Skip to content
משנת השבוע

שמחת בית השואבה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

אושפיזא דיצחק אבינו ג"כ ענין שמחת בית השואבה דייקא ביומא דאושפיזא דיצחק, רבקה יחוד דיצחק, נמצא "לעת צאת השואבות" (בראשית כד :יא).

פלגא עלי ופלגא עלך

ויש לבאר ענין זה, דהנה אחז"ל (שבת פט:) "כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו" (ישעי' סג:טז) וכו' לעת"ל אומר הקב"ה לאברהם, בניך חטאו. א"ל, ימחו על קדושת שמך. וכן יעקב כו' אמר, לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה. רק יצחק ימליץ טוב ויאמר כמה שני חיי כו' פלגא עלי ופלגא עליך.

פלגא עלי שגרמתי שעבוד מלכיות ופלגא עלך כביכול שבראת יצה"ר

ומפרש ביע"ד שימליץ בעד בניו ע"ד שאחז"ל (ברכות יז.) גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב ? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות וכו'. וגבי שאור שבעיסה כביכול ה' גרם לו שברא יצה"ר כמ"ש "ואשר הרעותי" (מיכה ד:ו). וכח המלכיות יצחק הוא שגרם בברכה, שברכו לעשו "ועל חרבך תחי'" (בראשית כז:מ). ע"כ המליץ ואמר פלגא עלי, שגרמתי שעבוד מלכיות, ופלגא עליך כביכול שבראת יצה"ר, עכ"ד.

וכדבריו ממש כתב בחת"ס בדרשות (ח"א קמ"ד טור א' ד"ה אמרו חז"ל). ולכאו' יש להתבונן במעשי ידיו של הקב"ה ידי יוצר ברוך הוא, אשר אח"כ יאמר על זה יצחק אבינו שיקח חשבון של פלגא עליו.

שכאשר אדם שב בתשובה ובאה בטענת הנ"ל אז ושב ד' איהו כביכול בעצמו שב בתשובה על בריאת היצה"ר

ובס"ד הכוונה ע"ד רמז, ונקדים מש"כ בספה"ק זרע קודש (פ' נצבים) עה"פ "ושב ד' אלקיך את שבותך ורחמיך ושב וקבצך מכל העמים וגו'" (דברים ל:ג), ותו"ד ז"ל הוא שכאשר האיש הישראלי חוזר בתשובה על חטאיו, הריהו מעורר עי"ז כביכול בחי' תשובה בשמים שהבוכ"ע ישוב. וזהו הכוונה של "ושב ה' אלקיך את שבותך", שכאשר אדם שב בתשובה ובאה בטענת הנ"ל, אז יושב ה" איהו כביכול בעצמו שב בתשובה על בריאת היצה"ר כנ"ל, ודפח"ח יעו"ש.

והוא ע"ד מאחז"ל (ברכות לב:) אמר רבי חמא ברבי חנינא. אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל. [ופרשיז"ל אלמלא שלש מקראות הללו שמעידין שיש ביד הקב"ה לתקן יצרינו ולהסיר יצר הרע ממנו]. חד, דכתיב "ואשר הרעותי", וחד דכתיב (ירמי' יח :ו) "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל", וחד דכתיב (יחזקאל לו:כו) "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר". רב פפא אמר מהכא (שם:כז) "ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו וגו'".

וכן אמרו לעיל מיניה (שם לא:) אמר רבי אלעזר, אליהו הטיח דברים כלפי מעלה, שנאמר (מ"א יח:לז) "ואתה הסבות את לבם אחורנית". א"ר שמואל בר רבי יצחק מנין שחזר הקב"ה והודה לאליהו ? דכתיב 'ואשר הרעותי'.

והענין הוא, כי הבורא כל עולמים ברא את האדם בגוף החומר עכור עם היצה"ר המערים עליו נסיונות קשים מנשוא. וכי אפשר לבוא בטענה אל האדם ? וכמו"כ הי' ביד ובפיו צדיקי הדורות תמיד למלל וללמד זכות על בני ישראל לאמר, אלה הצאן מה חטאו, אחר שעברו קשיים ונסיונות כאלה ועברו גלות כה מרה וארוכה, והיצה"ר הולך וחזק מאד תמיד יותר ויותר בתחבולות שונות, וא"כ אין באמת לנו לבני ישראל כח לעמוד נגדו, כי גדול נחלש שכלינו כנגדו, וא"א לעמוד בנסיונו. וממילא מה פשעו ומה חטאו של ישראל אם ח"ו נפלו בידי היצה"ר? אלא אדרבא כביכול אתה גרמת לנו שנהי' ככה.

עכ"פ יצחק אבינו אשר עושה החשבון עם הקב"ה כל ענין, אשר עבר ימי ראש השנה ויוה"כ, ומי יודע אם באמת נכנע למדת אברהם ויעקב. אבל אם ח"ו שאינו עוזר, על כן בשמחת בית השואבה עושים החשבון ליצחק אבינו, ומזה ניוושע.

אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו

ויש להמתיק ענין נפלא כאן בימי הסוכות שמחת בית השואבה, בהקדם הגמ' (תענית ה:) בדברי ברכתו של רב נחמן לרב יצחק, אמשול לך משל למה הדבר דומה, לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו. וכשביקש לילך אמר, אילן אילן במה אברכך ? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין[ הרי פירותיך מתוקין. שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה. שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך. אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך. אף אתה במה אברכך וכו' יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך.

אמנם נקדים כוונה בזה שראיתי בשם הרה"ק מבארנוב, וכן שמעתיו מהרה"צ יצחק אייזיק אייכענשטיין מקיווישאד זצ"ל בשם זקינו הרה"ק מבארנוב בספר אורה ושמחה [להרה"ק מוה"ר אברהם שמחה מבארנוב זצ"ל] לפרש בדרך מליצה לשון הגמ', אילן אילן במה אברכך וכו' יהי רצון שכל צאצאיך יהיו כמותך. כי איל"ן בגימ' צ"א, שהוא רומז על שני השמות שנצטווינו לכוון עליהם בכל פעם שמזכירין שמו של הקב"ה.

וזה כוונת הגמ', אילן אילן במה אברכך, איך מצינו ידינו ורגלינו להודות את ד' ולברך בשמו הק', ואולי לא נזכור לכוון ח"ו הכוונה כראוי. והעצה לזה היא כאמור שיכוון בכל יום בברכה ראשונה בשם הוי"ה הראשון באדנו"ת, ויחשוב שעל מחשבה זו ילכו כל מוצאי פיו של שמות הקדושים שיאמר באותו יום. וז"ש, שכל צאצאיך יהיו כמותך, כלומר צ"א צ"א, רומז לכל האזכרות של כל היום, יהיו כמותך, שיהיו עולים לפי הכוונה שמכוונים בברכה הראשונה, ודפח"ח.

ועד"ז וצאצאי צאצאינו הרמז בזה צאצאי האדם הם מלבו"ש האדם, וכידוע מלבו"ש בגימ' הוי' אדנ' בהכאה: י' פעמים א', ה' פעמים ד' וכו' כידוע. וזהו צאצאינו בגימ' הוי"ה אדנ"י מלבוש האדם ברוח אלקי. מלבו"ש מל' לא בושה.

אעלוזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד

וכבר דברנו מזה אם זה נכון, מ"מ אנחנו נכנס לענין שלנו בעזה"י, דקאי על ישיבה בסוכה שישאר לכל השנה הקדושה של הימים כדאי' בספה"ק "אלקים דיבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד" (תהלים ס:ח, קח:ח).

ופירש הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע בדרך רמז שהקב"ה דיבר בקדשו "אעלוז ה'" [פי', שהקב"ה שמח בחמשה ימים], שחמשה ימים בשנה משתעשע הקב"ה בחביבות ושמח עם כלל ישראל, ואלו יום הכיפורים וארבעה ימים אחריו עד חג הסוכות. והם בבחינת "אחלקה", פי' "אחלק ה'", ששונים ומובדלים ימים אלו משאר ימות השנה העולים בגימטריא "שכם", שהרי יש שס"ה ימים בשנה. וכאשר תוריד מהם חמשה יעלה המספר ש"ס כמנין 'שכם'. ומכאן נלמד חשיבות הימים הללו.

והוסיף לפרש עוד בדרך רמז סיפא דההוא קרא "ועמק סוכות אמדד". דהנה שיעור הכשר סוכה הוא עד עשרים אמה לשלש דפנות, נמצא ששים אמות גובה לכל הדפנות יחד. והלוא יש ששה טפחים באמה, הרי ש"ס טפחים לדפנות הסוכה. והיינו "ועמק סוכות" שממדת הסוכה "אמדד" ויתקן שאר ימות השנה, כי ע"י מצות סוכה יוכל לקדש שאר הימים שיהיו גם הם בבחינת "אעלוזה".

והוסיף על כך בנו הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע לרמז בפסוק (תהלים לט:ו) "הנה טפחות נתתה ימי", שמדות הטפחים של הסוכה יתנו עוז ותעצומות בכל "ימי" - אלו שאר ימות השנה. כי ימי החג מתקנים את שאר ימות השנה להיות כחמשה ימים שבין יוהכ"פ לסוכות.

אילן בגי' סוכ"ה

ובזה נחזור לפרש הגמ' הנ"ל הכוונה איל"ן אילן בגי' סוכ"ה במה אברכך, פירותיו מתוקין, וציל"ך נאה צל הסוכה. אמת המי"ם עוברת תחתיו, דקאי על שמחת בית השואבה. אלא הברכה הוא שיהי' כל הזמן הקדושה והשפעות מזה כמותך וצאצאי צאצאיך כמותיך, וכן "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו'" (ויקרא כג:מג), וכמ"ש על "ולקחתם לכם פרי עץ הדר" (שם:מ) הדר באילנו משנה לשנה (סוכה להא).

More in this printout

View the whole printout