וְיד ו אחֶּ֙זֶּת֙ בַעֲקֵ֣ב עשָ֔ו. (כה,כו') בשימת לב לכך שהתורה הנצחית מציינת אחיזה זו, יש לומר שאחיזה זו נצחית היא, ואינה באקראי. ובודאי היה זה לנס ולאות ולמופת כיצד זה ידו של ילוד בן יומו תקועה בעקב אחיו מבלתי יכולת כמעט להוציאה כלל. ואשר על כן נאמר בזה הלשון בדרך של הפתעה והתפעלות. והנה. שיזכרו האחיזה הזאת לדורות עולם.
ועוד י"ל, נאמר אחֶּ֙זֶּת בלשון הווה. אחֶּ֙זֶּת בעקֵֵּ֣ב עֵש ו לעולם. והיא בזכות ברכת אברהם עֶּ קב אשר שמע אברהם בקולי, עד עקבתא דמשיחא, עד אשר יעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה.
ועוד י"ל, וְיד ו אחֶּ֙זֶּת֙ בַעֲקֵ֣ב עשָ֔ו, וגם לאחר שהוציאו את ידו נשארו עקבות אצבעותיו בעקבו לעולמים, ככתובַ ויַעְקְב֙נִי֙ זֵֶּ֣ה פַעֲמַָ֔יִם. אל תקרא פעֲמַָ֔יִם אלא פְעמִים. מלשון צעדים. שעל כל צעד וצעד מרגיש עשו את ידו של יעקב בעקביו. והוא כנושך עקביו כנאמר בברכת יעקב לדן ך֙הנש עִקְבי-סֶּ֔וס ויפִּ֥ל רֶֽכב ו אחֶֹֽור. [בראשית מט, יז']. ומכח ברכתו ערף חושים בן דן את ראשו של עשו בפתח מערת המכפלה כאשר עכב את קבורתו של יעקב. שהיה עשו תופש אומנותו של נחש [כדלקמן כה,כז' בדרשת גבר נחשירכן], ג,טו'] עקָֽב, ולכן תפש דן אומנותו של עשו וערף ראשו. נמצא עשו מפסיד גם את עקבו על ידי יעקב וגם את ראשו על ידי חושים בן דן בן יעקב. והקב''ה נהג בו בזה מדה כנגד מדה, שהיה עשו מושחת מכף רגל ועד ראש.
ובנחש נאמר [בראשית הּ֚וא יְשָּֽופ ךֵ֣ רָ֔אש ווְאַּת ה תְשּופֶֹּ֥נ
ועוד י"ל וְיד ו אחֶּ֙זֶּת ר"ת וי"א. וכעין רמז יש כאן לברכה שעתיד לקבל מיצחק אביו "ויתן לך האלקים". שידו אוחזת את הברכה המגיעה לו. ועוד כנ''ל, שהן ג' אותיות המילוי של ו' שניתנה ליעקב על ידי אליהו הנביא [רש''י ויקרא כ''ו,מב'], ומכאן שאב יעקב את כוחו להיות "וְי דָֹ֤ו א֙ חֶּ֙זֶּת", שהן מילוי ה-ו' בארבע עולמות אבי''ע, כנ''ל.
ועוד י"ל, וי ד ו אחֶּ֙זֶּת֙ בעֲקֵ֣ב עֵש ו, י' של ידו ועקב של עשו, הם שמו של יעקב, ואחיזה זו היא מהותו של יעקב, כאדם האוחז את הסטרא אחרא כל ימיו שלא יוכל לו.
וְאַָֽחֲרי-כֵ֞ן יצֵ֣א אחִֹ֗יו. רמז הכתוב ליציאת מצרים. אל תקרא יצא אלא יצא. ואחרי כן שישו עּו להשם ותעלה שועתם אל האלקים, וירמוז למה שנאמר בברית בין הבתרים (טו,יד') וְאַחֲרי כן יצְאּו ב רכֻש גדֹול.
יצא אִ חיו. אחרי
ועוד י"ל בַעֲקֵ֣ב עֵשֶ֔ו, אומר הקב''ה בזכות עקֶּב אשר שמע אברהם בקולי, כן יאחז יעקב בעקב עשו בזכות אשר ישמע בקולי. וכפירוש רש''י ואחרי כן יצא אחיו: ויעקב בא לעכבו כדי שיטול את הבכורה מן הדין.
ויש לשאול, מדוע עכבו הקב''ה ליעקב ולא הוציאו ראשונה, ויש לומר שהקב"ה לא עשה כן, כדי שבני בניו של יעקב יטלו את הבכורה בכח מעשיהם הטובים ותפילתם הזכה, וכמובא ברש"י על הפסוק "בני בכורי ישראל" [שמות]:
כאן חתם הקב"ה על שטר המכירה. רק לאחר שזעקו אל ה' בצר להם ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה.
ולזה רמז הכתוב במלים ואחרי כן. אחרי כן, יֵצֵא אחיו ביד רמה עת תעל שועתם אל האלקים מן העבודה.