Skip to content
הלכה בהירה

פרק ו - ברכת לישב בסוכה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

צד. ההולך לבקר בסוכת הוריו, או ל'טיש' אצל רבו, או ל'שלום זכר' אצל חבירו וכדו', והוא באמצע סעודתו, נחלקו בזה גדולי האחרונים, דעת המג"א (סקי"ז) שאפילו אם היה בדעתו בשעה שבירך 'לישב בסוכה' שילך באמצע הסעודה לשם, צריך לברך שם שוב 'לישב בסוכה', דהליכה הוי הפסק. וכן פסק בשו"ע הרב (סי"ד- טו): "אם נכנס לסוכה אחרת, כשרוצה לאכול בסוכה זו דבר שאסור לאכלו חוץ לסוכה צריך לחזור ולברך לישב בסוכה, ואפילו הוא עומד באמצע סעודתו, ופוסק סעודתו והלך לאכול בסוכה אחרת, צריך לחזור ולברך. ואפילו אם אינו רוצה לאכול בסוכה זו אלא שנכנס לתוכה לישן ולטייל צריך לברך לישב בסוכה שאין שינה וטיול שבסוכה זו נפטרין בברכה שבירך בסוכה אחרת, עכ"ד (וכך פוסקים האליה רבה, דרך החיים להגאון מליסא, קיצור שלחן ערוך ועוד). ובשער הציון (סקצ"ג) הביא כן גם מהחיי אדם דאף אם לא יאכל שם חייב לברך, דס"ל שהמנהג שנהגו לא לברך רק על אכילה, הוא רק בביתו כיון שדרך לקבוע שם סעודה, אבל בבית אחרים שאין דרך לקבוע שם סעודה, לכולי עלמא כל שנכנס שם חייב לברך.

צה. אמנם במשנ"ב (סקמ"ח) הביא שדעת כמה אחרונים דהליכה לא הוי הפסק, ואם היה דעתו בשעת הברכה שילך לשם, א"צ לברך, ומביא מהלבושי שרד שספק ברכות להקל. ובשעה"צ (סקצ"ד) הביא דעת הבית מאיר דגם ס"ל כן, דמה שנא סוכה זו או אחרת, וכי האכילה בסוכה השניה מצוה בפני עצמו היא, ומשמע דלדידיה אפילו לא היה דעתו בשעת ברכה לכתחלה לזה גם כן אין צריך לברך. וכן פסק גם בשו"ת מהרש"ג (או"ח סי נז). אמנם מסיים בשעה"צ: מיהו כיון דאיכא דעות גם כן, אין כדאי לצאת באמצע סעודה.

צו. ולמעשה רבים נוהגים כדעת המשנ"ב שאם היה דעתו בשעת הברכה לצאת באמצע הסעודה א"צ לברך שוב. ודעת מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א להחמיר כדעת המג"א ושו"ע הרב ועוד, שההולך ל'טיש' באמצע סעודתו צריך לברך לישב בסוכה, ואפי' אינו אוכל שם כלום. ומי שרוצה להחמיר על עצמו יאכל יותר מכביצה פת או מזונות או ישתה רביעית יין ויברך לישב בסוכה.

More in this printout

View the whole printout