תספורת
צז. מצוה להסתפר בערב יום טוב (שו"ע סי' תקלא ס"א, סי' תעא ס"ג). משום כבוד יום טוב, שצריך לכבדו כמו שצריך לכבד את השבת, דכתיב 'וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד', וימים טובים איקרי קודש, וכבוד יו"ט הוא שלא יכנס לחג כשהוא מנוול (ט"ז ומשנ"ב סי' תקלא סק"א, שו"ע הרב שם).
צח. לכתחילה רצוי להסתפר קודם חצות (מג"א סי' רנא סק"ה שהאר"י ז"ל היה נזהר בכך. משנ"ב שם סק"ז, ביאוה"ל שם ד"ה ומסתפרין בשם הגר"א. פמ"ג סי' תקלא משב"ז סק"א, שעה"צ סק"ב), ומ"מ מותר להסתפר כל היום גם אחרי חצות (משנ"ב סי' תקלא סק"ב).
צט. כשהוא מסתפר יכוון לקיים מצוות ל"ת של 'לא תקיפו פאת ראשכם', שהם שני מצוות, ו'פאת הזקן' שהוא חמש מצוות, ומצות 'ובחוקותיהם לא תלכו', ומצות ל"ת של 'לא ילבש', ומצות עשה מדרבנן להסתפר לכבוד יום טוב (כף החיים סי' רלב).
ק. מי שהסתפר בערב ר"ה ושערותיו קטנות, כיון שאינו נכנס מנוול לחג, אינו צריך להסתפר שוב בערב החג.
נטילת צפרניים, רחיצה וטבילה
קא. מצוה ליטול הצפרנים משום ערב שבת ומשום ערב יום טוב משום כבוד שבת וכבוד יו"ט (שו"ע סי' רס ס"א, שו"ע הרב סי' תקכט ס"ב). ולכתחילה יטלם קודם חצות (שע"ת סי' רנא סק"ד). ולכתחילה לא יטול צפרני הידים והרגלים ביום אחד משום סכנה, רק את צפרני הרגלים יטול ביום קודם (משנ"ב סי' רס סק"ו, שו"ע הרב שם ס"ב), ואם לא נטלם ביום קודם, יכול ליטול בעיו"ט גם של הידים וגם של הרגלים (מטה אפרים סי' תרכה סי"ג, ליקוטי מהרי"ח ערב שבועות).
קב. מצוה לרחוץ בחמין בערב שבת ובערב יום טוב וללבוש כסות נקיה (שו"ע סי' רס ב"א, רמ"א סי' תעא ס"ג, משנ"ב סי' רס סק"ה, וסי' תקכט סק"ג).
קג. בגדי יו"ט יהיו יותר טובים משל שבת (שו"ע סי' תקכט ס"א). משום דחייב בשמחה וזהו ג"כ בכלל שמחה, ופשוט דכל זה ג"כ בידו משגת (מג"א סק"ד, משנ"ב סקי"ב).
קד. חייב אדם לטהר עצמו ברגל (עי' טור סי' תרג, ששייך גם בזמן הזה, ועי' פמ"ג סי' קכח א"א סק"ע), ולכן יש לטבול בערב החג לכבוד הרגל (משנ"ב סי' קכח ס"ק קסה, סי' תעא סקכ"ב).
קה. יכוין בשעת טבילה שהוא טובל לכבוד השבת ולכבוד הרגל ולהמשיך עליו קדושת היום בשמחה ובטוב לב (מטה אפרים סי' תרכה סי"ד).
צדקה
קו. בערב סוכות מרבים בנתינת צדקה, וטעם הדבר עפ"י סוד (פרי עץ חיים שער כח סוף פ"ד, שע"ת סי' תרכה).
התרמת ובדיקות דם
קז. אין מקיזים דם בערב יום טוב [בין בערב סוכות ובין בהושענא רבא], גזירה משום ערב שבועות (רמ"א סי' תסח ס"י). כיון שבערב שבועות יצא שד ששמו טבוח, ואם לא היו מקבלים בני ישראל את התורה היה טובח בהם (שבת קכט:). לפיכך יש סכנה לדורות להקיז דם בערב שבועות (שו"ע הרב סכ"ב, משנ"ב סקל"ח). ולכן אין לתכנן לכתחילה לעשות ניתוחים, התרמת דם, בדיקות דם שאינן דחופות וטיפולי שינים בערב יו"ט.
קח. בחולי שיש בו סכנה מותר להקיז דם גם בערב יום טוב (משנ"ב שם). ולכן ניתוח דחוף או התרמת דם דחופה לפיקוח נפש מותר בערב יו"ט.
קט. בליל ערב סוכות מותר להקיז דם, ובליל הושענא רבא אסור (משנ"ב שם בשם ח"א ופמ"ג).
הכנות לשבת ויו"ט
קי. נוהגין לתלות בבית הכנסת פרוכת מיוחדת ליום טוב, נאה יותר מפרוכת של שבת (מט"א סי' תרכה ס"ל, אליה רבה סי' תצד).
קיא. מצוה ללוש פת בערב יו"ט לכבוד יו"ט כמו בערב שבת לעשות מהם לחמים לבצוע עליהן בליל יום טוב (רמ"א סי' תקכט ס"א בשם המהרי"ל). והוא מכבוד שבת ויום טוב ואין לשנות (רמ"א סי' רמב ס"א, שו"ע הרב י"ב).
קיב. חוץ ממה שהכנת החלות הם כבוד שבת ויו"ט, נוהגין ללוש כדי שיעור חלה, כדי לקיים מצות הפרשת חלה (רמ"א שם. לפי שהיא איבדה את אדה"ר שהיה חלתו של עולם שנברא בע"ש – משנ"ב סק"ו), והשיעור הוא 1.670 גרם קמח לרח"נ, 2.2501 גרם לחזו"א. ומשיעור 1.200 גרם יש להפריש ללא ברכה.
קיג. באפיה מקמח מלא 100% יש להוסיף 15% יותר מהשיעור הרגיל, כדי להפריש בברכה, שהוא קרוב ל2.000 גרם לשיעור הקטן של רח"נ, וקרוב ל2.600 גרם לשיעור הגדול של חזו"א.
קיד. צריך כל אדם להשתדל בעצמו בהכנות לצורך יו"ט אע"פ שיש לו משרתים (משנ"ב סי' תקכט סק"ג).
קטו. יש לזכור לכוון שעון השבת של החשמל והמזגנים בבית ובסוכה כפי הנצרך לשבת ויום טוב.
קטז. יש לזכור להעביר את המקררים למצב שבת.
קיז. בשנה זו שיום טוב חל בשבת, צריך להכין כל צרכי ומאכלי השבת והחג מערב שבת. וצריך לבשל מערב שבת כל מאכלי השבת ויו"ט סוכות, וכן בהושענא רבא צריך לבשל ולהכין כל המאכלים של שבת שמיני עצרת, ולהניח על הפלטה מערב שבת המאכלים שרוצים לאוכלם חם.
קיח. כמו כן יש לפתוח בקבוקי יין ושתיה, לפתוח שקיות או פקקים של בקבוקי חלב ושל קופסאות אוכל לתינוקות, להפריד גביעי לֶבֶּן או מעדנים לילדים, לחתוך חתיכות נייר כסף, לחתוך מפות ניילון לצורך הסעודות, וכן לפתוח חבילות נייר טישו וכדו'.
קיט. יש לזכור להוריד תוויות מטלית חדשה או בגדים חדשים שקנו בבית או לילדים, וכן לפתוח גרביים שיש חוט תפור שמחברם.
קכ. יש לזכור לכתוב שמו ומס' פלפונו על מחזור, הושענות, אושפיזין, נרתיק הלולב וקופסת האתרוג, קופסת ספר תורה לילדים, דגלים וכדו'.
הגעלת וטבילת כלים
קכא. כלים חדשים של מתכת, כמו נירוסטה, אלומניום וכדו', כגון, סירים, מחבתות, סכו"ם וכדו', נוהגים להכשירם ע"י הגעלה במים רותחים, מחשש שמא נמרחים בשומן איסור. ואפשר להכשירם בבית. סכין חדש אין צורך להכשירו כיון שהחידוד מוציא בליעות האיסור.
קכב. כלי מתכות וכן כלי זכוכית חדשים, כמו בקבוקי יין, כוסות וכדו', וכן סכין חדש יש לזכור להטביל לפני החג.
קכג. אם שכחו להטביל כלי אין להשתמש בו אפי' באופן עראי, דהיינו אפי' פעם אחת (רמ"א יו"ד סי' קכא ס"ח). ובדיעבד אם השתמשו בכלי שלא הוטבל, לא נאסר המאכל (שם סט"ז). וצריך עוד להטביל את הכלי.
קכד. אין לטבול כלי בשבת ויום טוב (שו"ע סי' שכג ס"ז, משנ"ב סקל"ג).
אגד הלולב
קכה. כשחג הסוכות חל בימי החול, אוגדין את הלולב עם מיניו בערב החג. השנה, שיום ראשון של חג היא בשבת, ואין נטילת לולב בשבת, אוגדין את הלולב ביום ראשון של חול המועד. ובני חו"ל אוגדין את הלולב עם מיניו בערב החג גם השנה, כיון שצריכין את הלולב ליו"ט שני של גלויות.
קכו. למנהגנו, אוגדים את הלולב עם ההדסים והערבות בשני טבעות על גבי הקיישעלע, ושלש טבעות על גבי הלולב עצמו.
קכז. המנהג להכין הטבעות ולאגוד את הלולב עם מיניו בערב יו"ט, חוץ מקשר העליון שעל הקיישעלע שקושרים בעת האיגוד ביו"ט, ע"י שתוחבים ראש העלה לתוך הטבעת.
קכח. אומרים תחילה יהי רצון לאיגוד הלולב, ואח"כ אוגדין.
תנאי על נוי הסוכה
קכט. טוב להתנות בערב החג לפני השקיעה שיוכל להשתמש במשך החג בנוי הסוכה. ואז אם יפלו נוי סוכה מהסכך או מהדפנות בשבת וביום טוב יהיה מותר לטלטלם, כיון שהתנה שאינו בודל מהם. אבל ללא תנאי בערב החג הרי הם מוקצה ואם נפלו אסור לטלטלם בשבת וביו"ט. ובחוה"מ מותר בכל אופן לטלטלם, ואף לחזור ולתלותם.
טרם כניסת השבת והחג
קל. מותר לאכול ולישון בסוכה בערב חג הסוכות [כשאינו מכוון לשם מצוה] ואין בכך משום בל תוסיף [בשונה מ'שמחת תורה' שאז השינה והאכילה בסוכה אסורה משום בל תוסיף].
קלא. מצוה להמנע מלאכול סעודה בערב שבת ובערב יו"ט מתחילת שעה עשירית שהוא חצי שעה קודם זמן מנחה קטנה [בערך בשעה 3:30]. דהיינו כמו שיעור סעודה שרגיל לאכול ביום חול, והטעם, כדי שיאכל בליל שבת ויו"ט לתיאבון, אבל לאכול קצת להשקיט רעבונו [קצת מזונות, פירות, ירקות, דגים, בשר, ביצים] מותר גם אחר שעה עשירית. (שו"ע סי' רמט ס"ב, רמ"א סי' תקכט ס"א, משנ"ב ס"ק ה-ז, ביאוה"ל סי' רמט ס"ב ד"ה מלקבוע). ואם התחיל לאכול לפני שעה עשירית יכול להמשיך ולאכול כרגיל (משנ"ב סי' רמט סקט"ז).
קלב. מצוה למשמש בכיסי הבגדים אם יש בהם דבר מוקצה, ובפרט אלו שנוסעים מביתם לבושים בבגדי שבת (שו"ע סי' רנב ס"ז).
הדלקת הנרות והברכות
קלג. מדליקין הנרות מבעוד יום, כמו בכל ערב שבת [מותר להדליק מזמן פלג המנחה, שהוא: 5:19. זמן הדלקת הנרות, י-ם: 5:56, ב"ב: 6:11]. ואחר ההדלקה מברכות "אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של שבת ושל יום טוב" (משנ"ב סי' רסג סקכ"ד וסי' תקיד סקמ"ח).
קלד. אם טעתה ובירכה רק להדליק נר של שבת ולא הזכירה של יום טוב, אם נזכרה תוך כדי דיבור, תתקן ותאמר להדליק נר של שבת ושל יום טוב. ואם נזכרה אחר כדי דיבור, לא תברך שוב (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א), א – די"א שיום טוב נמי איקרי שבת ויצאה ידי חובתה בברכתה (שו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' קיב), ב דלפי רוב פוסקים אי אפשר לברך אחר ההדלקה, גם משום דצריך לברך עובר לעשייתן, ולכן אף אם מברכות אח"כ מניחים הידים על העינים שלא להנות מאור הנרות עד אחרי הברכה, שבזה נקרא ג"כ עובד לעשייתן, להנאתן, אבל אחרי שכבר גמרו להדליק וכבר נהנו מהאור, אינה יכולה לברך. וגם דכיון שכבר קיבלה שבת אסורה להדליק נרות, ואיך תברך כעת וציונו להדליק.
קלה. אם טעתה ובירכה להדליק נר של יום טוב ולא הזכירה של שבת, י"א שתחזור ותברך על נר של שבת, וכדי שיהיה עובר לעשייתה, י"ל שתדליק נר נוסף ותברך עליו, שהרי לא קבלה עליה עדיין שבת רק יום טוב, ולדידהו לכתחילה תחזור ותזכיר שנית את יו"ט בברכתה (שו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' קיב), ולמעשה נראה שאם נזכרה תוך כדי דיבור, תתקן ותאמר להדליק נר של שבת ושל יום טוב. נזכרה אחר כדי דיבור, לא תברך שוב וכנ"ל (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
קלו. המנהג שהנשים מברכות שהחיינו אחרי ברכת להדליק (כן משמע במשנ"ב סי' תר סק"ד, ועי' משנ"ב סי' רסג סקכ"ג. וכ"ה בקיצור של"ה, ועי' אגרות משה או"ח ח"ד סי' קא). שכחה ולא בירכה שהחיינו יכולה לברך אח"כ, ועדיף שתכוון לצאת ברכה זו כשתשמע בקידוש ותצא ידי חובתה מהמקדש.
קלז. אף שבעת הצורך יכולה אשה להתנות שאינה מקבלת עדיין שבת ויו"ט בהדלקת הנרות (עי' משנ"ב סי' רסג סקכ"א), מ"מ כשמברכת 'שהחיינו' בשעת הדלקת הנרות, מקבלת קדושת יו"ט ולא מועיל להתנות שאינה מקבלת יו"ט, ומאז אסורה בכל המלאכות, ואסורה לאכול ולשתות לפני קידוש. וכן אינה יכולה להתפלל מנחה אחר הדלקת הנרות. ולכן בשעת צורך גדול לא תברך שהחיינו בהדלקת הנרות, רק תשמע ותצא מהמקדש.
אשה ב'קידוש' ואיש ב'הדלקת נרות'
קלח. אשה שעושה קידוש, כגון אם היא בבית החלמה, או אלמנה או גרושה, או שהבעל נסע לרבו וכדו', לא תברך שהחיינו בהדלקת הנרות, רק אח"כ בשעת הקידוש, דהעיקר לברך שהחיינו בקידוש, רק היות ונשים לא עושות קידוש, נוהגות לברך שהחיינו בהדלקת הנרות, אך כשהיא מקדשת בעצמה תברך שהחיינו בקידוש. וגם שיש לחשוש שתברך שנית בקידוש, שכך כתוב במחזור. ואם היא מוציאה את הבנות או שאר בני משפחה ב'קידוש', בודאי תברך שהחיינו בקידוש ולא בהדלקת נרות, כיון שכולן חייבות בברכת שהחיינו, והן תצאנה ידי חובתן ממנה כשתברך בקידוש.
קלט. שכחה ובירכה שהחיינו בהדלקת הנרות, ויש בני בית מעל לגיל חינוך שלא שמעו ממנה הברכה, תברך שוב שהחיינו ב'קידוש' להוציא בני הבית.
קמ. איש שמדליק נרות שבת ויו"ט, מברך ברכת להדליק נר של שבת ושל יום טוב, ואח"כ מדליק הנרות, כיון שאיש אינו מקבל שבת בהדלקת הנרות. וברכת שהחיינו יברך ב'קידוש' ולא בשעת הדלקת הנרות (מט"א סי' תקצט ס"ט).
הדלקת הנרות בסוכה
קמא. לכתחילה צריך להדליק הנרות בסוכה (שו"ע סי' תרלט ס"א). אמנם אין מכניסין לסוכה נר של חרס (ב"י בשם רוקח, ט"ז סי' תרלט סק"ב, משנ"ב סק"ז). ואם הסוכה קטנה כ"כ בענין שיש לחוש שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה ותשרף סוכתו, צריך להניחה חוץ לסוכה אפילו היא של זהב (שו"ע שם, משנ"ב סק"ח). וכן אם אין לו מקום בסוכה להדליק הנרות, או שאינו יכול להדליק על שולחנו כיון שצריך לסגור את השלחן אחרי הסעודה לצורך שינה בסוכה, ובשבת אסור לטלטל המנורה, ידליקו הנרות מחוץ לסוכה. ואז רצוי אם אפשר להדליק הנרות ליד הסוכה שיראו את הנרות מהסוכה. ואם אי אפשר ידליקו הנרות במטבח במקום שמכינים את המאכלים לצורך הסעודה, או בחדר אחר שמשתמשים בו [דבשבת יש גם משום שלא יכשלו].
קמב. בכל ערב שבת רצוי לכבות את החשמל בחדר לפני שמדליקין הנרות ולהדליקו ומיד להדליק הנרות ולברך, כדי שהברכה תהיה גם על החשמל וגם על הנרות, דכיון שיש תאורת חשמל יתכן ואין כבר חיוב הדלקת נרות משם שלום בית. ובשבת שחל בו סוכות באופן שאין מדליקין הנרות בסוכה, וכנ"ל, אפשר לצאת מצות הדלקה בסוכה ע"י שיכבו את החשמל בסוכה, ושוב ידליקו אותה לשם מצות הדלקת נרות שבת ויו"ט, ואח"כ יכבו וידליקו החשמל במקום שמדליקין הנרות ומיד תדליק הנרות ותברך, והברכה תהיה על הנרות ועל החשמל.
המתארחים אצל אחרים
קמג. המתארחים לסעודת ליל השבת והחג אצל אחרים וחוזרים לישון בביתם או במקום אכסנייתם, יכולים להדליק [מבעוד יום] במקום שישנים, וישארו שם להנות מהנרות עד חצי שעה אחר שקיעת החמה. או שידליקו נרות גדולות שידלקו עדיין בחזרתם בלילה. או שקודם ההדלקה יכבו את התאורה ואח"כ ידליקו את התאורה ואת הנרות, ותברך, ונמצא שהברכה הולכת גם על התאורה וגם על הנרות, והתאורה תשאר מוארת עד שיחזרו.