ורמז לו בזה מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. ואם תבחר שירחקוך לְכֵ֣ה אפָֹ֔וא, לך לאבדון אשר בחרת.
ברכת יצחק וברכת אברהם
הַָֽבְרכַּ֨ה אַחִַ֤ת הִָֽוא-לְךָ֙ אבִָ֔י (כז,לח')
ואמנם, יצחק תולה את ברכת עשו בברכת יעקב באמרו: וְהיה֙ כַאֲשֶּ֣ר תּרִ֔יד ּופרַקְּתֹ֥ עֻּלָ֖ו מ עַֹ֥ל צַּו ארֶָּֽךָ (כז,מ') ולפי זה, לכאורה, ברכה אחת היתה לו ליצחק. אותה ברך ליעקב ותלה ברכת עשו בברכתו של יעקב.
והרי מצינו שברכו יצחק ליעקב פַעֲמַיִם. ברכה ראשונה "ויתן לך מטל השמים" כבתחילה, וברכה שניה לבסוף לפני צאתו לחרן: ואֵ֤ל שדי֙ יברֵ֣ךְ אתךָ֔ ויפרךָֹ֖ וירבֶּךָָ֑ והיֹ֖ית לקהִּ֥ל עמים: וְיִָּֽתֶּן-לְךָ֙ אֶּת-בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ ּולְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶּת-אֶּ֣רֶּץ מְגֻרֶָּ֔יךָ אֲשֶׁר-נָתַֹ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם [כח, ג-ד']
ויש לשאול, מדוע ברכֹו ליעקב בשתי ברכות נפרדות, של ויתן לך. בתחילה ובסוף. ועוד שאת ברכת אברהם הכוללת כל הברכות כולן - שמר לסוף.
ולעומקו של מקרא יש לומר, שבתחילה, ספק היה לו ליצחק אם העומד לפניו, בין אם זה עשו ובין אם זה יעקב, האם הוא ראוי לקבל את ברכת אברהם שברכו הקב"ה.
ולכן ברך בתחילה בברכה מקדימה אשר תלבן ותברר אם ראוי זה העומד לפניו לקבל גם את ברכת אברהם. ומאחר וראה כי יעקב הוא זה שגלגל הקב"ה לידו את ברכת יצחק ויתן לך מטל השמים וגו', הבין כי זה הוא הראוי לברכת אברהם הכוללת כל הברכות. ולכן אמר "גם ברוך יהיה". גם ברוך יהיה מטל השמים וכו', וגם ברוך יהיה בברכת אברהם שהיא המעולה שבברכות, הכוללת כל הברכות כולן.
ואשר על כן, לא נתן יצחק את הברכה השניה לעשו, כי ברכת אברהם שמורה למי שראוי לברכת יצחק. ובצדק שאל עשו הברכה אחת היא לך אבי. וכל אשר נותר לעשו להיות תלוי בברכת אחיו.
וְעַל-חַרְבְּךֵָ֣ תִָֽחְיֶָּ֔ה. (כז,מ')
יש לשאול, מדוע יברכהו שיחיה על כלי משחית.