שיעור אורך ההדס
רפח. שיעור אורך ההדס צריך להיות לכתחילה ג' טפחים (שו"ע סי' תרנ ס"א). לפי מידות זמנינו, להחזו"א הוא 30 ס"מ ולהגר"ח נאה הוא 24 ס"מ.
רפט. שיעור זה מודדין למעלה בעץ הבד ללא העלים העליונים היוצאים מראשו שאינם בכלל השיעור (משנ"ב סק"א בשם הריטב"א). ולמטה אם יש חלק עץ שאין בו עלין, מצטרף לשיעור אורך ההדס ג' טפחים, ואינו מצטרף לשיעור השילוש להחשב כמשולש, כיון שאינו מחופה בעלים (מבית לוי פרק כב ס"ה).
רצ. כאמור, אורך ההדס צריך להיות לכתחילה לכל הפחות ג' טפחים, ולמעלה אין לו שיעור, שיכול להיות יותר מכך, רק שיזהר שיתאימו ההדסים ללולב, שלא יהיו ארוכים יותר מדאי כדי שישאר טפח בשדרת הלולב גבוה מההדסים כדי לנענע.
משולש
רצא. וענף עץ עבות – זהו הדס. 'עבות' היינו משולש, שמההדס יוצאים שלשה עלים [או יותר] מכל קן וקן, סמוכים זה לזה בעיגול אחד בשוה, שאין אחד משלשתן גבוה או נמוך מן השנים.
רצב. משולש היינו שלפי מראית עין רגילה נראית משולש. וכל זמן ששורש העלים נפגשים בקו אחד, אע"פ שאינן ממש ישרים מיקרי משולש.
שיעור אורך השילוש
רצג. לדעת כמה ראשונים צריכים שכל שיעור אורך ג' טפחים יהיה משולש כולו, ואם לאו פסול (הגאונים, המגיד משנה, הר"ן), ולדעת כמה ראשונים (הראב"ד והרא"ש) למצוה בעינן שיהא כולו משולש, ובדיעבד סגי ברובו משולש. וכן הכריע השו"ע (סי' תרמ"ו ס"ה). והוסיף הרמ"א שאפי' אם השילוש ברובו אינו בראש הבד, רק למטה יש רוב משולש, ג"כ כשר.
רצד. לכתחילה יש ליטול הדס שמשולש בכולו כשיעור חזו"א, דהיינו 30 ס"מ משולש. ואם חסר מהשילוש בתוך השיעור של 30 ס"מ, אפשר לצרף מלמטה מהשיעור, דהיינו אם אורך ההדס הוא 40 ס"מ, וב30 ס"מ העליונים יש רק 25 ס"מ משולש, וחסר 5 ס"מ משולש, אפשר לצרף 5 ס"מ משולש מלמטה מהשיעור, וביחד יהיה 30 ס"מ משולש, ונחשב מהודר (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
רצה. יש כאלו שרוצים שיהיה 30 ס"מ משולש ברצף בלי צירופים, לכן הנהיגו גופי הכשרות לעשות שתי דרגות, א' א' היינו 30 ס"מ משולש בלי צירוף, א' היינו 30 ס"מ משולש עם צירוף, ולהלכה שניהם שוים.
רצו. דרגא ב' הוא כולו משולש שיעור רא"ח נאה, דהיינו שהבד יהיה 30 ס"מ ובתוך 24 ס"מ העליונים יש 13 ס"מ דהיינו רובו, משולש, ושאר 11 ס"מ משולש מצרפים מלמטה.
רצז. דרגא ג' הוא רובו משולש שיעור חזו"א, דהיינו כפסק הרמ"א שבדיעבד סגי ברובו משולש, והיינו שיש 16 ס"מ משולש בתוך 30 ס"מ העליונים.
רצח. יש שני דרכים איך לחשב את השיעור של רובו משולש, א – שבאורך של 30 ס"מ היה שבע קומות של קינים שבכל קומה ג' עלים, ונשרו ג' קומות ונשארו ד' קומות, ההדס כשר כיון שנשאר רוב קומות משולשות. ב – שבאורך של 30 ס"מ יש רוב דהיינו 16 ס"מ משולש. והנפק"מ ביניהם, באופן שנשארו רוב קנים, דהיינו 4 קומות מתוך 7, אבל הם נמצאים באורך של 14 ס"מ, דהיינו מיעוט העץ, דלפי הדרך הראשון ההדס כשר, ולפי הדרך השני ההדס פסול. החזו"א (סי' קמו אות ד) מסתפק בזה, ולמעשה לכתחילה יש להקפיד שיהא רובו גם רוב הקנים וגם רוב שיעור האורך, דהיינו שיהיה הבד משולש גם רוב קנים וגם 16 ס"מ לחזו"א או 13 ס"מ להגרח"נ (מבית לוי פרק כב ס"ד).
נשרו עלים
רצט. אם נשר עלה אחד, מקום זה נחשב שאינו משולש אע"פ שהיה משולש מתחילת ברייתו, ולכן אם יש שיעור 30 ס"מ משולשים בלי קן זה, אע"פ שהוא בצירוף, כשר, ואם אין שיעור 30 ס"מ בלי קן זה, חסר משיעור ג' טפחים. ובאופן שנשאר שיעור, אע"פ שכשר, אם קנה באריזה סגורה שכתוב עליו א' א', יכול לבקש מהמוכר להחליף לו, שאע"פ שכשר מ"מ אין זה א' א', והוא שילם על א' א'.
ש. אם חסר חלק מן העלה, אם נחסר רוב העלה דינו כנחסר כל העלה, ואם נחסר מיעוט העלה דינו בעלה שלם (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
עליו חופפים את העץ
שא. חז"ל דרשו מהפסוק 'וענף עץ עבות', שענפיו חופין את עצו (סוכה לב:).
שב. לכתחילה יש הידור מצוה ליטול הדסים שהעלים חופפים את כל העץ, דהיינו שראש העלה מגיע לעוקצו של העלה שלמעלה ממנו, וכל העץ מכוסה בעלים (שלדעת המור וקציעה בסי' תרמו הוא לעיכובא, ורוב האחרונים חולקים עליו, עי' ביכורי יעקב ותוספות ביכורים וחזו"א). ובדיעבד אם העלים חופפים רוב העץ כשר.
שג. לכתחילה יש הידור מצוה ליטול הדסים שהעלים עומדים ישר לגובה, שאם העלים נוטים לצדדים ואינם מכסים את גזע העץ חסר בהידור של עבות (עי' רש"י סוכה לב: וברש"ש שם). ובדיעבד נחלקו האחרונים אם כשר או פסול (ביכורי יעקב, חזו"א).
יבש
שד. לכתחילה ראוי ליטול הדס שהעלים שלו לחים. הדס שיבשו כל העלין שלו פסול משום שאינו הדר. ויבש היינו, שילבינו פני העלים. אם העלים כמושים – לא לחים ולא יבשים – כשר (שו"ע סי' תרמו סעי' ו-ז, משנ"ב סק"כ).
שה. יבשו רוב העלים ונשתיירו בראשו שלשה עלים לחים, כשר, דעי"ז נחשב כל ההדס הדר (שם ס"ח, משנ"ב סקכ"א).
נקטם ראשו
שו. נקטם ראש העץ של ההדס, ואפי' במשהו (ביאוה"ל ס"ו ד"ה פסול), פסק השו"ע (ס"י) כדעת רוב הראשונים שהוא כשר, והטעם, כיון שעליו חופפין על ראשו אין הקטימה ניכרת והוי הדר. ומביא י"א דפסול משום שאין זה הדר, וכתב הרמ"א דטוב להחמיר במקום שאפשר באחר.