולות' של גבירים ועשירים, שכמובן מעניקים את היכולת לנהל את כל המערך התורני הגדול הזה, אך אתה אף פעם לא יודע מתי ואיך הם יגיעו לחשבון, כאן מדובר בהכנסה קבועה, בתאריך קבוע. מחלקת כספים יודעת להיערך לפיכך מראש. יודעת לפנות אל הבנק ולפעול בהתאם לתזרים שיכנס בתאריך מסוים, שגם הבנק יודע
ר' מענדיל מרגליות:
לפעמים יכול אדם לחשוב 'האם תרומתי היא זו שתציל את עולם התורה'? אך מי שיושב מול הנתונים והמספרים המרצדים על הצגים יודע, כי לפעמים אנו מתקרבים לתאריך ההעברה, והמצב רחוק מאוד מלהיות משביע רצון, לפעמים כבר עלולים להרים ידיים ולחשוב כי ההעברה תתעכב או תידחה. ופתאום - כניסה של תרומה אחת, מניעה את הגלגל. גם אם זה סכום חלקי, אבל זה מאפשר 'להתניע'. וכך – בהכפלה של אלפי תורמים. יידעו אנ"ש בחו"ל, לשם הדוגמא, ואתם-עמם עסקני ה'איגוד' ומנהלי המשרדים, כי לעתים – העברה חודשית בודדת, מביאה להעברת המלגות החודשיות ומצילה את ממלכת התורה כולה!
ר' מרדכי ברכר:
שמעתי פעם 'ווארט' שהרה"ק ה'פני מנחם' מגור יצא פעם לחו"ל לצורך מגבית. וערכו שם שני ערבי התרמה, ערב אחד הוקדש לנגידים ושועי ארץ, וערב שני ל'עמך'. בערב הראשון יצאו העסקנים מאוכזבים מכמות ההשתתפות והתרומות. ואילו בערב השני היתה ב"ה הצלחה גדולה. כשחזר וסיפר על כך לאחיו הרה"ק ה'לב שמחה', אמר ה'לב שמחה': והלא הכתוב אומר: "אל תבטחו בנדיבים" אין מה להשליך יהבנו על גבירים גדולים, "בבן אדם שאין לו" – אלו שאין הפרוטה מצויה בכיסם, "תשועה" ממנו תבוא הישועה... ובהכירנו את המספרים, הדברים נכונים ומדויקים. לא באנו חס ושלום להמעיט בערכם הרם והנשגב של אלו גיבורי החיל העומדים לימין ממלכת התורה בסכומים כבירים. אלא להרבות בערכם של התרומות הקבועות החודשיות, שמאזנות את המערכת כולה ומאפשרות לה להתנהל בצורה תקינה.
האימון, המנוע, האיתנות
מרן רבנו שליט"א חקק באגרת קודש, כי ה'איגוד' הוא הבסיס לקיומם של כלל מוסדות התורה והחינוך בארה"ק. איך זה מתבטא בפועל?
ר' דוב בר נתן:
האמת היא, שבימים כתיקונם מקבל כל בחור מאלפי בחורי הישיבות בכל הארץ תקציב חודשי של הזנה והשתתפות בשכר לימוד בסך מאות ₪ בחודש. אבל זה לא העיקר. הרעיון של בסיס, הוא גוף כלכלי חזק ואיתן, שיכול להוות גורם מייצב לכלל מוסדות התורה. יעידו כלל מוסדות החינוך, שגם כשלא במישרין – ה'איגוד' פועל בצורה עקיפה, אם בהעמדת ערבויות ושיעבודים בבנקים ואם בהשגת תקציבים ומימונים. כשכל גוף פיננסי פוגש גוף כלכלי איתן, ההתייחסות היא שונה ואחרת. זאת כמובן, לצד היותו 'אבא' לכלל מוסדות התורה. כל מוסד שנקלע לקשיי תזרים או מצוקה קיומית, נכנס ה'איגוד' מיד לתמונה כדי להפעיל ולהתניע את המערכת ולגרום לו להמשיך לנסוע. ה'איגוד' כאן כדי לדלג על המהמורות וניצב תמיד הכן. כל זאת כמובן, לצד תמיכה ישירה וחודשית במליונים רבים במוסדות המוגדרים 'בהקמה'. כשמרן אדמו"ר שליט"א מבקש לפתוח ישיבה חדשה, מוסד חדש, קהילה חדשה ועוד, ה'איגוד' הוא זה שיוזם, בונה, מקים ומפתח, עד לאיזונו הכלכלי המלא של המוסד, ואז מעביר אותו לניהול המקומי השוטף. כך הוקם ה'שטעטל' בעפולה, שמונה כבר קרוב ל-500 משפחות כ"י, על כל מבני הציבור ומוסדות החינוך שלהם, כאשר ה'איגוד' הוא זה שיזם ובנה את קרית 'אהבת ישראל' במקום ונכנס להציל פרויקטים אחרים במקום על מנת לאפשר לאברכים לקבל קורת גג, לצד מעטפת קהילתית מלאה. כך גם שותף כעת ה'איגוד' ביוזמה להקמת הקריה החדשה בהר יונה אשר מנוהל ע"י חסד לאברהם. וכהנה דוגמאות רבות אין ספור.
ר' מענדיל:
לצד זאת, משמש ה'איגוד' כ'צינור' הזרמת כספים מנדיבי עם למוסדות התורה השונים בויזניץ. לאור האמון הרב שנגידים בארץ ובעולם כולו רוחשים למערכת הפיננסית של ה'איגוד' ומעדיפים לנהל את תרומותיהם דרך חשבונות ה'איגוד'.
ר' מרדכי:
האיגוד הוא בעצם מנוע הצמיחה של ויזניץ. מנוע רב עוצמה, שאם ח"ו יפסק, העסק כולו עלול להיכנס למיתון תקציבי חס ושלום.
גרעון בכליוני ש"ח
אנו מדברים רבות על הגזירות הכלכליות, כותרות העיתונים אדומות וזועקות. איך זה מתבטא בניהול החודשי השוטף, ואיך בכל זאת, עדיין 'נלחץ הכפתור' מדי חודש?
ר' מרדכי ברכר:
אכן, אנו מתמודדים במצב בלתי אפשרי. שכן, כל מה שאמרנו עד עכשיו, היה נכון גם עד לפני שנתיים בערך, כדי לממן 2 שליש ממלגות האברכים ובחורי הישיבות. כאשר שליש נוסף היה מהתקציב המגיע ע"י השלטונות. תקציב זה הופסק באבחה אכזרית אחת, כמעט ברובו. נחתה עלינו גזירת השלטונות שהולכת ומחמירה. ובמקביל – הוראתו הברורה של מרן אדמו"ר שליט"א, שלאברכים ובחורים לא יחסר אף לא שקל אחד. כך יצא – שבניגוד לכוללים רבים, שבהם הודיעו לאברכים בכאב רב שהתקציב שלהם לא הגיע, הריבית בבנקים הוכפלה, כפשוטו. לקח האיגוד על עצמו בעצם גם את מימון שליש זה. משבר ערך הדולר הוא משבר אמיתי של מליונים לצורך כך הקים מרן אדמו"ר שליט"א את 'הקרן רבים. תרומות עתק שמתקבלים בדולרים ממדינות להצלת התורה' בראשות ראשי הכוללים שליט"א, הים, צלל ערכם פלאים בהמרה לשקל. מדובר בגרעון כדי להשיג את הסכומים הנדרשים למימון חלק זה, כלכלי מוחשי וקיים של מליוני שקלים כפשוטם. שהולך וגדל מדי חודש בחדשו, ככל שיותר אברכים ואז, נחת עלינו המשבר הקשה מכולם – משבר צעירים בגילאי הגיוס נכנסים להיכלי הכוללים. הפסקת התקציב וגזירת הגיוס.
ר' דוב בר נתן:
אנו עומדים כעת על כאלף מתלמידי הכוללים שמוגדרים אצל השלטונות 'עריקים' ו'בלתי מורשים' לתקציב. והמספרים הולכים וגדלים מדי חודש בחדשו. נקלענו למצב בלתי אפשרי. אך בסייעתא דשמיא, קורה הנס מדי חודש בחדשו. בעיקר באמצעות אלו שהתגייסו ולקחו על עצמם מימון החלק הזה של אברכי הכוללים. גם מגבית 'מקדישי שמך' שהוכרזה בקיץ זה, הביאה רווחה פורתא בסעיף זה. ומקלה על מאמצי ההתמודדות. אל לנו לשכוח את משבר הריבית ומשבר הדולר שגם הם חונקים אותנו, כפשוטו בשנים האחרונות.
ר' מענדיל מרגליות:
יש גם להבין שהגזירה לא נחתה עלינו ביום בהיר ושלוו. ההתמודדות היתה ועודנה גם לפניה. כפי שכולם זוכרים, כינס הרבי שליט"א את כלל אנ"ש לפני שנתיים, ושטח בפניהם את מצוקתו החריפה אשר הוא גורר עוד מהקמת בית ויזניץ בסך מליונים רבים. בקושי רב התמודדנו ואנו מתמודדים עם המצוקה החריפה הזאת. שאפשר לומר שעדיין לא הסתיימה. ונחת עלינו רוגזה של גזירה זו הרובצת גם היא על צווארו של רבנו שליט"א. בבחינת צדיקים אין להם מנוחה בעולם הזה.
ר' דוב בר נתן:
האמת לא אכחד. מתוקף תפקידי כרו"ח, ניצבתי
ר' מרדכי אברהם ברכר:
לא באנו חס ושלום להמעיט בערכם הרם והנשגב של אלו גיבורי החיל העומדים ליכין כמלכת התורה בסכומים כבירים, אלא להרבות בערכם של התרוכות הקבועות החודשיות שמאזנות את המערכת כולה וכאפשרות לה להתנהל בצורה תקינה
בפני הנהלת האיגוד עם תחילתו של המשבר. והודעתי כי העסק הזה לא יוכל להימשך, וכי כדי לשמור ולהישמר מפני קריסה כוללת, עלינו לערוך קיצוצים כואבים הן במלגות והן בכלל התקציבים. הנהלת ה'איגוד' ובראשם הרה"ח ר' ישעי' יעקב ורטהיימר, לא אבו לשמוע על כך כלל ועיקר. והורו להמשיך בתקצוב הכל ללא שום חסרון. כללו של דבר. האיגוד בחסר קיומי אמיתי של עשרות מליוני ש"ח. שחלק גדול הימנו כבר הושג ב"ה ע"י מגבית 'מקדישי שמך'. יש גם תקציב מסוים שמגיע מ'קרן עולם התורה' העולמי. אך חלק הארי - עדיין לפנינו ועדיין נדרש באופן דחוף וקריטי להשיגו.
ויזניץ = סייעתא דשמיאי
איך באמת בכל זאת שורדים, איך אפשר בצורה כזאת להמשיך?
ר' מענדיל מרגליות:
האמת היא שאין כל הסבר רציונלי לתופעה הזאת. בנוסף לתפילה שאנו לוחשים מדי יום, כי ירצה האלקים את מעשינו והשתדלותינו, ניתן לגלות כי מוסדות רבים מכל רחבי הארץ, מהם גדולים וותיקים ומפורסמים, מתדפקים כדי להבין איך מתמרנת ומנווטת אימפריה שכזו
בדרך הטבע, אנו פועלים במושכלות ובחשיבה ותכנון מראש. נעזרים בתימרונים שונים. לדוגמא: אם אני יודע שפרעון כלשהו מגיע בתאריך כלשהו, ותרומה תגיע כמה ימים אחריו, אני פונה מראש לבנק ומבקש לעכב את הפרעון עד להגעת התקציב כדי לא ליצור 'בור' שאחר כך יהיה קשה לסגור אותו. התנהלות חכמה ותכנון צעדים מראש, מונעת הרבה פעמים מציאת שוקת שבורה.
ר' מרדכי ברכר:
לצד כל זאת, קיימת גם כלכלת חסכון נוקשה מאוד. נערכים מאמצים על מנת לחסוך בעלויות התפעול של כלל הפעילויות שתחת ה'איגוד' לצד ייעול ניהול המוסדות. לצורך הדוגמא: אנו באגף הכספים מנהלים גם את חשבונות קהל חסידי ויזניץ, לצד מוסדות נוספים שנעזרים בנו. בכך נחסכים סכומים כבירים ועלויות רבות של החזקת אגף כספים וניהול כלכלי.
ר' מענדיל מרגליות:
הרגעים המרגשים ביותר באגף הכספים, הם בסיומם של מגביות ושל קמפיינים לגיוס כספים שנערכים ע"י אגפי התרומות והיח"צ בצורה מושלמת. כאשר אנו נוכחים שוב במראה המפעים של 'ישראל נתבעים ונותנים' ועומדים מול אלפי תרומות של יהודים, שחוסכים מפת לחמם על מנת להיות לעזר לממלכת התורה.
ישראל נתבעים ונותנים
לסיום ולסיכום:
ר' דוב בר נתן:
יוצא לי במקרים לא מעטים 'לייצג' את ויזניץ, מול גופים כלכליים ומוסדות המדינה ועוד. כשאני סוקר בפניהם את הפעילות חובקת העולם, לצד ההתנהלות הכלכלית והפיננסית. בדרך כלל, הם יוצאים משתאים נוכח העסק שמתנהל כמו מדינה בזעיר אנפין. הכלל הראשון בכל תקציב ובכל שיתוף פעולה, הוא ניהול תקין. ואת זה ב"ה אנו מצליחים לבצע בצורה הטובה ביותר, בהובלתו העיקשת והבלתי מתפשרת של המנכ"ל הרה"ח ר' ישעי' יעקב ורטהיימר, שצולל למספרים הקטנים ביותר, ומתעקש על ניהול כלכלי מושלם ומנוהל בצורה מיטבית, תקינה ומתוכננת.
ר' מרדכי ברכר:
רגע השיא, הוא הרגע בחודש שבו נלחץ כפתור ההעברה. שאנו יודעים שהוא מביא רווחה לאלפי עמלי התורה שמייחלים לרגע הזה. שאליו התאמצנו כל החודש, אליו קיווינו ואליו ייחלנו. הידיעה הזאת, היא זו שנותנת את הכח והעוז להמשיך. הוא אשר דיברנו. תשובות לא קיבלנו, כנראה שאלו אינם גם בפי המתעסקים. לאיש אין הסבר טבעי לתופעה הזאת. כן קיבלנו הצצה קטנה, אך מאלפת, לתעשיה חובקת זרועות עולם, שמחזיקה את כל המפעל הגדול הזה ששמו ויזניץ. אל כוחם וערכם של אלפי התורמים, שבאמצעותם שורה כל הברכה הזאת והסייעתא דשמיא. הם הכלי מחזיק הברכה, והם-המה המבורכים.