פרק א - הלכות סוכה
עשיית ובניית הסוכה
א. מצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור, דמצוה הבאה לידך אל יחמיצנה (רמ"א סי' תרכה בשם מהרי"ל, וכ"ה בטור סי' תקפא בשם המדרש שבמוצאי יוה"כ עוסקין במצות סוכה ולולב). והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יוה"כ בעשיית הסוכה, כדי לצאת ממצוה אל מצוה (רמ"א סוס"י תרכד), על שם 'ילכו מחיל אל חיל' (תהלים פד, ח). ומי שאין מדקדק, יתחיל עכ"פ למחרת ביום ויגמור כולה אם אפשר, שאין מחמיצין המצוה (פמ"ג א"א סק"א, משנ"ב סי' תרכד סקי"ט).
ב. אמנם יכול לכתחילה לבנות ולעשות הסוכה אף קודם יום הכיפורים, ובפרט אם יודע שאם יתחיל קודם תהיה הסוכה יותר כשרה וכדו', או שאין לו מי שיעזור לו אחרי יוה"כ וכדו'. ובמוצאי יוה"כ ולמחרתו יוסיף בה משהו. ואם אין לו מה לבנות במוצאי יוה"כ, ילמד קצת ממס' או מהל' סוכה (ערוך השלחן סי' תרכד ס"ז).
ג. מצוה על האדם לעסוק בעשיית הסוכה, ואף כשיכול לקיים המצוה ע"י שליח, מצוה בו יותר מבשלוחו'.
1 "ובזה נתיישב קצת על שתלמידי חכמים וגדולי הדור מטפלין בעצמן בעשיית סוכה אף ברשות הרבים ובחצר המפולש, וכך ראוי להם, וכן כתב מהרי"ל שמצא מהר"ם עוסק בעשיית סוכתו, מפני שסוכה קצת קדושה יש בה, כמו שאמרו רז"ל שחל שם שמים על הסוכה כל שבעה כשם שחל על החגיגה" (שו"ת חוות יאיר סימן רה). וכן נהגו רבוה"ק להתעסק בסיכוך הסוכה, באמירת 'לשם יחוד' וכו'.
בניית הסוכה ותיקונים בסוכה ביו"ט ובחוה"מ
ד. אסור לבנות סוכה ביום טוב, משום איסור בנין. והיינו בין הדפנות ובין הסכך (עי' שו"ע סי' שטו ס"א). ולכן אם נפל קצת מהסכך, או שהתרומם חלק מהמחצלת למעלה אסור להחזירם ביום טוב. וכן אם נפל דופן אחד או שנשבר וכדו', אסור להחזירו ביום טוב (פמ"ג א"א סי' שטו סק"א, משנ"ב סי' תרלז סק"א). ואם מותר להחזיר הסכך ע"י גוי, נחלקו גדולי הפוסקים, יש מתירין (משנ"ב סי' תרלז סק"א, ביכורי יעקב סי' תרכו סקי"א, שו"ת פנים מאירות ח"א סי' ל, שו"ת חבלים בנעימים ח"ג סי' ל, שו"ת עטרת חכמים סי' ו), ויש אוסרין (פמ"ג א"א סי' תרכו סק"ח, הגהות חכמת שלמה ריש סי' תרלז). ולכן יש לקשור היטב הסכך והדפנות קודם החג, שלא יפסלו במהלך החג. ובדיעבד אם נפל הסכך או חלק ממנו ביו"ט, מותר להחזירו ע"י גוי, והטעם משום מכשירי אוכל נפש (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
ה. מי שלא עשה סוכה לפני יום טוב, בין בשוגג ובין במזיד, מותר לו לעשות סוכה בחול המועד (שו"ע סי' תרלז ס"א), וכ"ש אם נפלה סוכתו או נשברה וכדו' (משנ"ב סק"א). ומותר לבנותה אפי' בנין גמור מעשה אומן (ביאוה"ל ד"ה עושה, דלא כמאמר מרדכי). וכן מותר בחול המועד לתלות נוי סוכה מעשה הדיוט.
ו. ואף מי שיש לו סוכה, מותר לבנות בחוה"מ סוכה גדולה לצורך סעודת ברית מילה, דהוא לצורך המועד, ומותר לבנות אפילו בפרהסיא (ביאוה"ל סי' תרמ ס"ו ד"ה וסעודת, בשם ביכורי יעקב). אמנם אם אפשר יעשהו מעשה הדיוט, כיון שההיתר הוא לצורך המועד, א"כ מותר רק מעשה הדיוט (כף החיים סק"ד, ובס' חול המועד כהלכתו פ"ח סעי' כה מביא ממו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א שלדעתו אף הביה"ל מודה שכשאפשר במעשה הדיוט יש לעשות כן).
ז. מותר לתלות מאוורר בסוכה בחול המועד, ובמעשה הדיוט. ולקדוח במקדחה חשמלית כדי לעשות חור לתליית המאוורר, אינו מעשה אומן, שכל אחד עושה לעצמו כן, וגם דכשחם ביותר הרי התקנת המאוורר בסוכה היא מצרכי בנין הסוכה כשאי אפשר לדור בלי זה. ויש ליזהר שלא לשבת תחת המאוורר שדינו כסכך פסול (מבית לוי פרק יט אות יד ובהערה שם).
פירוק הסוכה בחוה"מ
ח. אסור לפרק סוכה בחול המועד, ואפי' במעשה הדיוט, משום איסור סתירת בנין ששייכת גם בחול המועד (שמירת שבת כהלכתה פרק סז הערה קעז). וגם משום ביזוי מצוה והפקעת קדושתה (עי' שו"ת שואל ומשיב מהדו"ד ח"ג סי' כח, הו"ד בפסקי תשובה סי' קטז, ובעיקרי הד"ט או"ח סי' ב אות סח ובשו"ת להורות נתן ח"ז סי' מז-מט).
ט. ולכן אלו הנוסעים מביתם באמצע החג או לקראת שמיני עצרת, אסור להם לפרק הסוכה או להוריד נוי הסוכה בחול המועד, כדי שלא יצטרכו לפרקו אחרי החג. אבל אם רוצים להוריד נוי הסוכה בחול המועד שלא יתקלקלו מגשמים או כשחושש שלא יגנבו וכדו' מותר (מבית לוי פי"ח אות יא, ועי' משנ"ב סי' תקלז סק"א וביאוה"ל שם סוד"ה דבר האבד, דגם ספק דבר האבד מותר כשהחשש הוא מצוי, אמנם אם אפשר יעשה בצנעא).
י. לפרק סוכתו בחול המועד לצורך המועד, כגון שצריך להשתמש באותו מקום במועד, נחלקו הפוסקים בדבר אם משום סתירת בנין ואם משום בזיון מצוה.
שיעור גודל הסוכה
יא. אורך ורוחב הסוכה צריכים להיות לכל הפחות שבעה על שבעה טפחים (שו"ע סי' תרלד ס"א). והטעם, דזה השיעור מחזיק ראשו ורובו של אדם, דגברא באמתא יתיב, ושולחנו טפח' (גמ' סוכה ג. משנ"ב שם סק"א).
יב. שיעור זה צריך שיהיה דוקא מרובע, דהיינו שבין באורך ובין ברוחב לא יהיה פחות משבעה טפחים, ולא מועיל אם יש באורך ח' טפחים וברוחב ו' טפחים (ט"ז ומג"א וא"ר ומשנ"ב סק"א). ואפי' בסוכה גדולה אם יש פינה שנכנס פנימה ואין בו ז' על ז' אסור לשבת שם, כיון שהמקום צר שם (מג"א ומשנ"ב שם).
יג. שיעור ז' טפחים לדעת הגראח"נ הוא 56 ס"מ, ולדעת החזו"א 70 ס"מ. ובדאורייתא וכן בכל שיעורי שטח מחמירים בשיעור הגדול (מבית לוי פרק יח ס"א, מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).