מרביץ תורה ושקדן עמוס בתורה
בבני ברק נלב"ע בכ"ח באלול הרה"ח ר' אליהו אריה הלוי ליבוביץ ז"ל, מזקני וחשובי אנ"ש, שהלך לעולמו עטור בעמל טוב התורה ובמעשים טובים והוא בן 80 בפטירתו.
מגדולי תלמידי ווישווא
המנוח נולד לאביו הגה"צ ר' אברהם יעקב הלוי ליבוביץ זצ"ל אבד"ק יאסי ברומניה ובעל 'איל מילואים'. משפחה זו היו במקורם חסידי רוזין - שטפנשט, בוהוש, ושאר ענפי בית רוזין. כן היו קשורים לבית ויזניץ, זקנו הרה"ח ר' אליהו אריה חיים הלוי זצ"ל שלח את בנו היניק וחכים אברהם יעקב ללמוד בישיבת 'בית ישראל' בווישווא, תחת נשיאותו הרמה של מרן ה'שארית מנחם' מוישווא זי"ע. הגם שווישווא שכנה במרחק נסיעה של שלש יממות מיאס, חברו רעיו על רבי אליהו אריה, ביניהם הרה"ח ר' ישראל חיים רפופורט שהיה מחסידי ויזניץ שישלח את בנו לישיבת ווישווא המעטירה. בספר 'הגאון הקדוש מוישווא' מופיע שכשהגיע הבחור אברהם יעקב לישיבה לא מצא אכסניה, הרבי זימנו ללון בביתו תקופה ארוכה והתייחס אליו כאל יוצא חלציו, עד כדי כך שרבו הגדול החשיבו מאוד. גיסו הגה"ח ר' נפתלי כהן זצ"ל סיפר שכששבת הרה"ק מוישווא ביאס בש"ק פר' בא תרצ"ט בראשות גדולי תלמידיו, רבי אברהם יעקב שהיה עדיין בחור וכבר כיהן כרב העיירה קודיעשט, הגיע אף הוא לשבת, הרבי הושיבו לימינו בשלחן הטהור לפני רבנים אחרים ורוממו ונישאו ביותר. בהמשך הזמן נתעלה עד שנתמנה לרבה של יאסי הגדולה. בעצמם של ימי השואה הנוראה בי"ב בחשון תש"ה הפציע אורו של ר' אליהו אריה בבית רם זה בעיר יאסי, הוא היה מספר תמיד בערגה את זכרונותיו מהעיר יאסי ואת הנהגת אביו ברבנות שם. בכ"ח באלול תש"י, היום בו נסתלק ר' אליהו אריה ע"ו שנים לאחר מכן מיום ליום, עלה הג"ר אברהם יעקב ומשפחתו שמנתה כבר חמשה ילדים, ובתוכם בנו ר' אליהו אריה שהיה אז כבן שש, לארץ ישראל. ר' אליהו אריה היה מספר שכשראו מרחוק את אדמת הקודש פתחו כל המשפחה בשבח והודאה להשי"ת בזמר 'כי לך להודות' בניגון כדבריו. ביום הקדוש התפללתי על מטתי שעמדה בחדר הסמוך מול היכל ביהמ"ד, וזכורני שבליל יום הכיפורים בא המשגיח רבי משה לבקרני, למחרת יו"כ חזרתי לחיפה ושם המשכתי את החזרות'. בסוף תשרי תשכ"ד נבחן בהצלחה מרובה אצל הגאונים האדירים רבי יהושע מנדל אהרנברג מחשובי רבני ת"א, רבי ישראל יצחק רייזמאן ראב"ד ירושלים, רבי משה אריה פריינד לימים גאב"ד ירושלים, הרה"ק מסטרופקוב, הידוע של הרה"ק מסקולען, בגעגועים גדולים היה ר' אליהו אריה שר ניגון זה ואף לעיתות שמחה היה מרקד מצוה שמצא אכסניא. בהגיעם לארה"ק השתכנו בשכונת חליסה בחיפה והתקשרו בצדיקי בית ויזניץ, רבה"ק ה'אמרי חיים' ואחיו הרה"ק ה'מקור ברוך' זי"ע.
בעמל לימוד ההוראה
משאת נפשו של רבי אברהם יעקב היתה להעמיד דור של יודעי דת ודין, לשם כך מסר נפשו שכל אחד מבניו יקבל היתר הוראה לרב בישראל עוד בבחרותו, בכדי להגיע לכך היה דרוש בימים ההם ידיעה רחבה בכל הטור ושו"ע יו"ד ח"א, מסי' א' עד סוף סימן קי"א, עם כל הנו"כ ובכללם הפרמ"ג, ואכן כל בניו התעטרו בכתר ההוראה עוד בבחרותם. הדבר התפרסם אז ודובר בפי רבים כי משפחה שלימה זכו להגיע למעלות רמות, עד כדי כך שכשפגש פעם רבנו ה'אמרי חיים' את רבי אברהם יעקב זצ"ל, אמר לו: 'איהר האט לאטישע קינדער?! – איך האב אויכעט!' כל כך נתפעל רבנו מרבי אברהם יעקב ומהנחלתו את דרכו לבניו אחריו. ר' אליהו אריה הגיע בבחרותו ללמוד בישיבת סלבודקא בב"ב, שם נתעלה באופן מיוחד בלימודו, בהתמדתו ובכשרונותיו, עד שראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט"א התבטא בזמנו שמן הראוי לערוך מבחנים על הנלמד בישיבה, אך בחור אחד אין צריך לכך כי הוא ודאי שולט היטב בכל הנלמד, ה"ה רבי אליהו אריה. בעת ההיא הסתופף בקביעות בצל רבה"ק ה'אמרי חיים', מדי שבת היה צועד לתפילות ולשולחנות הקדושים. בשנת תשכ"ה נלקח לחתן אצל הגה"ח רבי הלל וינד ז"ל משב"ק הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע, שהיה חתנו של הגאון האדיר ר' פינחס עפשטיין זצ"ל ראב"ד ירושלים בימים ההם, הגר"פ עפשטיין קירב וחיבב את נכדו הצורב הצעיר, רבות קיבל רבי אליהו אריה מזקנו זה והיה מספר בערגה לנכדיו על זכרונותיו אלו.
בשעה 4.30 התחיל במסירת שיעור דף היומי בביהכ"נ המרכזי שבשיכון ה', שיעור שמסר ברציפות משנת תשמ"ד עד תש"פ ל"ו שנים כולם שוים לטובה,
וכה תיאר את הכנותיו לקבלת היתר ההוראה: "בחודש תמוז תשכ"ג החליט אבי כי הגיעה העת שאעמוד בכור המבחן אצל הרבנים הגאונים זצוק"ל, ורצה שתיכף אחר ירח האיתנים אבחן על כל ההלכות. מאז עד המבחנים עצמם שהתקיימו בתחילת חשון חזרתי על כל החומר כ-8 פעמים, בבין הזמנים של חודש מנ"א למדתי ליד בית הורי בחליסה בבית המדרש טשחויב [של הרה"ק ר' אברהם אביש קנר זצוק"ל דודו של רבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע] בגג המבנה שהיה אז באמצע הבניה, לפני הצהרים בין השעות 8-1 ללא הפסקה, וגם הרבה בביתי. "זכורני שביום שישי אחה"צ בתוך כל העומס שיש בבית עם ההכנות לשבת בבית הקטן של הורי שברחוב גוש עציון 8 בחליסה, שבו היו שני חדרים בס"ה וגרו בו אבי ואמי ותשעת ילדיהם, יחדה לי אמי ע"ה לגודל אהבתה לתורה את החדר של הורי, ששם היה שולחן קטן ושם למדתי, כשכולם הסתופפו בחדר השני, בהול ובמטבח. "בתחילת חודש אלול תשכ"ג חזרתי לישיבת סלבודקא לזמן החדש, הייתי מוכרח לחזור על החומר הנלמד לפני הבחינה, ומכיון שבישיבות לא אחזו כ"כ מלימודי הוראה, למדתי בישיבה את לימודיי הרגילים, ורק בערב בין השעות 8:30-12 בלילה ירדתי לבית דודי הג"ר נפתלי כהן גיסו של אבי, שגר ברחוב ישעיהו, ושם במרפסת המטבח שלו הוקצה לי מקום מיוחד ללימוד ההלכות. דודי ר' נפתלי השאיר לי את מפתח ביתו כדי שיוכל לעלות על יצועו קודם, ובסיימי את לימודי נעלתי את ביתו ועליתי לישיבה. "כך היו פני הדברים בחודש אלול, אך בערב יום הק' מרוב התאמצות ויגיעה נפלתי למשכב וחום גופי עלה ל-39 מעלות, הלכתי למשגיח הגה"צ רבי משה טיקוצינסקי זצ"ל לשאלו כדת מה לעשות, הוא הורה לי לשתות תה עם הרבה סוכר ועשיתי.
לימים התאמץ ר' אליהו אריה והוזיל זהב מכיסו להוציא לאור עולם את ספר אביו 'איל מילואים' ג"ח על יו"ד ח"א, והוסיף ידו בשניה ביצירת פאר מיוחדת של איסוף דברי תורתו של זקנו הגר"פ עפשטיין בספר 'מתורתו של רבי פינחס' ב"ח, מן השמים זיכוהו במידה כנגד מידה שבשנה האחרונה הוציאו צאצאיו את דברי תורתו של ר' אליהו אריה עצמו בספר 'אבוא בגבורות'.
דביקות נפלאה בתורה
אחר נישואיו התגורר ר' אליהו אריה בב"ב והוסיף בהתמדתו ובלימודו, אחר הסתלקותו של רבנו ה'אמרי חיים' דבקה נפשו ברבה"ק ה'ישועות משה' והיה בא כסדר לשאול בעצתו ולהסתופף בצל קדשו, רבנו זי"ע קירבו וחיבבו מאד. גם כשיצא רבי אליהו אריה לעבוד לכלכלת משפחתו, עשה מלאכתו עראי בישרות ונאמנות ומהבלי העולם התרחק, המשיך להתמיד בתורה ובדרכו המיוחדת השכים כארי לעבודת הבורא בשעה 3.30 לפנות בוקר – השעה בו נסתלק לבית עולמו. צערו היה רב שאין ביכולתו לעסוק בתוה"ק משוש חייו כמקדם, כל ימיו הצטער ובכה על כך שהיה מוכרח לעמול לפרנסתו כי עניותו הגדולה הגיעה עד כדי כך שהיה הולך עם בני ביתו בכל מוצאי שבת לבית קרובו לשמוע הבדלה כי לא היה ביכולתו לרכוש יין להבדלה.
כבר במקום עבודתו.
המקוה העירוני, ובשעה 4.30 התחיל במסירת שיעור דף היומי בביהכ"נ המרכזי שבשיכון ה', שיעור שמסר ברציפות משנת תשמ"ד עד תש"פ ל"ו שנים כולם שוים לטובה, הן בימים כתיקונם והן בימי שמחה כשחיתן את צאצאיו ונסע היישר מאולם השמחות למסירת השיעור. בשעה 5.30 המשיך בלימודו עוד כשלושת רבעי שעה, ובשעה 6.15 התפלל שחרית לאחר שהכין עצמו בלימוד התורה הק' קרוב לשעתיים. לימים הוסיף עוד סדר לימוד תיכף אחר גמר התפילה משעה 7.15 עד 8.15 בשו"ע חושן משפט בחברותא עם בנו הרה"ח ר' יצחק שליט"א, באמרו כי בחלק זה בתורה עדיין לא זכה לעסוק. רק אח"כ נפנה לביתו לטעום דבר מה ובשעה 8.50 התייצב.
אחה"צ לא נס ליחו, ממקום עבודתו נסע תיכף לעיר אור יהודה הסמוכה ומסר שם במשך 18 שנים שיעור בדף היומי. בשובו לביתו המשיך בלימודו בהכנת השיעורים ובהשלמת לימודיו בשאר חלקי התורה, כך שנכדיו לא ראוהו מעולם ללא גמרא פתוחה. שיעורים אלו נמסרו על ידו בכל ימות השנה, אף בימי הפורים, ערב פסח, ערב יו"כ והושע"ר, וכהגדרתו שבכל יום שמותר לנסוע ברכב הוא מוסר בו את שתי שיעוריו, בנוסף מסר ביום השבת אחה"צ שיעור בשו"ע או"ח עם הנו"כ ט"ז ומג"א במשך עשרות שנים בביהמ"ד בעלזא שברח' אדמו"ר מבעלזא 5. בימי השבעה הגיע אחד משומעי שיעור זה וסיפר שהיה משומעי השיעור במשך 33 שנים, וסיימו בו כמה פעמים את כל שו"ע או"ח.
בצל רבוה"ק
רבה"ק ה'ישועות משה' החשיב מאד את השכמתו מבעוד לילה והורה למשב"קים להכניסו תמיד ללא שיצטרך להמתין, כי הכיר רבנו בסדר יומו העמוס לעייפה. בשבת האויפרוף של בנו הרה"ג ר' ישעיה, בשולה"ט של רבנו זי"ע מיד אחר שבירך המוציא הורה להעלות את ר' אליהו אריה ולהושיבו ע"י אחיו הג"ר יהושע ליבוביץ רב ביהמ"ד דושינסקיא ב"ב שישב בשולחן המזרח בסמיכות לרבנו, ובהמשך השולחן כיבדו בזמר 'הילוכך'. אחר פטירת רבנו זי"ע המשיך והתקשר אל בנו מ"מ מרן רבנו שליט"א בעוז ותעצומות. בשנים האחרונות חלה במחלות שונות, כתוצאה מכך התקשה בהליכתו ובראייתו, בכאב רב הוכרח להפסיק את שיעוריו ובכה על כך בכי גדול כמה פעמים. אף בשנים אלה המשיך בשמיעת שיעורים, והיות שכל הש"ס היה מונח בזכרונו היטב מהתמדתו כל ימיו, היטיב להעיר ולהאיר בדברי הגמ' גם כשלא היתה הגמ' פתוחה לנגד לעיניו. באחת ההזדמנויות כשנכנס לקו"פ אל מרן רבנו שליט"א יחד עם כמה מצאצאיו, אמר להם רבנו שליט"א בחיבה כי עליהם ללמוד מזקנם שהתמיד כל כך בתורה כל שנותיו, עד שאף כיום שקשה עליו הקריאה יכול הוא להמשיך בלימודיו על פה. ופעם כשעבר להתברך ב'לשנה טובה' בר"ה, התרומם רבנו שליט"א לכבודו. בימיו האחרונים אושפז ולמגינת לב נפטר בפתאומיות ביום ה' כ"ח באלול כשהוא בדעה צלולה. השאיר אחריו את זוגתו החשובה שתחי', וצאצאיו זרע ברך ד', בנו הרה"ח יצחק משב"ק כ"ק אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א, בנו הרה"ג ישעיה דומ"ץ דזיקוב ויזניץ, בנו הרה"ח פנחס מג"ש באלעד, בנו הרה"ח אברהם יעקב מו"ץ בקהילתנו באלעד, חתנו הרה"ג בנימין פריימן מג"ש בישיבת חזון נחום, חתנו הרה"ג מרדכי שלמה כהן מנאמני בית כ"ק אדמו"ר מסאדיגורה שליט"א ומג"ש בישיבת כפ"ס. אחיו הג"ר יהושע רב ביהמ"ד דושינסקי בב"ב, הרה"ח ר' פסח, הרה"ח ר' בן ציון, הרה"ח ר' אלחנן, והרה"ג ר' יצחק שליט"א.