פסולי 'חסר' ו'הדר'
רו. נצטוינו בתורתינו הק' בפרשת אמור: 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים ענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים'. ודרשו חז"ל מפסוק זה כללי הלכות ארבעת המינים, ומלשון הפסוק מדייקים חז"ל כמה דיוקים שיש להם משמעות לגבי כשרות המינים.
רז. מהכתוב 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים' לומדים שבזמן המקדש בבית המקדש היה מצוה מן התורה בנטילת ארבעת המינים בכל ימי החג, ושלא בבית המקדש המצוה מן התורה היא רק ביום הראשון. וחכמים תיקנו אחר חורבן בית המקדש ליטול בכל מקום בכל ימי החג זכר למקדש (סוכה מג., שו"ע סי' תרנח ס"א). א"כ בזמנינו ביום הראשון מצות נטילת ארבעת מינים היא מן התורה ומיום שני והלאה היא רק מדרבנן.
רח. תיקנו חכמים שביום שבת אין נוטלין ארבעה מינים, אפילו הוא יום ראשון, גזירה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים (שו"ע שם ס"ב, משנ"ב סק"ב). א"כ השנה שיו"ט ראשון חל בשבת, אין נוטלים ארבעה מינים. ובשאר הימים המצוה רק מדרבנן, וכיון שבשנה זו אין מקיימין המצוה רק מדרבנן ישנם הלכות מסויימות בכשרות המינים שמקילין יותר בשנה זו.
רט. ממה שכתוב בתורה "ולקחתם", דרשו חז"ל (סוכה לד:) שצריך שיהיה לקיחה תמה, דהיינו שיהיה שלם, ואם 'חסר' פסול. וממה שכתוב "פרי עץ הדר", דרשו חז"ל שצריך שיהיה נאה והדר בתארו ובגידולו.
רי. מה שלמדים מ'ולקחתם לכם', פסולו הוא רק ביום ראשון, שנאמר 'ולקחתם לכם ביום הראשון'. והלימודים משאר התיבות פסולם בכל שבעת הימים.
ריא. ולכן יש נפק"מ למעשה בין הפסול משום 'חסר' ובין הפסול משום 'הדר'. הפסול משום 'חסר' שילפינן מ'ולקחתם', הוא רק ביום הראשון, ובשאר הימים אין פסול של חסר. והפסול משום 'הדר', נחלקו הראשונים האם הוא רק ביום הראשון או בכל הימים, והשו"ע פוסק שאינו פסול רק ביום הראשון, והרמ"א סתם להחמיר דפסול בכל שבעה (סימן תרמ"ט ס"ה, משנ"ב סקל"ה).
ריב. ועוד נפק"מ, שהפסול של 'חסר' הוא אפי' באינו ניכר לעין והפסול של 'הדר' הוא דוקא אם נראה לעין.
ריג. לפי שכל ארבעה מינים אלו כתובים בפסוק אחד, הוקשו זה לזה ולמדין זה מזה, לפיכך כל ד' מינים אלו צריכים להיות שלמים, נאים ומהודרים בתוארם ובגידולם (שו"ע הרב סי' תרמה ס"ב).
'לכם' משלכם
ריד. עוד למדים מהכתוב 'ולקחתם לכם', שצריך שיהיו 'משלכם', ואין אדם יוצא בלולבו של חבירו שהשאילו. וגם זה דוקא ביום הראשון, ובשאר הימים אפשר לקחת לולב שאול מחבירו. ובשנה זו, שאין נוטלים לולב ביום הראשון, בכל שאר הימים יוצא בלולבו של חבירו שהשאילו.
קניית ארבעת המינים
רטו. בקניית ארבעת המינים צריך ליזהר שלא לקנות דבר שיש בו חשש גזול, שאין יוצאין בו ידי חובתו משום שהוא מצוה הבאה בעבירה (סוכה ל.), ופסול בכל שבעת הימים (רמ"א סי' תרמט ס"ה).
רטז. מצוי בשוקי ארבעת המינים שילדים קטנים עומדים עם דוכנים ומוכרים ארבעת המינים. ויש לשים לב ולברר אם הקטן מוכר של אביו או של גדול אחר, או שמוכר של עצמו, דאם הוא מוכר של עצמו אינו יכול לצאת בזה ידי חובתו ביום הראשון שצריך שיהיה משלכם, וקטן אינו יכול להקנות מן התורה (ביאוה"ל סי' תרנח ס"ו ד"ה לא, בשם שו"ת כתב סופר סי' קכח), אך אם הוא מוכר בשליחות אביו או גדול אחר, יכולים לקנות ממנו, שבכסף שנותן הקונה לקטן, אביו מקנה ללוקח.
ריז. כדי שיהיו ארבעת המינים 'שלכם', יש מחמירין לשלם עליהם עוד לפני החג, דמן התורה כסף קונה ולא משיכה, וכן מחמירין לשלם במזומן ולא בצ'ק או בכרטיס אשראי. אמנם מצד הדין אין מקום להחמיר, דאף דמשיכה מועילה רק מדרבנן, נקטינן דקנין דרבנן הוי קנין לדאורייתא. וכן נקטינן דבכל אמצעי התשלום הוי שפיר שלו. ובשנה זו שיום ראשון בשבת, ובשאר הימים אין דין שצריך להיות 'שלכם', לכתחילה אין לחשוש לכל הנ"ל. אמנם מהראוי להזהר לשלם עוד לפני החג לסוחרי ארבעת המינים.
בדיקת ארבעת המינים
ריח. הקונה ארבעת המינים כשהם פתוחים ובודק אותם בעצמו, יזהר בכל הדרישות ההלכתיות כדלהלן. ואף מי שקונה באריזה עם הכשר, אף שמצויים בשוק ארבעת המינים ארוזים בהכשרים מהודרים, צריך לפתוח את האריזה ולבדוק אם אכן הדבר כשר ומהודר כמו שמצויין על האריזה, כיון שגם אם יש השגחה מצויינת, יתכנו טעויות במיון, ובמיוחד כשבודקים כמויות ענק בכל יום. וגם אם המיון היה כראוי, יתכן שבאריזה, לפניו או לאחריו, קרהו מקרה שפסלו או שהורידו מהדורו וכדו'. ולכן יש לבדוק המינים אף שיש הכשר על האריזה.
ריט. אם המוצר שבתוך האריזה אינו תואם את רמת הכשרות המצויינת על גבי האריזה, אע"פ שהוא כשר, יכול לבקש מהמוכר להחליפו.