וַַָֽֽיַעְקְב֙נִי ֙ זֵֶּ֣ה פַעֲמַָ֔יִם (כז,לו') ועל דרך הצח, ֙וַַָֽֽיַעְקְב֙נִי הן אותיות

ויעקב בני.

ולעומקו של מקרא, נמצא כאן כביכול דו-שיח סמוי כויכוח בין יצחק ועשו במלים וַַָֽֽיַעְקְב֙נִי֙ זֵֶּ֣ה פַעֲמַָ֔יִם.

עשו הרשע אומר ויעקבני, וַיַעַק בְנִי זה פַעֲמַָ֔יִם. ויעק לשון צרה. שהעיק לי ולבנַי זה פַעֲמַָ֔יִם. פעם אחת שלקח הבכורה ופעם שניה שלקח גם הברכה.

ויצחק עונה לעשו: וַיַעַק בְנִי שומע אני שרוצה אתה עשו להעיק ליַעְקבְ ב֙ נִי זֵֶּ֣ה פַעֲמַָ֔יִם על שני מקדשים ועל שני עולמות, והיא לא תצלח, ואשר על כן יעקב בני יזכהֶּ זה פַ עֲמיִם. גם בעוה"ז וגם בעולם הבא.

וכן יזכה יעקב בני זֵֶּ֣ה פעֲמַָ֔יִם, לשתי ברכות. לברכתי ולברכת אברהם, כדלקמן.