Skip to content
קובץ גליונות

דעת אמונה: שערי דמעה לא ננעלו – יהודי שבוכה הקב״ה לא נשאר אדיש!

  • Toldos
  • 5784
  • Hebrew
View printout

מתורתו של הגאון רבי עמנואל טולידאנו שליט״א

שערי דמעה לא ננעלו – יהודי שבוכה הקב״ה לא נשאר אדיש!

המופתים של אלישע הנביא

קראנו בהפטרה על אלישע הנביא: "ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר" – זה היתה אשת עובדיה הנביא, היא צעקה אל אלישע: תושיע אותי! הסיפור היה בזמן אחאב ואיזבל המרשעת, היא היתה רודפת את נביאי השם, היא הרגה הרבה מהנביאים, הנביאים היו נרדפים, ועובדיה הציל מאה נביאים והחביא אותם במערה, 50 נביאים במערה אחת ו-50 נביאים במערה שניה, אבל צריכים אוכל ומים, אז עובדיה הוא זה שקיבל על עצמו לדאוג להם ולפרנס אותם, והיה אז בצורת והמים והאוכל עלו ביוקר, ולא היה לו כסף לקנות אוכל, אז הוא לווה בריבית מיהורם בן אחאב, וזה היה מותר כי זה היה פיקוח נפש שלא ימותו ברעב. [כ"כ התוס' בע"ז כו ע"ב].

אז הצטבר הרבה חוב, ועכשיו עובדיה נפטר, ובא הנושה יהורם לגבות את החוב שלו, ובבית עובדיה אין כלום, לא היה דבר שום דבר מה לקחת, אבל הוא השאיר שני ילדים, אז הוא בא ואמר לרבנית שהוא לוקח את שני הבנים לעבדים. זה לא על פי ההלכה, אין כזה דבר לקחת בנים של אדם בחוב, אפילו הלווה בעצמו אינו מחוייב להשכיר עצמו בשביל לפרוע את החוב, אבל יהורם היה רשע עובד עבודה זרה בן של איזבל ואחאב.

אז היא באה לצעוק אל אלישע שאין לה במה לשלם לנושה, והוא הולך לקחת את ילדיה לעבדים, אמר לה אלישע יש לך משהו בבית, אמרה לו אין לה כלום בבית רק פך אחד של שמן, אמר לה לכי תשאלי הרבה כלים מהשכנים, ויהיה ברכה בשמן, וכך עשתה, והיא מלאה הרבה כלים ריקים שהיו לה וגם הרבה כלים מהשכנים והתרבה השמן, השמן התרבה במאמרו של אלישע הנביא. זה המופת הראשון שעשה אלישע.

המופת השני

אחרי כן מסופר שהיה בשונם ושם אשה אחת, אשה גדולה, עשתה לאלישע הכנסת אורחים, והיא ובעלה בנו לו עליה בגג שיוכל להתבודד, איש אלוקים קדוש עובר עלינו, ואומרת הגמ' בברכות דף י' ע"ב שהיא ידעה שהוא איש קדוש שלא היו זבובים באים לשולחנו שלו, אז בנו לו עלייה, כשהוא הגיע הראו לו את העליה, והיה שם כסא מיטה שולחן ומנורה, איזה יופי, טרחו בשבילו הכנסת אורחים בשבילו, הוא רצה לשלם לה משהו, שאל, אולי צריך משהו לדבר אל המלך, היא השיבה בתוך עמי אני יושבת, אבל גיחזי אמר לו: אין לה ילדים ובעלה זקן, אמר אלישע הנביא: כעת חיה בעוד שנה יהיה לה בן, והוא אמר לה "את חובקת בן" שהיא תחבק אותו, אז היא אמרה לו: אל תברך אותי בחובקת בן, אם אחבוק אותו וימות מה יהיה לי מזה, תברך אותי שיהיה לי ילד בן קיימא, והוציאה ממנו את הברכה שיהיה ילד בן קיימא. ואומרים חז"ל בפרקי דר' אליעזר ששונמית לא היה לה אורח כנשים וגם רחם לא היה לה, ממש כמו שרה אמנו. זה המופת השני, אמר לה יהיה לך בן, וכמו שאמר כך היה.

צדיק גוזר והקב״ה מקיים

אנחנו רואים שאלישע היה בעל מופתים, ובנביא מסופר עוד על הרבה מופתים שעשה אלישע, כתוב אחרי זה איך שהוא ריפא את נעמן מצרעתו, אמר לו לטבול שבע פעמים בירדן, וכי הוא הפך את הירדן לרפואת מצורעים? רק זה היה במאמר פיו, הוא גזר שנעמן יתרפא על ידי שיטבול בירדן, והוא התרפא, זה היה חד פעמי בגלל שאלישע גזר – "צדיק גוזר והקב״ה מקיים".

העניין הזה שצדיק גוזר והקב״ה מקיים, לא היה לי כל כך נוח, הצדיק גוזר, והקב״ה מקיים את מה שהצדיק גזר, כביכול משתמשים בקב"ה שיעשה מה שהצדיק גוזר, זה לא כל כך נוח לי.

רק נראה שהפשט בעניין הזה, על דרך שמצאנו במגילה דף יח ע"א על הפסוק בפרשת ויצא שיעקב אבינו בא לשכם ובנה שם מזבח, ויקרא לו: "א-ל אלוקי ישראל" הפשוט הפשט שיעקב אבינו קרא לא-ל אלוקי ישראל, הוא קרא לקל ששמו אלוקי ישראל, אבל הגמ' אומרת לא ככה הפשט, אלא שהקב״ה הוא זה שקרא ליעקב א-ל, ויקרא לו אלוקי ישראל, א-ל, כלומר שהשם נתן ליעקב את התואר: א-ל.

וזה לא מובן וכי יעקב הוא א-ל, מה הכוונה בזה? רק הפשט שהשם נתן ליעקב אבינו כח לקבוע דברים בבריאה כמו של הקב״ה, הקב״ה נתן לו כח לפעול בבריאה כאילו הוא א-ל! ונראה שזה הביאור בעניין הזה איך צדיק גוזר והקב״ה מקיים? שהקב״ה נותן לצדיקים כח בבריאה! וגם כל נביא יכול להיות שהוא מקבל כח לקבוע בבריאה, וזה מה שנתן לאלישע את הכח לשנות את הטבע ולקבוע שהשמן יתרבה.

ובספר מלכים מסופר עוד דברים איך שהתיישבו ביריחו והיה מקום יפה, אבל המים היו משקרים, היו רעילים, ואלישע אמר שישימו מלח במים וככה הם ימתקו, וכך היה, המים נמתקו מכח הנביא אלישע. צדיק גוזר והקב״ה מקיים!

מופת מכח התפילה

והנה כל המופתים האלה לא מצאנו שאלישע התפלל שיהיה ככה, אלא הוא גזר שכך יהיה ונהיה כמו איך שגזר, אבל מצאנו עוד מופת שעשה אלישע, ושם זה היה מכח התפילה.

שבנביא מסופר על האשה השונמית, שהבן שאלישע בירך שיולד לה מת, הוא היה אצל אבא שלו עם הקוצרים, ואמר ראשי, ראשי כואב לי הראש, אז אביו אמר לנער אחד תקח אותו לאימא שלו, לקח אותו, כל הבוקר ישב על ברכיה עד הצהרים וימות, ראתה שהוא מת, לא נושם אין לו דופק, השכיבה אותו על המיטה של אלישע, ונסעה לאלישע משונם (אני לא יודע איפה זה שונם) והיא נסעה להר הכרמל למצוא שם את הנביא אלישע (אולי הוא היה במערה של אליהו הנביא) אז הוא שלח את גיחזי אני לא אאריך, והיא נפלה על הרגליים שלו שלא תזוז עד שאלישע בעצמו יבוא איתה, ולקחה אותו לביתה לראות את הילד מת. אני לא יודע מה עלה בדעתה שאלישע יעשה? רק אולי היא היתה חזקה באמונתה בנביא שיכול להחיות מתים, לא יודע, אולי חשבה שיברך אותה שיהיה לה עוד ילד.

ובנביא מסופר שאלישע בא וראה שהילד מת, סגר עליו הדלת, והתחיל להתפלל שיחיה, "ויבא ויסגור הדלת בעד שניהם ויתפלל אל השם" ואחרי שהתפלל הוא שכב על הילד, ושם פיו אל פיו ועיניו על עיניו, וככה הוא החיה אותו, ואחר כך אמר לשונמית בואי שאי את בנך. והנה המופת הזה לא היה לבד שגזר וככה נהיה, אלא הוא מכח התפילה, שע"י התפילה הצליח להחיות את המת!

איך אלישע העיז לבקש כזה דבר

באמת זה פלא אצלי, איך העיז אלישע לבקש דבר כזה? אנחנו יודעים למשל בר מינן אם יש לאדם גידול סרטן, לא מודיעים את זה, אומרים הוא חולה אבל לא מספרים שזה סרטן, למה? כי אם אתה אומר סרטן יודעים שסרטן זה מלאך המוות, בשביל מה להתפלל, מתייאשים מן התפילה, לכן אומרים חולה סתם. [אבל באמת יש צדיקים שיכולים להתפלל על סרטן גם כן, כמו שכתוב בגמ' ב"ב קטז ע"א: "כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים" אומר הנימוק"י שחכם זה 'תופס ישיבה' ואין הכוונה שמחזיק ישיבה עם כסף, זה גם דבר חשוב, עץ חיים היא למחזיקים בה, אבל כאן ילך אצל חכם תופס ישיבה – שאומר שיעור בישיבה, הוא לומד כל הזמן, אומר שיעורים, מלמד בני ישראל תורה, זה גורם שדבריו נשמעים, מתחשבים בו בשמיים, והוא יתפלל עליו].

אבל על מוות, אחד שמת כבר, אף אחד לא יעלה על הדעת להתפלל שיחיה, אין דבר כזה להתפלל להחיות מתים. וכמו שמסופר בספר שמואל (ב' יב) על דוד המלך שבא על בת שבע ונולד לו ילד מהביאה הזו וכתוב שהילד היה חולה וכמעט הלך למות, ודוד היה צם ובוכה ומתפלל שיחיה ויהיה בריא, אבל נגזרה גזרה והוא מת, וכתוב שם שמייד שהוא מת דוד התגלח והסתפר, [דין שהמלך חייב להסתפר בכל יום שיהיה נאה, דין עליך תשים עליך מלך שתהיה אימתו עליך, גם על המלך לדאוג שיהיה אימתו על העם, ואע"פ שאבל אסור בתספורת? דומני שהרב מבריסק אומר שהוא עשה את זה מיד כשהיה אונן לפני שניסתם הגולל שעוד לא חל עליו דיני אבילות] ומסופר בנביא ששאלו את דוד: מה זה איתך? כשהילד חי היית צם ובוכה, ועכשיו שמת אתה קם ואוכל? אמר להם דוד: מה זה קשור, כשהילד היה חי הייתי מתפלל שאולי ירחם עליו השם ויחיה, אבל עכשיו שהוא מת הוא כבר לא יחזור אלי הוא מת, אז למה לצום, ככה ענה להם, אתה רואה דוד המלך לא התפלל שיחיה, אין דבר כזה, מה שייך להתפלל שיחיה.

לכן זה פלא אצלי, איזה עוז היה לו לאלישע לבא ולבקש מהקב״ה דבר כזה, להחיות את המת?

רואים מזה את הגדלות של אלישע, שאלישע הכיר ביכולתו של הבורא, הכיר באמיתות מציאות הבורא, ידע שיש אלוקים, שהוא כל יכול "היפלא מהשם דבר" הקב"ה בעצמו אמר את זה – היפלא מהשם דבר, אלישע ידע והכיר טוב את כוחו של הקב"ה ואת מציאותו, אז לא היה לו בעיה להתפלל להחיות מת, כי למה שהקב״ה לא יחייה מתים? הלא הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד, אז הוא לא יכול להחיות מת?! וכבן שידע להתחטא לפני אביו שבשמיים, השיג מבוקשו, ונעתר לו הקב"ה והחיה את המת! [אחרי זה שמעתי מדודי ר' יוסף זצ"ל שאלישע סמך על הבטחתו של אליהו שאם יראה את אליהו כשהוא מסתלק ממנו ומהעוה״ז יתקיים בו מה שביקש שיהיה פי שנים ברוחו, וכיון שאליהו החיה את המת אמר אלישע שגם הוא יחיה מת].

שערי דמעה לא ננעלו

אמנם באמת בגמ' בבבא מציעא דף נט ע"א: "מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר גם כי אזעק ואשווע סתם תפילתי" אבל אחרי כן הגמ' אומרת: "שערי דמעה לא ננעלו" אם אדם בוכה בתפילה, שערי דמעה לא ננעלו, הבכיות יכולים לבוא מגעגועים לקב״ה, או מלב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה, אדם מאוד מדוכא הוא בוכה, או שבוכה כי יש לו געגועים לקב"ה, מי שקרוב להשם לפעמים הוא מתגעגע לקב״ה, אז אדם כזה הוא בוכה, ואז שערי דמעה לא ננעלו.

תפילה בדמעות וברצינות, הקב״ה שומע, הקב"ה לא נשאר אדיש! יהודי שבוכה הקב"ה לא נשאר אדיש לראות אותו בוכה, הוא שומע לו!

באמת יש פסוק 'ומי כהשם אלוקינו בכל קוראנו אליו'. יש לנו את הבורא עולם שאפשר להתפלל אליו בכל עת ובכל שעה ובכל מצב, ובאמת זה קושיא איך הגמרא אומרת שלאחר חורבן בית המקדש נסתתמו שערי תפילה, הרי כתוב בפסוק 'בכל קוראנו אליו'? אז אחד רצה לומר שנכון שהשערים ננעלו אבל אם דופקים חזק על השערים הם נפתחים, אבל זה לא במשמע, שהרי חז"ל מביאים את הפסוק גם כי אזעק ואשווע סתם תפילתי', הוא זועק ומשווע ומתחנן, ובכל זאת לא שמע תפילתי, נסתמו שערי תפילה, אז א"כ מה הפשט בכל קוראנו אליו.

ונראה שהמכוון בפסוק שבכל קוראנו אליו – תקרא בדמעות, תתפלל ברצינות ובלב שברון, ועם געגועים לקב״ה, אז הוא ישמע לך! אבל לדבר ברצינות. זה דבר מנוסה! שאם מתפללים ברצינות ומדברים לבד בחדר לבד, ואתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא, ואומר לו ומתנה לפניו את הצרה שלך – הוא עונה! 'אל דמעתי אל תחרש' הקדוש ברוך הוא לא נשאר אדיש לראות בן אדם בוכה, עונה לו. ועל זה מכוון הפסוק 'בכל קוראנו אליו' – בדמעות. אבל תקרא לו, בכל קוראנו אליו – תהיה קריאה – אליו!

דברים לזכרו של הסבא רבי ברוך זצ״ל

היום התאספנו לזכור את הסבא רבי ברוך זצ"ל, אחרי הפטירה שלו שאלו אותי האם רבי ברוך היה עושה מופתים? אמרתי להם לא שמעתי שהוא היה עושה שום מופת, מופתים כאלו שהוא גוזר, ונהיה כמו שגזר, לא היה דבר כזה, אבל כן היה משהו, הוא היה עושה מופתים מכח התפילה, היה מתפלל ומציל על ידי התפילה!

סיפר יהודי אחד קראו לו פרטוש, הוא בא בשבעה על הסבא וסיפר את הסיפור שלו, שאשתו הלכה ללדת בבלינסון והרופאים אמרו לו המצב מאד קשה ואנחנו משתדלים, אבל היו מיואשים, אם יש לך איזה רבי תבקש מהרבי שיתפלל הרופאים שאמרו לו שהם מיואשים המצב זה לו ואמר בא לרבי ברוך אז הוא שיתפלל, ויבקש להתפלל, לקח רבי ברוך תהילים והתחיל להתפלל בדמעות, כדרכו וכשהוא גמר להתפלל אמר לו לך תקנה יין ותאמר לחיים, מזל טוב, הוא נולד בריא, איך הוא הוא בטוח שהכל בסדר? רק הוא היה כמו ר' חנינא בן דוסא שאומרת המשנה בברכות לג ע"ב שמתוך שהרגיש שתפילתו שגורה בפיו הרגיש שהתפילה התקבלה, ככה היה אצלו לפי הרגשת התפילה ידע להגיד אם התפילה התקבלה, ואותו פרטוש הלך לבלינסון, אמרו לו ברוך ה' הלידה בסדר אין סכנה לא לוולד ולא לאימא, מקודם אמרו לו סכנה לשניהם. זה כח התפילה! כמו שראינו אצל אלישע שהיה יכול להחיות מת מכח התפילה. אז הכוח של התפילה היה גם לסבא. אבל הכוח של מופתים לעשות מופתים – לא שמענו.

אבל באמת נכון שהוא לא עשה מופתים, אבל היו מופתים נעשים סביבו. זה ניקרא השגחה פרטית מיוחדת שיש לצדיקים, כמו שהיה אצל אברהם אבינו כשהגיע למצרים ולקחו לו את שרה, אז התורה מספרת שפרעה לקה במחלה, הראתן מה התורה מספרת לנו? תדע שיש השגחה פרטית מיוחדת על עם ישראל! הרי אברהם אבינו הוא אבי האומה, והקב״ה דאג לו, זה מה שאומרים כל יום בהודו: "לא הניח לאיש לעושקם ויוכח עליהם מלכים זה השגחה פרטית, איך הקב"ה מראה בחוש שהשם רוצה והיא נלקחה ששרה יודע ירביץ לפרעה? זה מראה בחוש שהקב״ה איתו! וככה היה כששרה נלקחה לאבימלך אמר לו הקב

״ה: ״ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא ואם אינך משיב דע כי מות תמות״, גם אצל יצחק היה השגחה פרטית, אצל אבימלך, גם יעקב בבית לבן, לבן רצה לאבד את הכל, ובא הקב״ה ותפס אותו ׳תיזהר אם תדבר עם יעקב מטוב ועד רע׳, הקב״ה משגיח בהשגחה פרטית, ״לא הניח לאיש לעושקם ויוכח עליהם מלכים״ וזה הפשט ׳אלוקינו ואלוקי אבותינו׳, אתה מנהיג שלנו ושומר עלינו, יש לנו שמירה מיוחדת לעם ישראל.

כזה סוג מופת היה גם אצל הסבא. סיפר לי הרב תנעמי, הרב של רכסים, זה היה בבר מצוה של נכדי רפאל ברוך טולדנו, הוא אמר ׳קיבלתי הזמנה על שם כזה רפאל ברוך, אני לא אלך?׳ והוא סיפר שכשנהיה רב, היה רפיון גדול בעניין טהרת המשפחה ולא ידע מה לעשות, עד שבא אחד ואמר לו תזמין אצלך את רבי ברוך לשבועיים, הוא יהיה פה שבועיים הוא כבר יסדר את העניין, אז הוא הלך לרבי ברוך והזמין אותו שיהיה אצלו, והיה אצלו שבועיים, מה היה הסבא עושה? לא עשה כנס גדול, הוא היה עושה חוגי בית בכל שכונה, והולך ומדבר בחוגי הבית על טהרת המשפחה, וככה עם היראת שמיים שלו הכניס להם את העניין הזה, ותוך זמן קצר היה חיזוק גדול בכל העיר! הפך את העיר...

ולא רק זה, כל יום היה עושה את החוגי בית בחמש, בשש, ואח״כ בערב נוסע לקריות, יש שמה יהודים מרוקאים וגם מקנסיים, אז הוא הלך לדבר כל ערב, והרב תנעמי היה לוקח אותו עם האוטו שלו בשביל לדרוש ולהחזיר אותו, לפי שזה דרכו של אוהב השם, אוהב את אחרים, רבי ברוך היה מלא אהבת ה', מלא יראת ה', כל היום דיבר עם הקב״ה על החורבן ועל כלל ישראל, אז עושה שגם אחרים יאהבו אותו!... פעם אחת האוטו של הרב תנעמי השתתק, נעצר, מנסה להפעיל אותו, לא מצליח, לא יכול לזוז, אז אמר לו רבי ברוך: תראה, אנשים מחכים לנו לדרשה בא נמשיך את הדרך באוטובוס ונאמר דרשה, והשם ירחם על האוטו... הלכו והסכים איתו לתחנת האוטובוס, בתחנת האוטובוס ראו שם יהודי ממקנס, ורבי ברוך כבר תוהה על קנקנו... והבין ממנו שהוא לא מניח תפילין, מייד התחיל לחזק אותו בהנחת תפילין, הוא הזהיר אותו וחיזק אותו, אתם יודעים מה הגמ' בר״ה יז א' אומרת, משפט רשעים בגיהינום י״ב חודש, אבל קרקפתא דלא מנח תפילין, ראש לא מניח תפילין, נידון לגיהינום לדורי דורות... וככה עד שחיזק אותו, לא זז משם עד שהבטיח לו שממחר אני מתחיל ללבוש תפילין! והיהודי ההוא נסע באוטובוס, ורבי ברוך עוד לא נוסע, אמר לרב תנעמי לך עכשיו תפעיל את האוטו, הלך להפעיל את האוטו והאוטו פועל... אמר לו רבי ברוך: כל העיכוב של האוטו היה כי הקב״ה רצה לתקן את היהודי הזה, שנשפיע על היהודי הזה, אחרי שהשפענו עליו אז האוטו עובד. זה השגחה פרטית, הבא להיטהר מסייעין אותו, מי שרוצה לעזור לאחרים מסייעין אותו, השגחה פרטית על הצדיקים ׳הבא להיטהר מסייעין אותו׳.

האם יהורם בן אחאב היה יהודי או גוי

התוס' בע״ז כו ב' כתבו שיהורם בן אחאב ישראל מומר היה, וההיתר של עובדיה ללות ממנו בריבית היה משום פיקו״נ, ויש לשאול שהרי איזבל היתה גויה בת מלך צידונים, ואע״פ שמסתבר שאחאב גייר אותה, מ״מ הרי הגירות לא חלה כי היא היתה עדיין עובדת ע״ז, וא״כ יוצא שיהורם בנה היה גוי.

עובר לפני המתפלל

ראיתי לאחרונה שעובר לפני המתפלל פרוץ אנשים עוברים ולא יודעים שזה איסור גמור מדרבנן, וידוע שר' משה פינשטיין זצ״ל היה צריך ללכת והיה שם מתפלל הוא אמר שאי אפשר לעבור יש כאן קיר... צריך לדעת שככל שיש יותר מתפללים שעובר לפניהם נכשל ביותר איסורים, ואם הולך הלוך חזור על כל הליכה עובר באיסור, היה פעם אחד שראיתי אותו בתפילה הולך הלוך חזור, אמרתי לו: מה באת לכאן לעבור עבירות?! עדיף שתתפלל בבית!

ידין בגוים מלא גויות

הפסוק בתהילים אומר: ״ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש״ שמעתי מר' יהושע מאמאן זצ״ל שאמר בשבעה על רבי ברוך, בשם ר' אליקים שהיה רב בקזבלנקה ואח״כ בטבריה שהוא אמר בהספד על רבי יעקב אביו של רבי ברוך פשט כזה, ״ידין בגוים מלא גויות״ – כשהקב״ה עושה דין אצל הגויים – מלא גויות, הוא הורג המון, כמו מה שהיה ברעידת אדמה בוונצאולה שנהרגו אלפי איש, אך כ״ז בגויים, אבל אצל ישראל – ״מחץ ראש על ארץ רבה״ – כשהקב״ה עושה דין אצל ישראל הוא לוקח את הראש שזה הצדיק וזה מכפר על ארץ רבה.

ומהיכן נלמד הענין הזה שהראש הוא החשוב? – מנחל בדרך ישתה – והכוונה לעגלה ערופה שעורפים אותה בנחל, והמשנה בסוטה מה ב' מביאה מח' אם הגוף קרוב לעיר אחת והראש קרוב לעיר אחרת האם הולכים אחרי הראש או אחרי הגוף, וקיי״ל כר״ע שהראש עדיף, וזה כוונת הפסוק מנחל בדרך שזה עגלה ערופה, ישתה, שמשם נלמד שראש עדיף - על כן ירים ראש – לכן כשהקב״ה עושה דין בישראל הוא עושה דין רק בראש.

More in this printout

View the whole printout