Skip to content
הלכה בהירה

פרק טו - דיני הערבה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מין הערבה

שז. ערבי נחל האמור בתורה, הוא מין ידוע הנקרא כן, עלה שלו משוך כנחל, ופיו [חודו] חלק, וקנה שלו אדום. ואפי' בעודו ירוק, כשר (דסופו להיות אדום כשיגיע אליו השמש, ט"ז סק"א). ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נקראו 'ערבי נחל', [ולא אמרינן דבא קרא לדקדק ולומר שלא תקח אלא דוקא מאותן שגדילין אצל הנחל – עטרת צבי בשו"ע], ואפילו היה גדל במדבר או בהרים, כשר (שו"ע סי' תרמז ס"א). וי"א דיותר טוב לכתחלה ליקח מאותן הגדילים על הנחל אכן מדברי הט"ז משמע דאין צריך לדקדק בזה (משנ"ב סק"ג).

שיעור אורך הערבה

שח. שיעור אורך הערבה צריך להיות לכתחילה ג' טפחים (שו"ע סי' תרנ ס"א). לפי מידות זמנינו, להחזו"א הוא 30 ס"מ ולהגר"ח נאה הוא 24 ס"מ. שט. שיעור זה מודדין בגזע העץ של הערבה בלי העלה העליון של הלבלוב, שאינו בכלל השיעור (משנ"ב סק"א).

שי. כאמור, אורך הערבה מינימום ג' טפחים, אבל מותר ליטול ערבה יותר מג' טפחים, ויש הידור מצוה לקחת יותר מג' טפחים. ובתנאי שהשדרה של הלולב גם ארוך יותר, כדי שישאר טפח בשדרת הלולב גבוה מהערבות כדי לנענע.

נשרו עלים, יבשו, נקטם ראשו

שיא. לכתחילה יש הידור ליטול ערבה שלא נשרו ממנה העלים כלל (מג"א סי תרמז סק"ג), כיון דערבות מצויות יש להדר לכתחילה גם בזה (משנ"ב סקי"א). ובדיעבד, אם נשרו רוב העלים פסולה, נשרו מקצת העלים כשרה (שו"ע שם ס"ב).

שיב. ערבה שהתייבשו רוב העלים שלה פסולה (ס"ב), משום שאינו הדר. ויבש היינו משכלה הירקות לגמרי (שעה"צ סק"ו). ערבה כמושה כשרה, ונחלקו הפוסקים אם מותר לכתחילה או רק בדיעבד (משנ"ב שם). ולכן במהלך ימי החג אם כמשו הערבות נכון להחמיר ולהחליפם.

שיג. נקטם ראש העץ של הערבה, לדעת השו"ע (ס"ב) פסולה, והרמב"ם מכשיר, ונקטינן כדעה ראשונה (משנ"ב סקי"א). ויש להחמיר בזה כיון שערבות מצויות (מג"א סק"ב). נקטם העלה העליון כשרה. ויש מהדרין ליטול ערבה שיש עליה לבלוב, שהוא סימן שלא נקטם ראש העץ של הערבה.

More in this printout

View the whole printout