אִֵ֛יש ידֹ֥עַ צַָ֖יִד בתרגום גְבַר נַחְשִירְכן. [כ''ה,כז']
ויש לעיין בתרגומו, נַחְשִירְכן. וכיצד יהיה זה תרגום לאיש יודע ציד. ובשימת לב יש לחלק את המילה נַחְשִירְכן לשתי מלים. נחש- יְ רכן. ואכן נמצא ב"ציוני", (מלוקט מספרים הק') לר' מנחם ציוני: שהיה סימן נחש על ירכו של עשו לרמוז כי הוא מסטרא דנחש.
ועוד יש נַחְשִירְכן, שמציאות עשו כמציאות הנחש הקדמוני המחפש לצוד ולפגוע לומר, שלכן נקרא בכל דורותיו של יעקב הנמשלים לירך. ככתוב וֶַֽֽיהַ֗י כל-נֶָּ֛פֶּש ךיצְאֹ֥י יֶַָּֽֽר יעקֹ֖ב שבעֵּ֣ים נִ֑פֶּש.
ועוד יש לומר, כי ירמוז תרגום זה גְבַר נַחְשִירְכן, לדברי רבא (בבא קמא צב,עמ'ב) שדימה את עשו לדקל רע שהולך אצל אילני הסרק (רש''י):
א''ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דַ שְ רִ כי. [שנמצא הדקל הרע שאינו נותן פירות הולך אצל הקנים שהם גדלים באגם שְ רִ כי ובטלים גם הם מן הפירות]. אמר ליה דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים ותנן במתניתין ותנינא בברייתא.
דבר זה כתוב בתורה דכתיב {בראשית כח-ט} וילך עשו אל ישמעאל. ומן הנביאים שנאמר ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויהיו עמו. הכתובים שמצאנו {בן סירא יג שהוא "כעין כתובים" רק לא נכלל בכ''ד ספרים} כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו, ומן המשנה כל המחובר לטמא טמא (כלים כה,ה, ורע''ב שם, וכן טו, ד, עיקר תויו''ט), ומן הברייתא ומן רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו. (חולין סה..)
ומובא בתוספות שם ד''ה דשְ רִ כי: דשרכי. בטלנים. וכן בשרכא בסוף יש נוחלין (ב''ב דף קלט. ושם.) כמו איש יודע ציד (בראשית כה) ומתרגמינן גברא נחשירכן ומפ' רבינו תם: נח ובטל.
ובערוך גורס גבר נחשידכן בדל''ת. ומפרש לשון שקט, ותשקוט הארץ תרגומו ושדוכת ארעא (שופטים ה). ויש לומר בזה כוונתו לעשו שהיה עושה כל מעשיו הרעים בשלוות הנפש, שכן מעשיו הרעים היו מצננים את רתיחת דמו.
וכן מצאנו במי המבול (בראשית ח,א') וַישָ֖כּו המֶֽים, תרגם יונתן מַיא. ופירש רש''י שם וישכו. כמו כשוך חמת המלך (אסתר ב, א.), לשון הנחת חמה. וכפי שאמרו במסכת שבת קה: הקורע בחמתו [בשבת] אינו כמקלקל שפטור אלא כמתקן שחייב דקעביד נחת רוח ליצ רֹו, ופירש רש''י: נחת רוח לִ יְ צ רֹו שמשכך את חמתו.
ויעבֵַּ֨ר אֹלהִּ֥ים רּ֙וח֙ על-הא רֶּץ וְאִשְּתַדְכּו
וגם בזה מצאנו הבדל ניכר בין עשו ליעקב שעשו עושה נחת רוח לִ יְ צ רֹו ואילו יעקב עושה נחת רוח לְיֹוצְרֹו. ואשר על כן על כל הנ''ל, שם לו עשו הרשע למטרה לפגוע בירכו של יעקב עד אשר עלתה לו מעט, שנאמר ו תֵ קע כף ירך יעקב בהאבקו עמו". ולכן נקרא נחש-ירכן. והוא סוד וְיד ו אחֶּ֙זֶּת֙ בַעֲקֵ֣ב עשָ֔ו. שהבא להרגך השכם להורגו ובטרם יפגע עשו בירכו, יאחז יעקב בֲ עק בֹו וחושים בן דן יטול ראשו.