וַּתִכְהֶֹּ֥ין עינָ֖יו מָֽרְאָ֑ת (כז,א')
מובא ברש"יֶּ שבֵ עת העקידה ראו מלאכי השרת והיו בוכים וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו לפיכך כהו עיניו.
ויש ליתן טעם מה בכי יש אצל מלאכי השרת שהרי אין הם פועלים על פי רגש אלא על פי צו עליון ואם היו מצוווים לשחטו היו עושים זאת בשמחה כאברהם.
אלא יש לומר כפי שמובא בספרים הק', שמכל מעשה טוב ומכל מעשה מצוה נברא מלאך, ממעשה חסד נבראים מלאכי חסד, ממעשה גבורה נבראים מלאכי גבורה וממסירות נפש נבראים מלאכי מסירות נפש, וממעשה העקידה נבראו מלאכי בכי, כדכתיב בישעיהו לג,ז': מ לְאֲכי שלֹום מַר יִבְכיּון. מר מלשון כמר מדלי. מלאכים הזולגים דמעות מרוב מסירות נפש לקדש שם שמים.