וְיַעֲקֵ֞ב נ תֵַ֣ן לְעשֹ֗ו לֶּ֚חֶּם ונְזִֵ֣יד עֲדשִָ֔ים וַיֵ֣אכַל וַיִֹ֥בֶּז עשָ֖ו אֶּת-הַבְכרָֽה: (כה,לד')
וַיָ֔ש תְ וַיַָֽ֖קם וַילְַָ֑ך
לֶּ֚חֶּם ונְזִֵ֣יד עֲדשִָ֔ים. ויש לשאול, כיצד ימכור יעקב דבר שאינו שייך לו. שהרי הלחם והנזיד היו בעבור סעודת הבראה לאביו יצחק.
ויש לומר ג' תשובות בדבר. הא', שיעקב מכר לו את חלקו שלו [של יעקב] בסעודתו, ולכן אמר עשו מן האדם האדם הזה תרי זימני, אדם אחד שלי, ואדם אחד שלך. וכנגד ויבז עשו את הבכורה בעבור האכילה, ויבז יעקב את אכילתו בעבור הבכורה. התירוץ הב', שעשו מכר לו את בכורתו בעבור טרחתו של יעקב שטרח על התבשיל. התירוץ הג', שמכר לו את בכורתו בעבור הטרחה שהלעיטו בהאכילו לתוך פיו.
ועוד יש לשאול, והלא עשו לא בקש אלא נזיד, ואמאי נתן לו גם לחם וגם שתיה שלא בקש, שהרי נאמר לֶּ֚חֶּם תְ ונְזִֵ֣יד עֲדשִָ֔ים וַיֵ֣אכַל וַיָ֔ש. ויש לומר שנתן לו גם לחם ושתיה לקיים מה שנאמר (משלי כה) אִם רע ב שֹונַאֲָך הַאֲכִילה ו לֶּחֶּם וגו'. ועוד יש לומר שתיחשב סעודה זו לסעודה חשובה, שיהיה למכירה על מה לחול. ולכן נתן לו לחם להחשיב הסעודה.