וַיִתְרָֽצְצִ֤וּ הַבנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ [כ''ה, כב']
יש ליתן את הדעת מדוע אמר הכתוב הַבנִים֙ בה''א הידיעה, כלומר היכן נרמז קודם לכן שיש שני בנים בקרבה. היה צריך להקדים ולומר וּבְבִטְנָהּ תֹּומִם, ואח''כ לומר וַיִתְרָֽצְצִ֤וּ הַבנִים בְּקִרְבָּ֔הּ. או שיאמר הכתוב וַיִתְרָצֲצוּ בנִים, ומאי הַבנִים בה''א הידיעה.
ואולי ידבר הכתוב על שם העתיד לכשיתגלה הדבר בנבואה כדלקמן, אז יוודע למפרע שהיו מתרוצצים בקרבה, ולכן הלכה לדרוש את ה', לידע מה טיבה של רציצה זו. וכפירוש רש''י רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עכו"ם, עשו מפרכס לצאת. דבר אחר, מתרוצצים זה עם זה, ומריבים בנחלת שני עולמות.
ולעומקו של מקרא רמזם הכתוב באמרו שתי פעמים ויעתר כנגד שני בנים: וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לה' לְנֵ֣כַח אִשְׁתֹּ֔ו כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֥תֶר לֹו֙ ה'.
או כלך לדרך זו:
ויעתר בגימטרי'ה קטנה 2
כיצד: ו=6, י=1, ע=7, ת=4, ר=2
יחד: 20 שהם בגי' קטנה 2
וַתַּ֨הַר רִבְקָ֥ה, היינו דכתיב וַיִתְרָֽצְצִ֤וּ הַבנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ. בקרבה אותיות ברבקה. בסדר הפוך, כַּעֲתַר הזה שמהפך את התבואה בגורן.
ועל דרך הצח, ויעתר נוטריקון: והנה יעקב עשו תאומי רבקה.