משמשים כצינורות השפע למים דוכרין להשפיע מלמעלה. ולכן מה שחפרו עבדי יצחק הוא בבחינת אתערותא דלתתא בבחינת מים נוקבין. ומה ששיבח יצחק, שהמים בבאר באו מברכת השם באתערותא דלעילא בבחינת מים דוכרין. לכן קרא לבאר בשם היותר נשגב, בהודאה דלעילא בשם זכר, שִבְעָה. והתורה תקרא לעיר בשם באר שֶׁבַע כדי ליתן תוקף לשבחיו של יצחק, שיהיה לאתערותא דלעילא של יצחק על מה לחול, על הבאר מלתתא. וכפי שמובא באוהב ישראל מאפטא שהמים מלעילא הם בבחינת נחל עליון היוצא מן התיבות נוצר חסד לאלפים, ויורד ומשפיע לנחל תחתון היוצא מן התיבות נפשנו חכתה לה'. ואשר על כן מכוונות התיבות שבעה כנגד שבע, כאשר האות ה' המרמזת להקב''ה מחברת בין שתיהן.
ואבימלך הלך אליו מגרר וַאֲחֻזַּת מְרֵעֵהוּ ופיכל שר צבאו. ובאומרו וַאֲחֻזַּת מְרֵעֵהוּ רמז בזה הכתוב שאבימלך הוא מלכו של עולם הוא אביו שבשמים מסכים עמו לתקן תיקוני אביו אברהם בגרר ולקיים הברכה ביד בנו יעקב שנאמר בה וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו.
וַאֲחֻזַּת מְרֵעֵהוּ זאת ידו של יעקב הָאֹחֶזֶת בעקבו של מרעהו לבטן שעתיד להרע לו לעתיד לבוא, ותפילותיו של יעקב יהיו נשואות בפי כל הדורות לומר אל תירא עבדי יעקב, להיות תפילותיו אשר בפיו וכל שרי צבא למעלה יהיו מסכימים אתו לומר בכל עת: אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהֹוָ'ה.