דופן עקומה
מג. סוכה שיש לה רק ג' דפנות, ויש בה סכך פסול מן הצד, אם הוא יותר מארבע אמות (לחומרא הוא 1.87 ס"מ), הסוכה פסולה, דאין כאן דופן לסוכה. ואם הוא פחות מארבע אמות, הסוכה כשרה, דאמרינן דופן עקומה, דהיינו, שאנו רואים את הסכך הפסול כאלו הוא חלק מהדופן שנעקם ונכפף למעלה, ורק אח"כ מתחיל גג הסוכה (שו"ע סי' תרלב ס"א).
מד. סוכה שהדפנות גבוהים י' טפחים, אף שאינן מגיעות עד הסכך, כשרה. דאמרינן גוד אסיק מחיצתא, אמנם אם למעלה יש סכך פסול יותר מד' טפחים שצריכים לומר דופן עקומה, נחלקו הפוסקים אם אומרים תרי הלכתא, גם גוד אסיק וגם דופן עקומה, המג"א (סק"א) בשם הב"ח והר"ן מחמירים דאין אומרים, וכן הכריע המשנ"ב (סי' תרלג סק"כ). הפמ"ג והביכורי יעקב מקילים בזה. ולכתחילה יש להחמיר בשאין הדפנות מגיעות לסכך שאין אומרים דופן עקומה. אמנם אם אין לו סוכה אחרת חייב לשבת בה, ומ"מ מספק לא יברך ברכת לישב בסוכה (שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' עה אות ה).
מה. ואם הדפנות מגיעות עד פחות מג' טפחים לסכך, במשנ"ב (סי' תרלב סק"ד) פוסק דאפשר דלכו"ע יש להקל שאומרים לבוד ודופן עקומה. אמנם בביאוה"ל (ד"ה הכותל) נוטה להחמיר בכך, ורעק"א (סי' יב) גם החמיר בזה, ולכן לכתחילה יש להחמיר בזה (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
מו. כשהסוכה כשרה ע"י דופן עקומה וסכך הפסול אינו עומד בשוה עם הסכך הכשר אלא גבוה ממנו, נחלקו הפוסקים אם אומרים דופן עקומה יחד עם חבוט רמי, ולהלכה אמרינן דופן עקומה וחבוט רמי, אע"פ שהוא תרי הלכתא, וכ"מ במגן אברהם (סק"ב) וכ"כ באשל אברהם (בוטשאטש).
סוכה שהיא בהמשך החדר
מז. מצוי מאד בהרבה בתים שהסוכה הינה חלק מהחדר, בסוף הסלון או המטבח או בשאר חדרים, ואז יש לסוכה רק ג' דפנות ונכנסים אליה מחלל החדר. יש לשים לב שבדרך כלל בסוף תקרת הבית בחוץ יש גגון העשוי מפח ברוחב 10-15 ס"מ, שעולה על גג הסוכה. ויש לשים לב שישאר שיעור סוכה ז' טפחים ללא גגון הפח, שהגגון נחשב להמשך תקרת הבית ורק אחריו מתחיל שיעור סוכה.
מח. ואם הגגון מוריד משיעור הסוכה, יש עצה שיעשה מחיצה במקום סיום התקרה בגובה י' טפחים ברוחב רוב הדופן, שיהא עומד מרובה על הפרוץ (דלגבי חלוקת חדר לא מועיל מחיצה ברוחב ז"ט, רק צריך רוב החלל), ובזה מפריד את הגגון מתקרת החדר, ונחשב הסוכה ממקום הדופן, והגגון נחשבת לסכך פסול פחות מג' טפחים שיכולים לאכול ולישון תחתיו (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
מט. וכן אם אין שם גגון וסוכתו פחותה משיעור ז' טפחים, או שיש לו שיעור סוכה ורוצה להגדיל הסוכה, יכול להגדיל הסוכה ע"י שיעשה מחיצה תחת התקרה פחות מג' טפחים מהסוכה, ואז הוי התקרה חלק מהסוכה וסכך פסול פחות מג' טפחים אוכלים וישנים תחתיו (מבית לוי פי"ח ס"ד).
תריסי הזזה
נ. סוכה במרפסת שהדפנות או אפי' רק דופן אחד עשויות מתריסי הזזה [ואין מאחוריו מעקה סורג מברזל] שכאשר פותחים אותם לא נשארות דפנות לסוכה, אם התריסים הם למטה עד הקרקע, לכתחילה יניח את הסכך כשהתריסים סגורים, שמשמש כדופן, ואח"כ מותר לפתוחם ואין צריך לנענע שוב את הסכך. ואם התריסים אינם עד הקרקע רק יושבים על מוזאיקה, יכול להניח הסכך גם כשהם פתוחים, שסגי בדופן כל שהוא שיהיה לפני סיכוך הסכך (עי' שבט הלוי ח"ח סי' קמו, ח"ז סי' נו).
נא. ומותר לפתוח ולסגור את התריסים גם בשבת וביו"ט, ולא חשיב כעושה מחיצה המתרת, כיון שיש להם צירים או מסילות, ודומה לגגין העשויים עם צירים או מסילות דאין בהם חשש בנין וסתירה בשבת וביו"ט, כמו שכתב הרמ"א (סי' תרכו ס"ג).
נב. ויש ליזהר שבישיבתו בסוכה יהיו התריסים - שהם הדפנות המכשירות את הסוכה - סגורים.
להשתמש במעקה סורג לדופן
נג. סוכה הנעשה במרפסת, שדופן אחד או חלק ממנה היא מעקה של אבן [מוזאיקה] שגבוהה ד' טפחים, ובצידה החיצוני יש סורג מברזל שבדרך כלל הברזלים הולכים לאורך / לגובה [שתי], ויש שתי ברזלים לרוחב [ערב] למעלה ולמטה שמחזיקים אותם, אפשר להחשיב את הסורג לדופן להכשיר את הסוכה' (שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' קלח, מבית לוי עמ' ע אות ה. וב'דרכי ההוראה – סוכות', למו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א עמ' 33, שבאופן שיש מוזאיקה גבוה ד"ט ודאי שפיר דמי, עיי"ש).
מרפסת שיש בה מוזאיקה
נד. מרפסת קטנה שאין בה שיעור סוכה ז' טפחים על ז' טפחים, ויש לה מדריגת אבנים [מוזאיקה] גבוה מרצפת הסוכה, אפשר לצרף את רוחב המוזאיקה להשלים לשיעור הסוכה, בין כשגבוה מהרצפה פחות משלשה טפחים ובין כשגבוה יותר משלשה טפחים, ובלבד שיש מחיצה גבוהה י' טפחים מעל המוזאיקה (עפ"י דברי השערי תשובה סי' תרלד אות ב, עיי"ש. שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קמה, 'מבית לוי' עמ' סח אות ב. ולכאורה משום דכשעומד או יושב על כסא הוי ראשו ורובו מעל גובה מדריגת האבן, ונמצא שיושב בשיעור סוכה, ויש לעיין אם יכול לישון על מזרון המונח על רצפת הסוכה, שברצפה אין שיעור ז"ט על ז"ט).
נה. כמו כן בסוכה שיש בה שיעור ז' טפחים על ז' טפחים, ויש בצידה או בסופה מוזאיקה שעשויה כדי לשבת עליה, ובצידה החיצוני יש מעקה המשמשת לדופן או שמניח שם דפנות, אף אם היא רחבה יותר מג' טפחים, הסוכה כשירה ומותר לישב גם על המדריגה עצמה (שבט הלוי שם).
כשהדופן השלישי היא דלת הנפתחת
נו. מצוי גם שהדופן השלישי הוא דלת המחוברת לפינה של הסוכה, וכשהדלת נפתחת אין שם דופן שלישי, לכתחילה צריך להניח את הסכך כשהדלת סגורה. וי"א שא"צ, כיון שסגי בדופן אחד כשמניחים הסכך. ומותר לפתוח את הדלת בשבת וביו"ט, כיון שיש לה צירים. ויזהר כשיושב בסוכה שהדלת תהיה סגורה, וכשנפתחת לא יאכל אז.