שבת יארצייט אין ויזניצא
שבת בראשית כ"ט תשרי תשפ"ז הבעל"ט
ימים מרוממים לאורם ולמשנתם של רבוה"ק זי"ע שוכני ארץ קאסוב - קיטוב - ויזניצא - סאדיגורה עם סיור היסטורי מודרך ברחבי העיר ויזניצא ובמרכזם שנת מרוממת בצילו של בעל החילולא רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע
יציאה בס"ד: יום חמישי בראשית כ"ז תשרי 17:15
חזרה אי"ה: יום ראשון נח ל' תשרי 19:00
בהשתתפות נכדיו ואורחים דגולים ובראשם הרה"צ רבי לוי יצחק האגער שליט"א
הכנסת אורחים התקבלה סבסוד ל-7 הראשונים במחיר 3,500 שח
מחיר מיוחד 3,900 שח כולל אש"ל מלא ונסיעות פנים
לפרטים והרשמה במערכת 'הכנסת אורחים ויזניצא': 073-302-5575
בס"דשיתחדש המלוכהה
עדנה מחודשת לראשית ממלכת רכזה"ק בעיירות קאסוב וויזניצא
חג הסוכות ה'תשפ"ז
מְקוֹם אֵשׁ, לָהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת
כפל הלשון: שבת, ויזניצא
אחת משלשת ה'שלום' אשר קבעו את שם ספרו של ריש כפולה ומשולשת של 'דער היילגער 'צמח", א היילגער שבת, שושילתא קדישא - 'אהבת שלום', היא השבת. וקדושת העיירה הספוגה בהוד קדושת השבת מדור דורים.
בעירת השבת-קודש בקאסוב החלה עוד אצל אביו הגדול מרן רבי יעקב קאפיל חסיד זי"ע, כנודע, ומני אז היא נכס צאן ברזל לאורך מאות שנות פעולת צדיקי בית קאסוב ויזניץ.
רבותינו במאי זהירי טפי? בקדושת השבת. עד שנודעת שמה ויצאה טבעה של 'שבת אין ויזניץ' בכל העולם כולו.
רזא דשבת - ויזניץ, ורזא דויזניץ - שבת, אות היא לעלמי עד.
הרי ש'שבת אין ויזניצא' היא בחינת 'משמרים ישראל שתי שבתות', בקדושת השבת, דכר מלכות
ניצוץ ממשנת רבותינו הקדושים זי"ע
זקיה"ק ה"אמרי ברוך" זי"ע התבטא פעם: "ס'איז מיר גרינגער צו זאגן דריי מאהל 'מלכויות זכרונות שופרות', ווי צו נעמען איין מאהל דעם לולב מיטן אתרוג" [נקל לי לומר שלוש פעמים 'מלכויות זכרונות שופרות', מלאחוז בידי פעם אחת את הלולב והאתרוג]
הסביר זאת ה'אמרי חיים', כי בנטילת הלולב והאתרוג יש יחודים רבים. והפטיר: "נו, גייט'ס פאר ..."טייטס
דבר מלכות
קצר הגיליון, חיוור הדיו ודלות התיבות, מלתאר את העתיד להתרחש בהאי יומא, באותו המקום.
השבת, אשר חל בה בו ביום הילולת רביה"ק ה'צמח צדיק' - שבת בראשית, כ"ט תשרי, הכוללת בס"ד גם צד גשמי דביה תחדי נפשא, תהיה חטיבה אחת של רוחניות צרופה, בניווטם של משפיעים דגולים ונכדי בעל ההילולא, ותחת השראתו הישירה של 'מרא דאתרא' - רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע, אשר כמו אז שעמד ושימש והשפיע קדושת שבת לכל עבר, בגיצי אש ובתבערת יוקדים, אף כעת יעמוד וירעיף אור קדושה וטללי תחיה מאוצרו הטוב, לכל אשר יזכה לשוב ולהסתופף בצלו, לעשות את השבת ביים רבי'ן דער 'צמח צדיק' זי"ע. ודבר זה בר השגה, בס"ד, במסע המיוחל אל השבת הקדושה והמרוממת, בויזניצא, ביומא דהילולא רבא. קדושה אתרא קדישא 'ויזניצא'. אשרי הזוכה.
א שבת ביים רבי'ן – שבת יארצייט כ"ט תשרי אין ויזניצא
מהרו להירשם במוקד 'ויזניצא' 073-302-5575
בס"דנכספה וגם כלתה נפשי:מיר פארן קיין ויזניצא
ההתרגשות, הצמאון, סדר הנסיעה המרוממת
בדרך המלך גלך לדבקות במשנתו הברורה, בלבבות שכינתו' - הכל נולד שם, בעיירה הקטנה 'נסיעה' אל רביה"ק ה'צמח צדיק'
כבימים ההם, עם עגלות רעועות או מרגישים, מוחות חושבים, ובעיקר קאסוב. היסודות נוצקו שם, שם נסללה בצעדים רגליים, כך בזמן הזה, בתעופה באוזניים קשובות למעיינם המתגבר הדרך אל חיי הרוממות המקודשים משוכללת מעט יותר - אנחנו עושים של חשובי אנ"ש, ובראשם המשפיע שבנחלת כולנו - בני איש אחד. את אותה הדרך, עם אותה המטרה: הנודע נו"נ לרבוה"ק הרה"צ ר' לוי יצחק להסתופף בצל רביה"ק ה'צמח צדיק'. האגר שליט"א בן כ"ק אדמו"ר שליט"א מלונדון אשר ירחיב לאורך כל הנסיעה מיר פארן קיין ויזניץ. בתורתו של אותו צדיק, אשר ממעיינו איננו נוסעים לסיור ברחבי אירופא, ולא אנו שותים עד היום. לביקור שורשים במובן הדל שלו. אנחנו עמלם של רבוה"ק ה'אהבת שלום' ובנו נוסעים עם מטרה מדויקת ויעד ברור: אחריו ה'תורת חיים' זי"ע, 'לגייר' את צום רבי'ן, בלא שום תוספות. ה'גן הנאה' הזה, הוא אשר הצמיח את הדורות הבאים, את אותם חסידים ברי וכמו אז, גם היום, השעות תוקדשנה דעת והשגה, ואת אותן ההדרכות שמהן אנו ניזונים עד היום הזה.
שורש נשמתנו: קאסוב
שם הכל התחיל
באחד מרגעי השיא של הנסיעה, ביום כל ה'יש' המבורך המהווים היום עולם ששי קודם חצות, נפקוד את ציונם ענק של 'להתענג על ה' וליהנות מזיו הקדוש בשני האוהלים. נבקש בזכותם, נפציר בהם לפעול עבורנו, לשמר את דרך החיים, לצעוד בדרך של אהבת שלום ותורת חיים, ולהמשיך לדבוק נשוב ונראה את הבית הקדוש, את תפילה מיוחדת ונלהבת תוזעק ברמה באותה משנה מקודשת שראשיתה כאן, ה'הויף' הכל-כך מדובר, הישיבה הקדושה לשלום ממשיכי דרכם בגאון ובעוז, והמשכה לדור דורים, ברחבי תבל. והפנימיה - הכמעט ראשונה מסוגה באזור, ובראשם מרן אדמו"ר שליט"א רבי ישראל שרידי בית המדרש הישן שהיה ה'כלי' בן לאה אסתר לרפואה שלמה, אשר למדורת האש הויזניצאית שיקדה בו ושאר בנסיעה הבלתי-נשכחת ביומא דהילולא בתי המדרשות בעירה, ועוד. תשפ"ה זימן את אבוה"ק לעמוד לימינו נפעל וודאי ישועה ורחמים, לכלל ולפרט, נצעד באותה הדרך, על אותם השבילים, באותה מדה ובאותו סדר של ישועות עם אותן המחשבות והרצונות. שהתגלגלו כאן בין המרצפות, בפרנסה רחבה מ'מגירה' בלתי מתרוקנת, בבני בריכי ובחיי אריכי, בבריאות ובשמחת לב. כִּי בְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ ה"א תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד.
קריה הומיה: ויזניצא
לשם מועדות פנינו
צדיק ונושע הוא: העליה לציון
ברטט, ברתת ובזיע, נעלה אל הציון רכז הגעגועים ושטף הכמיה והציפיה, הקדוש שבאוהל המפואר בבית העלמין יפרצו כמעין המתגבר, עם הדריכה החדש בויז'ענקע הסמוכה. נהלך ברגש, הראשונית על סף העיירה, אשר עצם כחסיד לפני רבו, כבחיים חיותו. כדלים הזכרת שמה, מעוררת תלי-תלים של וכרישים באנו עדיך רבינו הקדוש רבי רגשות קרבת אלוקים ודבקות הבורא. מנחם מענדיל בן רביה"ק רבי חיים, לשפוך שיח ולהעתיר בתפילה, להעריך נקודות-שיא רבות ימלאו את התוכניה את זכות התקשרותנו אליך, ולחזק את הגדושה בימים אלה, בצל קדשו של הקשר בהכנעה ראויה ובדבקות במשנתך רביה"ק ה'צמח צדיק' בעצם יומא הטהורה אשר השארת אחריך ברכה. נא דהילולא ה-קמ"ב, לפניו ולאחריו. ואנא רבינו הקדוש, היה נא קרוב אלינו להעלות שוועתנו השמימה, בכחך הגדול אך טרם לכל, הזכות בעצם השהייה על ובהשפעתך העזה 'יתיר מבחייהוי'. אותן אבנים שדרכו בהם ה'צמח' וה'אמרי ברוך', ואחריהם בקודש ה'אהבת ישראל' ובניו הקדושים, כאשר מסביבים אותם כחומה חסידים, פרחים וזקנים, בביטול ובהכנעה, בתשוקה ובצמאון לשמוע הברה כל שהיא.
אל הקודש פנימה
עד לישועתו השלמה, ובגלל אבות הושיע ויושיע בנים.
בצל כנפיך יחסיון: השבת המרוממת
שעות של תענוג וקורת רוח
יום שבתון מלא וגדוש, כאשר דמות דיוקנו של רביה"ק בעל ה'צמח צדיק' זי"ע בעל ההילולא נראית, רוחו חופפת וקדושתו משפעת. סדרי שבת מלאים וגדושים במשנתו ובהדרכתו.
עיון בתורתו הקדושה, סיפור תהלוכות חייו ופעולת צדיק לחיים, לימוד אורחותיו והתחזקות בצוואותיו הקדושות אשר עודן חיות וקיימות.
שבת שכולה עונג בשבת אחים גם יחד, בהרחבת הדעת והלב, בניגוני קודש ממורשתו ומורשת צאצאיו הקדושים, שיחות מרעים נלבבות ודברי פי חכמים משפיעים דגולים, זקני חסידים ולומדי תורתו הקדושה.
שבת נועם הנפשות ועדן הרוחות.
נוסעים אנחנו אל המקום
סדרי הנסיעה ברצו"ה
יום חמישי בראשית כ"ז תשרי: לויזניצא
- 17:15 – הלב ממריא
יציאה בס"ד מטרמינל 1, טיסה בחברת וויז-אייר, אורך נסיעה: כ-4 שעות
- 20:20 – על העבר המפואר
נחיתה ביאשי - רומניה.
אחר מעבר גבולות והפסקה ק'לה יציאה אל גבול אוקרינא, מסע בן כ-3 שעות, באוטובוסים מורווחים ונעימים / מעבר גבול רומניה אוקרינא / נסיעה בת כשעה, אל חמדת לבבנו ויזניצא,
- 03:00 – ברוך שהגיענו למקום הזה
הגעה אל אדמת אבותינו ערש מולדתנו
ארוחת ערב ולינה במלון המפואר נוד-צ'רמוש שבויזניצא
יום ששי, עש"ק בראשית כ"ח תשרי: קאסוב, קיטוב, ויזניצא
- מנהג אבותינו בידינו
תפילת שחרית במלון, באש יוקדת, אחר התפילה פת שחרית נרחבת
- בשיח חסידים
נסיעה קצרה, בת כ-25 דק' אל מקור הברכה – קאסוב
תפילת רבים נלהבת על ציוני הקודש של רבוה"ק ה'אהבת שלום' וה'תורת חיים' זי"ע.
- נסיעה קצרה נוספת אל קיטוב הסמוכה, הבנת קדושת המקום, ותפילה על ציונו של הרה"ק ר' משה מקיטוב זי"ע
- דארט ווי דער בעל-שם-הקדוש טובל'ן איז ער גיגאנען
טבילה במעיין המקודש הסמוך לויזניצא
- שערי שמים פתח
מעמד התפילה הנשגבת ופתיחת שערי ישועה באוהל הקדוש בויזניצא
- תפילת מנחה 'צלותא דמעלי שבתא' בבית ההכנסת אורחים הסמוך לאוהל הקדוש
שבת קודש יומא דהילולא רבא, כ"ט תשרי
- נפשי חולת אהבתך
סדרי שבת נלהבים, מלאים וגדושים, נעימים וערבים, בצילא קדישא דבעל ההילולא בהשתתפות משפיעים נכבדים ופמ"מ הרה"צ ר' לוי יצחק האגר שליט"א
מוצאי שב"ק בראשית ל' תשרי:
- אדמת קודש הוא
מעמד 'ויתן לך' והורקת שפע, באוהל הקדוש
- מרחשוון שפתיה
(באם יספיק הזמן) יציאה לכיוון העיר הסמוכה סאדיגורה
תפילה נלהבת ופקידת ישועה על ציון חותן בעל ההילולא קודש הקדשים מרוז'ין זי"ע סמוך ליומא דהילולא ג' מרחשוון
- מעבר גבול אוקרינא - רומניה
יום ראשון נח אדר"ח מרחשוון
- ביקור בביהמ"ד בעיר סירט בו כיהן ברמה הרה"ק ה'מקור ברוך' זי"ע (סמוך ונראה ליומ"ד ב' מרחשוון)
- נסיעה לשאץ לתפילה מיוחדת על ציונו של הרה"ק ר' משה משאץ זי"ע
- תפילת שחרית תחת השפעת הימים המרוממים, ביהמ"ד המרכזי ביאשי
- 16:00 - מלאים וגדושים
המראה מקישינב באוצרות טעונים
נחיתה בס"ד בארה"ק בשעה 19:00
וַיְמַלֵלֹא מִשַׁאֲלוֹתֵנוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים
מסכת בניית האוהלים הקדושים על ציוני רבזה"ק בויזניצא נבג"מ – פרק ג
"תקרת האוהל הקדוש היתה סדוקה, הכתלים מטו כך הסתיים הפרק הקודם, אשר סיפר על האוהל שבנה ליפול, ואף הגיעה השעה לבירור אמיתי איה מקום כבודם ר' אנטשיל באב"ד ז"ל, ובזה החל הפרק המפעים והמרתק המדויק של שוכני האוהל". של בניית האוהל החדש, הנוכחי, המפואר והענקי.
המצב ב'ויזניצא', ההכרעה במאנסי וההוראה ב'שיכון'
כלל אנשי שלומנו דופקי דלתי האוהל הקדוש הישן, הודו פה אחד כי עת לחננה וכבר בא מועד לשינוי ולהידור, אך למעשה נדחה הדבר, עד שלקח על עצמו את העול הכבד הרה"ח ר' משה צבי שטרן הי"ו יו"ר ויזניצא, ובהחלטה אמיצה נכנס אל עובי הקורה.
עם התוכניות הראשונות שכללו חפירה זהירה במקום הקדוש, ובניית אוהל חדש, רחב ומהודר, הועלו התלבטויות עמוקות בענין, מתוך רצון להרבות את כבודם במקסימום האפשרי - מחד, ומאידך - שלא לקלקל חלילה או להזיק.
אחת ההתלבטויות המורכבות היתה בענין כותלי האוהל. כזכור, נבנה האוהל בתחילה ללא מחיצות סגורות, המטרה היתה פשוטה וברורה, למנוע מתושבי המקום הערלים את השימוש במקום לצרכי בילוי חלילה וגרוע מכך. אך כעת, עם פיתוחי הטכנולוגיה והיכולת להתקין מצלמות, נראה הדבר כפתרון אפשרי.
שאלה זו, לצד שאלות הלכתיות נוספות הכרוכות בצעד שכזה, הונחו על שולחנו של זקן צדיקי בית ויזניץ באותה העת - ראשית שנת תשע"ח - האי ניהו כ"ק מרן אדמו"ר ה'תורת מרדכי' זי"ע. נכדו חביבו, מחשובי החוקרים בצוות 'הגן הנאה' והעמל רבות להרמת קרן ויזניצא הרה"צ ר' לוי יצחק האגר שליט"א הציג בפניו את התוכנית, את הלבטים, את האפשרויות, וביקש הדרכה ברורה.
אבותיו הקדושים בשיכון ויזניץ, הוא מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א.
כמעשהו במאנסי, כך מעשהו בתורת חיים 4 - מקום מושבו של מרן אדמו"ר שליט"א. השאלות נשאלו, הצדדים הועלו ופורטו, כלל הפרטים נידונו ומרן שליט"א בשמחה רבה עודד את הפעולה המאומצת, בירך את העוסקים, והעמיד את הרה"ג ר' שמואל ברגר שליט"א רב החברא-קדישא בקרית ויזניץ, ורב דק"ק ויזניץ ברובע ח' אשדוד ובביהמ"ד טאלנא בבני ברק, כרב הפוסק לכל העניינים האמורים, ועל פיו ישק כל דבר.
כך באה ההכרעה על בניית האוהל החדש בצורתו הנוכחית - ברעיון שהציע כ"ק אדמו"ר שליט"א ממאנסי - לבנות בנין נאה, אך את הכותל הקדמי לבנות מחלונות ובכך להשאירו חשוף ופתוח אל העיר, מה שימנע את הבעיה האמורה. מחד סגור ונאה כראוי לכבודם, אך מאידך פתוח וגלוי למניעת פולשים מפוקפקים. וכך יצא הרווח כפול, גם 'יישיבה' נאה על קברם, וגם חלונות פתוחים מהם ישקיפו ספוני טמוני אדמת קודש זו למרחקים, כצוואת הרה"ק הרבי ר' מענדיל מרימנוב זי"ע לפתוח חלונות על ציונו להשקיף ולהשפיע.
ובכן, רבוה"ק, השקיפו ממעון קדשכם, ופעלו ברכה לכל הדבקים באורחותיכם, ווער ס'פארט, צו וועמען ער פארט, אויף אייער וועג פארט ער, דארפט איר אים א טובה טוהן.