Skip to content
קובץ גליונות

מהו הנוסח הקצר ביותר של שמו״ע – חלק ב'

  • Toldos
  • 5784
  • עברית
View printout

מעשה: זה עתה סיים המשגיח את שיחתו השבועית המיוחדת עם צאת השבת, בו הרחיב המשגיח בביאור העומק העצום שטמון בתפילת 'אתה חוננתנו', ובני ישיבת 'לפניו נעבוד' מתחילים להתפלל 'מעריב' בתחושה עילאית. אמנם כאשר שימי הגיע ל'אתה חוננתנו', הוא התפלל חלק זה בכוונה עצומה, כמובן, אבל לאחר סיום התפילה, נזכר שימי שמרוב כוונה ב'אתה חוננתנו', הוא דילג על 'וחננו מאתך דעה בינה והשכל', וחלף זאת, הוא חתם - 'ברוך אתה ה' חונן הדעת', מיד לאחר אמירת 'ומדובקים ביראתך'.

ניגש שימי למשגיח ושאל: האם יצאתי ידי חובת שמו"ע, שהרי אמרתי 'אתה חוננתנו' אבל מצד שני דילגתי על הבקשה של 'חננו מאתך דעה בינה והשכל'.

הקדמה

א. בגיליון זה נברר בעז"ה: א. האם צריך לומר את עיקר הברכה, או שמספיק לחתום כראוי. ב. מה נחשב 'לקצר במקום שאמרו להאריך', והאם מי שקיצר ברכה ארוכה יצא יד"ח. ג. מי שלא אמר את הפתיחה של הברכה, האם יצא. ד. מי שדילג בברכות האמצעיות על הבקשה, האם צריך לחזור ולהתפלל. ה. מהו הנוסח המדויק למי שרוצה 'לקצר כל ברכה וברכה'.

ב. הבהרה: חשוב להדגיש, שבכל דברינו להלן לא באנו לפקפק ולזלזל חלילה בחשיבות העצומה שישנה לכל מילה ואות בנוסח התפילה, ובודאי יש הרבה כוונות בנגלה ובנסתר בכל מילה, וטעמים רבים מדוע אומרים כל חלק בתפילה. לכן ברור שאין לקצר כלל את נוסח התפילה [אלא"כ בשעת הדחק גדול, ובאופנים שיתבארו להלן], ויש לומר את כל השמו״ע כפי שמודפס בסידור, ובספרים הקדושים כתבו דברים חמורים על העיוות שנגרם משינוי בנוסח התפילה, גם בחלקים שלא מעכבים. לכן כל דברינו נועדו רק כדי לברר מהם החלקים שמעכבים, שאם השמיטם - צריך לחזור ולהתפלל, וכן לקבוע לגבי מי שנתון במצב שאינו יכול להתפלל את כל השמו״ע, מהו הנוסח המקוצר שראוי לו להתפלל.

מהו הנוסח של מעין כל ברכה וברכה

ג. בגמ' בברכות (כט, לב:) מצאנו שישנה אפשרות להתפלל שמו״ע בקצרה, ע״י קיצור כל ברכה. אך יל״ע מהו הנוסח המקוצר של כל ברכה, ומהו החלק העיקרי שאותו צריך לומר, ונביא בזה ה' שיטות שמצאנו בדברי רבותינו:

חתימה בלבד

ד. דעה ראשונה: כדי לקצר, די לומר את החתימה של כל ברכה וברכה, בלי לומר כלל את הפתיחה של הברכה או את אמצעה, כגון 'ברוך אתה ה' חונן הדעת, בא״ה הרוצה בתשובה וכו'. כך כתב בר"י מלוניל (כג. מדפי הרי״ף, לב: מדפי הגמ', ד״ה הא) "שיכול לומר מכל ברכה חתימתה ברוך חונן הדעת, ברוך הרוצה בתשובה, וכן מכולם", ומקור דבריו הוא כנראה בדברי הירושלמי (ברכות פ״ד סוף ה״ג) בביאור דעת רב (בבלי כט.) ש'מעין כל ברכה' היינו הסוף של כל ברכה, ובפשטות משמע מהירושלמי שעל האדם לומר את החתימה של כל ברכה בלבד, וכן פירש הגר״א (שנות אליהו הקצר על המשניות פ״ד סוף מ״ג; אמנם יש שפירשו באופ״א).

בדעה זו מבואר, שמה שאמרו 'מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר' היינו רק לכתחילה, אך בדיעבד יצא גם אם קיצר [ונרחיב בנידון זה לקמן].

פתיחה וחתימה

ה. דעה שניה: יאמר את הפתיחה והחתימה של כל ברכה. למשל, 'אתה חונן לאדם דעת, ברוך אתה ה' חונן הדעת', 'השיבה שופטנו כבראשונה, בא״ה מלך אוהב צדקה ומשפט', ובדרך זה יקצר את כל הברכות.

כך כתבו בפירוש המשניות לרמב״ם (ברכות פ״ד מ״ג, והובא בתויו״ט שם; אך יש שלא גרסוהו) וכך כתב גם בשטמ״ק (יש שייחסוהו לריטב״א; ברכות כט:) וז״ל "אומרן בקצור, אתה חונן לאדם דעת ברוך אתה ה' חונן הדעת, וכן כולם".

האם הבקשה מעכבת באמצעיות

ו. אך יש להקשות טובא, איך יצא ידי חובתו בנוסח כזה את ברכת 'אתה חונן', והלא כל הברכות האמצעיות נועדו ל'בקשה', וא״כ איך יעלה על הדעת שאדם יצא יד״ח 'אתה חונן' באמירת הפתיחה והחתימה, והרי אין בהם שום בקשה.

בדברי הראשונים הללו מבואר, שהגם שבודאי חז״ל תיקנו את האמצעיות באופן של בקשה, אבל דין זה איננו לעיכובא, ויוצא יד״ח גם אם לא ביקש, ובלבד שיזכיר את ענין הברכה. אך יתכן לצמצם חידוש זה, שדווקא בברכת 'אתה חונן' אין עיכוב בבקשה, מכיון שברכה זו תוקנה באופן שבחלקה אומר 'שבח' וחלק האחר הוא 'בקשה', וזאת משום שברכה זו מהווה נקודת מעבר בין ברכות השבח לברכות הבקשה, ויתכן שדווקא בברכה זו יוצא יד״ח בשבח בלבד, כי כבר מצאנו בנוסח התפילה עצמו שחלק מרכזי בברכה זו, הוא הבקשה.

בקשה וחתימה בלבד

ז. דעה שלישית: יאמר את עיקר הבקשה של כל ברכה, ואת החתימה. כגון 'חננו מאתך דעה בינה והשכל, בא״ה חונן הדעת', 'קבץ גלויותינו, בא״ה מקבץ נדחי עמו ישראל' [אמנם לפ״ז עדיין לא ידענו איך מקצרים את ג' הראשונות והאחרונות שאין בהם בקשה עיקרית. אמנם כבר כתבנו בגיליון הקודם שגם מי שמקצר בשמו״ע, לא יקצר בג' ראשונות ואחרונות, וא״כ אין בזה נפק״מ לשעת הדחק אלא רק למקרה של דיעבד, ואכ״מ לדון בזה]. כדעה זו מצאנו באור זרוע (ח״א הלכות תפילה סי' צ) בשם ר״ח, וז״ל "חננו מאתך דעה בינה והשכל, בא״ה חונן הדעת. והחזירנו בתשובה שלימה לפניך, בא״ה הרוצה בתשובה...", וכן כתבו עוד כמה קדמונים.

ח. האם הדעות הנ"ל חולקות: אך יש להסתפק, האם הנוסח שהביאו הראשונים הנ״ל הוא בדווקא, וא״כ דעה ב' חולקת על דעה ג', וסוברת שהפתיחה מעכבת, ולא יוצאים יד״ח בבקשה לחוד, ואילו לפי דעה ג' חייבים לומר את עיקר הבקשה ולא יוצאים בפתיחה בלבד. או שמא, כוונתם להביא דוגמא בעלמא להמחיש מהו עיקר הברכה, אבל לעולם יתכן שיסכימו זה לנוסחו של זה, שגם בו יוצאים יד״ח, וצ״ע.

פתיחה בקשה וחתימה

ט. דעה רביעית: יאמר את הפתיחה של כל ברכה, וגם בקשה מהאמצע, ואז יחתום. כפי שכתב בבה״ג (סי' א' ברכות פרק ד' עמ' נא ד״ה רבי יהושע) "רב אמר מעין כל ברכה וברכה, ובקשה בכל אחת ואחת, כגון 'אתה חונן לאדם דעת, חננו מאתך דיעה והשכל', וצריך למיחתם בכל חדא וחדא".

הנוסח המחודש של החיי אדם

י. אמנם המעיין בנוסח המקוצר של שמו"ע שכתב הח״י אדם (כד, לא), יראה שהוא פילס לעצמו דרך חדשה, וזה לשונו: "ומכל מקום בחולה או שעת הדחק גדול... יאמר - אתה חונן לאדם דעת, חננו מאתך דעה בינה והשכל. ברוך אתה ה' חונן הדעת. השיבנו אבינו לתורתך, והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. בא"ה הרוצה בתשובה. סלח לנו אבינו, כי מוחל וסולח אתה. בא"ה חנון המרבה לסלוח... ראה נא בענינו וגאלנו מהרה, כי גואל חזק אתה. בא"ה... רפאנו ה' ונרפא... כי אל מלך רופא נאמן אתה. בא"ה... ברך עלינו את השנה הזאת, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, וברך שנתינו כשנים הטובות. בא"ה... תקע בשופר גדול לחירותנו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. בא"ה... השיבה שופטינו כבראשונה, ומלוך עלינו אתה ה' לבדך, וצדקנו במשפט. בא"ה... ולמלשינים אל תהי תקוה, וכל אויביך מהרה יכרתו, ותכניעם במהרה בימינו. בא"ה... על הצדיקים ועל החסידים ועלינו יהמו רחמיך, ושים חלקנו עמהם לעולם ולא נבוש, כי בך בטחנו. בא"ה... ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ובנה אותה בקרוב, וכסא דוד מהרה לתוכה תכין. בא"ה... את צמח דוד מהרה תצמיח, כי לישועתך קוינו כל היום. בא"ה... שמע קולנו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו, כי אל שומע תפלות אתה. בא"ה שומע תפלה".

למדנו מדבריו כמה חידושים: א. צריך לומר את הפתיחה של כל ברכה, חלק מהאמצע, וכן את החתימה, וזה דומה לשיטת הבה"ג הנ"ל. ב. לפעמים לא מספיק לומר בקשה אחת מהאמצע, אלא צריך לומר את כל הבקשות העיקריות [כגון בברך עלינו, השיבה שופטינו, ולמלשינים, על הצדיקים, ולירושלים עיי"ש; אמנם יל"ע שישנם בקשות שהושמטו כגון בהשיבנו וברך עלינו, ועוד, וצ"ל שהם אינם בקשות חדשות, ונטפלות לבקשות שכן הוזכרו], וזה לא כמשמעות דברי הבה"ג שמספיק לומר בקשה אחת. ג. כאשר יש שבח בסוף בברכה קודם החתימה, צ"ל אותה [כגון בסלח לנו, גואל ישראל, את צמח, שמע קולנו], וגם דין זה הוא חידוש שלא נמצא בראשונים הנ"ל.

יא. מעתה יש להקשות על הח״י אדם: א. מהו המקור לנוסח המחודש הזה, שלא מצאנו דוגמתו בכל הראשונים הנ"ל. ב. מדוע הח״י אדם לא טרח לציין את המקור או הטעם לנוסח זה. ג. הלא כתבו הראשונים (רשב"א ברכות יב, רמב"ם ברכות א, ו, וכן פסק המשנ"ב סח, א) שמספיק לומר את עיקר ענין הברכה. אם כן קשה, מדוע לא די לומר משפט עיקרי אחד מכל ברכה.

יב. יש שהציעו לומר, שכוונת הח״י אדם לומר שלכתחילה יש לומר את הנוסח הנ"ל, כי כלולים בו חלקים חשובים מהתפילה, אמנם בלית ברירה אכן יוכל אדם לומר נוסח קצר יותר. אבל נראה פשוט שלא זו כוונתו, כיון שהחיי"א כתב שנוסח זה הוא ל"שעת הדחק גדול" וא"כ פשוט שהחיי"א סבר שרק ביותר הקצר אפשר, וסבר שבפחות מזה לא יוצאים יד"ח.

ביאור האיסור - 'לקצר במקום שאמרו להאריך'

יג. כדי לבאר את דעת הח״י אדם, נראה להקדים ולהביא ג' מדעות הראשונים בביאור האיסור של 'מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר' (ברכות יא.), ולפי זה נוכל לבאר למה כל חלק בנוסח של החיי אדם הוא לעיכובא.

א. הרשב"א (ברכות יא., והובא במשנ"ב סח, א) פירש שהאיסור 'לקצר במקום שאמרו להאריך', הוא כאשר הברכה אמורה לפתוח ולסיים ב'ברוך', והאדם דילג על הפתיחה או על החתימה, וכן כתב הכסף משנה (ברכות פ"א ה"ו) בדעת הרמב"ם.

ב. מאידך בבית יוסף (סי׳ קכב, א) הביא בשם המנהיג שגם אם אמר את הפתיחה והחתימה של הברכה, מ"מ לפעמים דינו כ'מקצר' שלא יצא יד"ח, וז"ל "וכתוב במנהיג (תפלה סי׳ סו) - ובאותם המקומות שאומרים 'עושה שלום ברבנו כולנו ברכנו עוז ושלום ברוך אתה ה' המברך את עמו בשלום', לא יתכן. דמטבע ארוך תקנוהו חכמים בכל שאר ברכות של י"ח, והם עושים ממנו מטבע קצר, כברכת הפירות והמצות שפתיחת הברכה היא חתימתה, ומשנין ממטבע שטבעו חכמים בברכות ולא יצאו ידי חובתן", ודברי הב״י הללו הובאו במג״א (קיד, ט) [יש לציין, שבנוסח מרוקו למעריב ולשחרית של תשעה באב, אכן אומרים את ברכת 'שים שלום' בנוסח המקוצר הנ"ל שהמנהיג דחה, וראה בבן איש חי (שנה א' דברים סעיף כו) שכתב שיש לומר נוסח זה בחזרת הש"ץ של שחרית בת"ב].

ג. במאירי (ברכות יא.) הלך בדרך אחרת, וכתב שהאיסור הוא 'לחסר שום דבר מן הדברים שראוי להזכירם', כלומר שישנם ברכות שיש בהם כמה מרכיבים חשובים, ויש להזכיר כל אחד מהם. לכן כתב המאירי, שבברכת 'אמת ואמונה' צריך להזכיר קריעת ים סוף, ויצי"מ ומכת בכורות, ואם חיסר אחד מהם, הרי זה 'מקצר במקום שאמרו להאריך'.

יד. מעתה נראה לבאר, שהח״י אדם סבר כשיטת המאירי, שצריך לומר בכל ברכה כל מרכיבים החשובים שלה [ויש ברכות עם כמה חלקים עיקריים], ולכן כתב הח״י אדם נוסח שכולל את כל החלקים העיקריים שיש בכל הברכות.

פסק ההלכה

טו. העולה מהדברים: העלינו עד עתה ה' אפשרויות לקיצור בנוסח הברכות: א. חתימה בלבד. ב. פתיחה וחתימה. ג. בקשה וחתימה. ד. פתיחה בקשה וחתימה. ה. הנוסח של הח״י אדם. אך יש לעיין מה נפסק ההלכה.

טז. סתירה במשנ״ב: אמנם פסק ההלכה בזה אינו ברור, משום שבשו"ע (קד, א) כתב שאם מלך עכו"ם בא לקראתו באמצע שמו"ע - "אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחלת הברכה וסופה קודם שיגיע אליו, יקצר". משמע שפסק כהדעה הב' הנ"ל (רמב"ם ושטמ"ק) שצריך לומר את הפתיחה והחתימה, וגם המשנ"ב שם סתם והניח את דברי השו"ע כפשטותם.

אך קשה, שהרי במשנ״ב במקום אחר (קי, ה) כתב, שכאשר באים לקצר כל ברכה, צ"ל את הנוסח של הח״י אדם הנ"ל, והרי נוסח זה ארוך בהרבה מאשר הפתיחה והחתימה, ונמצא שיש סתירה במשנ״ב מהו הנוסח הקצר.

יז. יש להעיר, שהכף החיים (בסי' קד סק"א עפ"ד החיי"א כה, א) כתב שהח״י אדם אינו נסתר מהשו"ע הנ"ל, כי הוא יפרש ש'תחלה הברכה וסופה' הכוונה לפתיחה ולמילים שלפני החתימה, וזאת מלבד חתימת הברכה, שבודאי צ"ל אותה. אמנם דבריו צע"ג, כי נוסח החיי"א כולל את כל עיקרי הברכה [כפי שבארנו לעיל], ולא רק את הפתיחה, הסוף, והחתימה.

יח. למעשה, כששאלתי את הפוסקים (מו״ר הגר״א וייס, הגר״ש רוזנברג, הגר״ע פריד שליט״א), כולם הורו לפום ריהטא שמספיק לומר את עיקר הברכה, ול"צ לומר את כל הנוסח הארוך של הח״י אדם. אמנם לא הבנתי מה ישיבו מכך שהמשנ״ב ציין לחיי"א, וצ"ע.

העולה מהדברים למעשה

א. הורו הפוסקים שבשעת הדחק מספיק לומר את עיקר הברכה וחתימתה. אמנם יל״ע שהרי המשנ״ב ציין לנוסח המורחב של הח״י אדם (אות י-יז).

ב. לגבי ברכת 'אתה חונן': הורו הפוסקים (הגר"א וייס, הגר"ש רוזנברג והגר"ע פריד) שאין לקצר ולומר את הפתיחה ללא 'חננו מאתך', כי בקשה באמצעיות - מעכבת.

ג. מי שאמר אתה חונן במוצ״ש והזכיר 'אתה חוננתנו', אך דילג על 'וחננו מאתך וכו'': כאן יש סברא לומר שיצא יד"ח כי הוא הזכיר בקשה 'אבינו מלכנו החל עלינו..', אמנם אעפ"כ הורה הגר״ע פריד שליט״א שלא יצא יד"ח, כי הבקשה הזו אינה מענין הברכה, ונמצא שחסר לו החלק העיקרי של הברכה - בקשת הדעת.

פסקים והלכות מהגאון הגדול רבי אשר וייס שליט״א

שאלה: מי שיש לו אלרגיה לחלב, האם רשאי לאכול בשר ליד חלב?
תשובת הרב: לא פלוג חז״ל בתקנתם, ולכן גם אם אין סיבה מציאותית שמחמתה אין חשש שיבוא לאכול מהבשר או מהחלב, אעפ״כ יש בזה איסור.

שאלה: האם מותר לאכול בשר ליד בקבוק מטרנה חלבי?
תשובת הרב: מותר. כי 'לא פלוג' נאמר דווקא כאשר הבשר והחלב ראויים לאכילה. לכן מותר לאכול חלב ליד בשר שאינו מבושל, וכן במטרנה, מכיון שכלפי אנשים מבוגרים, מטרנה אינו נחשב לאוכל, והוא מאכל רק לתינוקות, לכן אין איסור לאכול על ידו בשר.

More in this printout

View the whole printout